בתמיכת ש"ס, הכנסת תצביע ותאשר היום (רביעי) שורת קיצוצים, וזה כדי לממן תוספת של 28 מיליארד לביטחון כחלק מ"תקציב המלחמה". למרות החרם החרדי, חלק מהח"כים ביהדות התורה צפויים להיעדר מההצבעה או להימנע בה, וזה כדי לאפשר קיום רוב לאישור התקציב. 

המשבר עם החרדים שנמשך על רקע אי-אישור חוק הפטור מגיוס, אולם משאיר את המפלגות החרדיות מחוץ לממשלה, אך המפלגות עדיין משתפות פעולה עם הקואליציה. בניגוד לש"ס שפרשה מהממשלה והודיעה כי תישאר חלק מהקואליציה, ביהדות התורה הודיעו על פרישה מהממשלה ומהקואליציה לפני כמה חודשים.

כאמור, ש"ס צפויה לתמוך בחקיקה בנושא התקציב, ויהדות התורה צפויה שלא למנוע את האישור, למרות ה"חרם". עם זאת נציין כי בלשכת יו"ר ועדת הכספים לשעבר חה"כ משה גפני, טענו בתחילת השבוע כי "בניגוד לדיווחים השונים, לא התקבלה כל החלטה בנושא ההצבעה על התקציב בהמשך השבוע בכנסת". 

ח
ח"כ גפני בפגישה אצל הרב הירש|צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

 

הבוקר שוב התייחס גפני להצבעה של יהדות התורה בנושא התקציב, ובסיור במוסדות חינוך ברחובות, אמר: "אני שומע פרסומים שונים על אופן ההצבעה שלנו היום בכנסת בנושא התקציב ואני רוצה לומר שאנחנו דואגים לכם, לתלמודי התורה וללומדי התורה בארץ, כדי שיהיו לכם תנאים טובים ושתוכלו ללמוד ולצמוח גדולים בישראל. עד לרגע זה לא התקבלה ההחלטה אצל גדולי ישראל איך נצביע היום בכנסת". 

בבית הרב לנדו מסרו: "מרן מנהיג הדור הגר"ד לנדו הורה לחברי הכנסת של דגל התורה 'להימנע בהפגנתיות' בהצבעה על התקציב היום". בהמשך הודיעו בדגל התורה: "בעקבות כך שהקואליציה לא עומדת בהתחייבויותיה - הורו גדולי התורה שליט"א לחברי הסיעה להימנע היום בהצבעה על תקציב הביטחון בקריאה הראשונה. התיקון המובא היום הוא אך ורק לצרכי מערכת הביטחון בלבד, ואין בו קיצוץ בסעיפים האזרחיים כלל. טרם ההצבעה בוועדה ובקריאה השנייה והשלישית - יורו גדולי התורה שליט"א על אופן ההצבעה".


כפי שדיווחנו בחודש שעבר, הממשלה דנה אז בפתיחת התקציב ובהגדלתו, ובהגדלת הגירעון מ-4.9% ל-5.2%. פתיחת תקציב המדינה מחייבת חקיקה מחודשת בכנסת של חוק התקציב בשלוש קריאות, וכאמור, היום צפויה הכנסת לאשרו וזה למרות המשבר עם החרדים בקואליציה.

הגדלת תקציב 2025  (עיצוב: חדשות 12)
עיצוב: חדשות 12

 

לפני כחודשיים וחצי חשף משרד האוצר נתונים בנושא עלויות המלחמה שתפחו. כך למשל, מאז שהחלה שנת 2025 ועד פרוץ המערכה עם איראן, שילמה המדינה 2.3 מיליארד שקלים נוספים עבור תושבי הצפון שהיו מפונים מבתיהם.

בנוסף, כפי שציינו בדוחות האוצר, הוצאות הביטחון זינקו מ-75 מיליארד שקלים בשנת 2022 לכ-168 מיליארד שקלים בשנת 2024, גידול של פי 2.24. בשנת 2023, עם פרוץ המלחמה באוקטובר, הוצאות הביטחון עמדו על כ-98 מיליארד שקלים, כשהגידול הדרמטי ביותר נרשם בעלויות המילואים שעמדו על פחות משני מיליארד שקלים ב-2022 ותפחו לכ-32 מיליארד שקלים ב-2024.