דוד זיני יהיה ראש השב"כ הבא, זאת לאחר שוועדת גרוניס אישרה אמש (חמישי) פה אחד את מינויו. המינוי יובא כעת לישיבת הממשלה לאישור פורמלי בלבד. הוועדה דחתה את הטענות נגד זיני, וקבעה כי "אין חריגה מטוהר המידות" במינויו.
תפקידה של הוועדה הוא לבחון את טוהר המידות של המועמדים לתפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי, בהם גם הרמטכ"ל, המפכ"ל וראש המוסד. הוועדה גם קבעה שהמפגש של זיני עם נתניהו לא התנהל "מאחורי הגב" של הרמטכ"ל. ראש השב"כ המיועד הבהיר: "אני מחויב לחוק".
עיקרי ההחלטה
- הוועדה קיבלה אלפי הסתייגויות מהציבור בדבר המעומדות. חלק לא קטן מהן היו זהות לא רק מבחינת התוכן אלא העתק מוחלט, "מילה במילה".
- על הפגישה בין זיני לנתניהו באוטו - הוועדה קבעה כי אין חריגה מטוהר המידות.
- זיני הכחיש את הטענות כי אמר לראש הממשלה נתניהו שהכפיפות אליו קודמת לחוק.
- לדברי זיני, ראש השב"כ אכן כפוף לראש הממשלה, אך ראש הממשלה כפוף לחוק.
- הוועדה אישרה כי מן החומר עלה כי היו מקרים שבהם נתניהו ביקש מראשי השב"כ לבצע פעולות שאינן ראויות במשטר דמוקרטי.
- בהחלטה נכתב: "מצפים שאלוף זיני או אחר שימונה - ידע שכפיפותו לראש הממשלה ולממשלה לא מצדיקות זאת".
- דוד זיני חזר והבהיר - "אני מחויב לחוק".
בשבוע שעבר הגיש ראש הממשלה נתניהו לוועדת גרוניס את הבקשה לאישור מינוי האלוף במילואים דוד זיני לראש השב"כ. לפני הדחייה, נתניהו ביקש להביא את מינויו של זיני לאישור הממשלה ב-21 בספטמבר, כאשר לציבור יינתנו 5 ימים להגיש הסתייגויות, שבהן תידון הוועדה.
לאחר הבאת המינוי על ידי ראש הממשלה, 4 ראשי הארגון לשעבר - נדב ארגמן, עמי אילון, יורם כהן וכרמי גילון - הגישו לוועדת גרוניס התנגדויות למינוי זיני לתפקיד. בהתנגדויות של ראשי השירות לשעבר הם טענו כי ראש הממשלה ביקש ישירות מראשי שב"כ בקשות שלא הולמות דמוקרטיה. היום אישרה הוועדה את דבריהם.
יום לפני כן 260 עובדי שב"כ לשעבר שלחו מכתב לוועדה, שבו התנגדו גם הם למינוי. בפנייה פורטו התבטאויותיו של זיני באשר למערכת המשפט. החותמים הביעו חשש מתרחיש שבו תהיה התנגשות בין החלטות בית המשפט העליון להנחיות ראש הממשלה - וזיני יבחר שלא להכפיף את עצמו לשלטון החוק.
בנוסף, הם התייחסו להסכמתו של זיני לקבל על עצמו את המינוי בעת שהיועצת המשפטית לממשלה אסרה על נתניהו לעסוק במינוי ותוך עקיפת הרמטכ"ל, וכן לקשריו האישיים של זיני לנתניהו, עניין שעלול להשפיע על החלטותיו בעניינו האישי של רה"מ על רקע חקירת פרשת קטאר-גייט.
בחודש יוני דן בג"ץ בעתירות בעניין מינויו של זיני. חלק מן העותרים, בהם ראשי מערכת הביטחון לשעבר ומשפחות חטופים, טענו כי יש למנות את ראש השב"כ הבא באמצעות ועדת איתור, ואילו החלק האחר של העותרים, בהם משפחות שכולות, טענו כי נפלו פגמים מהותיים בחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
בחודש מאי אמרו מקורות ל-N12 כי זיני הביע את עמדתו בפגישות מטכ"ל במהלך השנה האחרונה, בתקופות שבהן המגעים לעסקת חטופים עמדו על הפרק ונדונו, ואמר: "אני נגד עסקאות חטופים, זוהי מלחמת נצח". על פי המקורות, העמדה לא הייתה אמירה חד-פעמית, אלא כזו שזיני חזר עליה במספר הזדמנויות ובפני בכירי צה"ל.
גורמים ששוחחו עם N12 אמרו שהמשפט שהדהד בחדר היה חשוב פחות כשזיני היה בתפקיד מפקד הגיס המטכ"לי ומפקד ההכשרות והאימונים - אך הוא משמעותי בהרבה במידה שאכן יתמנה לראש השב"כ באופן סופי.