היועמ"שית גלי בהרב-מיארה פנתה הבוקר (שני) לחברי הממשלה, לקראת ההצבעה על הדחתה בישיבת הממשלה. "הממשלה מפטרת את התובעת הכללית במשפטו של ראש הממשלה באופן לא חוקי", אמרה היועמ"שית. "הטענות שהעלה שר המשפטים מלמדות שהוא מחפש יועץ משפטי שיציית לממשלה ויכשיר עבורה הפרות דין כמו הימנעות מגיוס בני ישיבות, התערבות פוליטית בחקירות המשטרה ועוד".
במכתבה כתבה היועמ"שית כי ההליך פסול, כי יפגע במוסד היועמ"ש לממשלה, וכי התוצאה ידועה מראש. "בעוד שההליך במתכונתו הנוכחית פסול מיסודו ואינו הולם את כללי המשפט המנהלי הבסיסיים, בהשתתפות בו בדרך שבה הוא מנוהל יש משום מתן לגיטימציה לפגיעה במוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ולקיבוע הפגיעה בו".
"בימים אלה עומדות בפני בית המשפט העליון עתירות התוקפות את החלטת הממשלה מיום 8.6.25. מטבע הדברים, תידרש הכרעה שיפוטית בשאלת תוקפה החוקי של ההחלטה, הן לגופה והן בהתייחס לנסיבות החריגות ולעיתוי שבו התקבלה. ככל שבהמשך תידרש הצגת התייחסות לגופן של טענות פרטניות, זו תובא במסגרת הליך חוקי, בהתאם להכרעת בית המשפט בעתירות".
"אנו בייעוץ המשפטי לממשלה נמשיך לבצע את מלאכתנו בממלכתיות, במקצועיות, בענייניות וללא מורא. נמשיך לשתף פעולה עם הממשלה באופן שוטף בתחומים השונים לשם קידום מדיניותה ועמידת המדינה באתגרים הניצבים בפניה".
לקראת הדחת היועמ"שית - התרחישים
התרחיש הראשון | התערבות בג"ץ לאחר השלמת המהלך
כצפוי בג"ץ הודיע שהוא יתערב רק לאחר השלמת המהלך, כלומר לאחר הצבעת הממשלה על הדחת בהרב מיארה. המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, כתב בהחלטותיו על העתירות שביקשו למנוע את המהלך כי גם אם הממשלה תצביע על הדחת היועמ"שית, ההחלטה לא תכנס לתוקף מיידי על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית.
בעתירות נגד המהלך נטען כי הממשלה "סימנה את המטרה סביב החץ" - כלומר, שינתה את המסלול החוקי הקיים והקימה ועדת שרים אד-הוק לצורך הדחתה של גלי בהרב-מיארה באופן פרטני, ולא כחלק מהסדרה כללית של מנגנון מינוי והדחת יועצים משפטיים בעתיד.
מנגד, טענה המדינה בתגובתה כי יש לדחות את העתירות על הסף. לטענתה, בהרב-מיארה מתנהלת כיועצת משפטית לעומתית ובעלת אג׳נדה פוליטית, אשר "פועלת לסיכול מדיניות הממשלה בעניינים מהותיים ביותר למילוי תפקידה". עוד ציינה המדינה בתשובתה כי בהרב-מיארה מסרבת באופן תדיר לייצג את הממשלה בעתירות, וכי אין באפשרות הדרג הנבחר להמשיך להשלים עם "המצב האבסורדי" שנוצר, כלשון התגובה.
התרחיש השני | ניסיון לדחוף את הצדדים לפשרה
ניסיון לדחוף את הצדדים לפשרה, בדומה להסכמה שהובילה לפרישת ראש השב"כ רונן בר, נחשב לתרחיש בעל סבירות נמוכה. בהרב-מיארה לא הצהירה על כוונה להתפטר, ואין ברקע של הדרישה להדיחה מחדל כמו מתקפת 7 באוקטובר, שיצר משבר אמון חריף בין ראש השב"כ לממשלה.
בהרב-מיארה ממשיכה להחזיק בעמדתה ולמלא את תפקידה בהתאם להגדרתה בחוק כשומרת סף – לא רק כיועצת לממשלה אלא גם כפרשנית מוסמכת של הדין כלפי הממשלה. עיתוי השימוע, כשבמקביל מתנהל משפטו הפלילי של ראש הממשלה, והעובדה שחלק מהחלטותיה כללו סירוב לייצוג הממשלה בעתירות כאשר לשיטתה הממשלה פעלה בניגוד לדין, כל אלה מהווים שיקולים כבדי משקל שעשויים לתמוך בלגיטימיות פעולתה ולא להצדיק הדחה מוסכמת או מהלך פשרה.
יש לציין כי השופט סולברג כבר ניסה לדחוף את הממשלה לפשרה - ובהחלטתו האחרונה כתב לממשלה כי ברוח ימים אלו, על מנת לצמצם מחלוקות בעם, יש לבצע את הליך ההדחה בדרך המקובלת. כלומר, בדרך המקורית שבה הוחלט על דרך סיום כהונתו של יועץ משפטי לממשלה - באמצעות ועדת האיתור שבוחרת ביועמ"ש, ולא באמצעות ההחלטה של הממשלה להקים ועדת שרים שכל תכליתה היא להדיח ספיציפית את בהרב מיארה.
הממשלה, נזכיר, טענה בתגובתה כי לא פעלה להדיח את בהרב מיארה באמצעות ועדת איתור, משום שלא מצאו יועץ משפטי לממשלה לשעבר או שר משפטים לשעבר שתומך בהדחתה.
התרחיש השלישי | הוצאת צו על תנאי לאחר דיון בעתירות
תרחיש נוסף הוא שבג"ץ יחליט להוציא צו על תנאי, שיחייב את הממשלה לנמק מדוע לא לקבל את העתירות. הוצאת צו כזה לאחר דיון מהווה לרוב איתות ברור לכך שבית המשפט רואה בטענות העותרים משקל ממשי, ועשוי ללכת לקראת קבלתן בהמשך.
התרחיש הרביעי | דחייה על הסף
באפשרות בג"ץ לדחות את העתירות על הסף, אך מדובר בתרחיש בעל סבירות קלושה. הרקע הרגיש וההיבטים התקדימיים של המהלך, בראשם העובדה שמעולם לא פוטרה יועצת משפטית לממשלה - גם לא בפרשת קו 300 שבה מראש הודיע היועץ המשפטי לשעבר יצחק זמיר כי הוא מתכוון לסיים את תפקידו - מקשים על דחייה טכנית בלבד.
התרחיש החמישי | קבלת העתירות לאחר דיון בהן
ישנו תרחיש שלפיו בג"ץ יקבל את העתירות ויבטל את ההדחה. העותרים, ובהם גם היועצת המשפטית לממשלה עצמה, טענו כי ההליך להדחתה אינו חוקי מיסודו, מאפשר דילים פוליטיים, ומערער את עצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה. בהרב-מיארה עמדה על כך שוועדת השרים שהוקמה אינה מוסמכת לקיים את השימוע, לא פועלת בלב פתוח ובנפש חפצה, וכי מדובר בשימוע למראית עין בלבד - שאינו עומד בדרישות הדין.
עד לחודש שעבר, הדחת היועצת המשפטית לממשלה הייתה יכולה להיעשות רק לאחר קבלת המלצה מוועדת האיתור שהמליצה על מינויו של היועמ"ש. במקרה של גלי בהרב-מיארה, מדובר בוועדה שהוקמה בתחילת כהונתה של הממשלה הקודמת, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, וחבריה היו גם נציג האקדמיה פרופ' רון שפירא, נציגת לשכת עורכי הדין תמי אולמן, שר המשפטים לשעבר דן מרידור וח"כ לשעבר צבי האוזר.
הממשלה הנוכחית נתקלה בקושי ממשי לקדם את ההליך דרך אותה ועדה, לאחר שהחברות של מרידור והאוזר בוועדה הסתיימה והקואליציה לא הצליחה למנות להם מחליפים, לטענתה כי לא מצאה כאלו שתומכים במהלך ההדחה. לנוכח המצב, קיבלה הממשלה החלטה על הקמת ועדת שרים חדשה, שתשמש כגוף שימוע חלופי. בוועדה הזו חברים השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי.
בהרב מיארה לא התייצבה בפני הועדה לשימוע, בטענה כי מדובר בשימוע למראית עין. ייתכן כי הדבר יעמוד לה לרועץ בפני בג"ץ, אך אין זה מונע את האפשרות כי בג"ץ יקבל את העתירות. נזכיר כי בג"ץ לא מנע את השימוע, על אף עתירות שהוגשו בנושא. סביר שבג"ץ יקבע דיון דחוף בעתירה לאחר החלטת הממשלה על הדחת בהרב מיארה.