הממשלה הגישה אתמול (ראשון) בסמוך לשעה חצות את תגובתו לעתירות העוסקות בפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. הממשלה הבהירה כי היא מוכנה לדון בהצעת הפשרה של בית המשפט, שהועלתה במהלך הדיונים בעתירות.
הממשלה טענה בתשובתה כי הצווים שהוציא בג"ץ נגד הדחת היוע"משית - הוצאו בניגוד לחוק. "יחד עם זאת, לנוכח הצורך הדחוף בפעולתו התקינה של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, ובפרט בעת של מלחמה עצימה - הממשלה מוכנה, משיקולים מעשיים, לקיים דיון בהצעתו הדיונית של בית המשפט", נכתב בהודעה שהוגשה לשופטים.
הממשלה הבהירה: "ככל שיינתנו ההבהרות הנדרשות, הרי שהממשלה תתכנס לדון בהצעת בית המשפט - לביצוע הליך מהיר בהתאם למתווה".
הניסיון לפטר את היועמ"שית - סיקור N12:
מה משמעות הצו על תנאי של בג"ץ?
בתחילת חודש ספטמבר הוציאו שופטי בג"ץ לממשלה צו על תנאי בעתירות שהוגשו נגד הדחת היועצת המשפטית לממשלה - והמליצו לה לחזור לנוהל המקורי, שבו מדיחים יועץ משפטי לממשלה דרך ועדת גרוניס.
עם פרסום ההחלטה, תקף שר התקשורת קרעי והצהיר שהוא לא מקבל את החלטת בג"ץ, והוסיף שהממשלה "תפעל למנות יועץ משפטי חדש לאלתר".
בג"ץ החליט פה אחד על ידי תשעה שופטים שקבעו כי הנטל עובר לממשלה, ועליה להוכיח למה על השופטים לא לקבל את העתירות שהוגשו נגד הדחת היועמ"שית (כלומר, לנמק את הסיבה מדוע נכון שלא לפסול את ההדחה לשיטתם). זאת, במקום שבג"ץ יקבע שעל העותרים ירבוץ הנטל להוכיח למה לקבל אותן. למעשה, המשמעות היא שבג"ץ אותת לממשלה כי הם מתכוונים לקבל את העתירות.
אם הצהרת השרים היוותה משבר חוקתי?
עוד לפני המלצת בג"ץ נראה שהשרים התעלמו מצו הביניים שהוציא בית המשפט. זה קרה כאשר שר המשפטים פגע בתפקידה של בהרב-מיארה כאשר החליף בלשכתו בתל אביב – ממנה היועמ"שית עובדת באופן תדיר – את המנעולים. בנוסף היו מקרים שהשרים התעלמו מחוות דעתה של בהרב-מיארה. ואולם מקרים אלה הם עוד לא משבר חוקתי מובהק, אלא סימנים מדאיגים בדרך לשם, שניתן לכנותם נסיגה חוקתית.
ההצהרות של השרים גם הן עוד לא המשבר עצמו - מכיוון שבג"ץ טרם נתן פסק דין - אלא רק המליץ לממשלה מה לעשות. במידה ובג"ץ ייתן פסק דין שבו יקבע כי הפיטורים בטלים ושהדרך להדיח את היועמ"שית היא באמצעות המנגנון המקורי שנקבע - ועדת גרוניס - ולא הוועדה שהוקמה אד הוק לצורך הדחתה, והממשלה תתעלם ותמנה יועץ אחר במקומה - אז זה יהיה משבר חוקתי.