יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת חה"כ יולי אדלשטיין פרסם הבוקר (שני) את טיוטת המתווה שלו לפטור מגיוס. פרסום המתווה מגיע שעות בודדות לפני הדיון בוועדת הכנסת ובוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על הדחתו של חה"כ אדלשטיין מראשות הוועדה. למתווה המלא
במסמך שפרסם אדלשטיין מופיע הנוסח לחוק, ושורות רבות שנכתבו בו נראו "מחוקות" כמו למשל בנושא מטרת החוק, סעיפים בנושא התנאים לדחיית שירות של תלמיד ישיבה, נושא השירות הלאומי-אזרחי ויעדי הגיוס. מטרת הפרסום לפי מקורביו של אדלשטיין, להראות שהמוצג בטיוטת החוק זה המינימום שנדרש לגיוס חרדים, כמו למשל הכוונה לתת חנינה ולפטור מגיוס את כל בחורי הישיבות אם הם באמת יוכיחו שהם לומדים בישיבות.
המטרה וההגדרות
- מטרת החוק היא לקבוע הסדרים ל"שילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון.
- "ישיבה" מוגדרת כמוסד לימודים תורניים, שתלמידיו מקדישים את עיקר זמנם ללימודי תורה.
- תלמידי ישיבות חרדיים, מגיל 14, יהיו כפופים להסדר גיוס שונה.
- "מוסד חינוך חרדי" הוא מוסד חינוך ייחודי המיועד לאוכלוסייה החרדית.
העקרונות במתווה אדלשטיין
דרישות שירות ודחיות
- סטודנט המקבל דחיית שירות חייב להיות עוסק בלימודי תורה בישיבה או במוסד חינוך חרדי.
- דחייה דורשת מינימום של 45 שעות לימוד בשבוע בישיבה.
- יחידים הלומדים השכלה גבוהה בדרך כלל אינם זכאים לדחייה, אלא אם לימודיהם הם לצורך הכשרה מקצועית בהיקף של לפחות 40 שעות בשבוע למשך 20 שבועות בשנה.
- באופן דומה, מי שבהכשרה מקצועית זכאי לדחייה רק אם לומד לפחות 22 שעות בשבוע למשך 20 שבועות בשנה.
- דחיות שירות לסטודנטים בדרך כלל פוקעות בגיל 26, או מוקדם יותר אם אינם עומדים בתנאים.
- סטודנטים המגיעים לגיל 21 ועומדים בקריטריונים ספציפיים (ככל הנראה לימוד תורה מתמשך) עשויים לקבל פטור משירות, כאשר הקריטריונים ייקבעו על ידי שר הביטחון.
- שר הביטחון, באישור הוועדה, יכול להעניק פטורים כלליים משירות לתקופות מסוימות או לצמיתות.
יעדי גיוס ומכסות
- שנה ראשונה - 5,760
- שנה שנייה 6,840
- שנה שלישית 7,920
- שנה רביעית 9,000
- שנה חמישית 9,500
- אחרי 5 שנים - מחצית ממחזור הגיוס
היבטים כספיים ופיקוח
- סנקציות כספיות לישיבות: אם ישיבה לא עומדת בהתחייבויותיה, שר האוצר יכול להורות על החזרת כספים. קיימים קיצוצים בתקציבי הישיבות אם היעדים אינם מושגים. החלק בתקציב שתומך בסטודנטים הזכאים לדחיית שירות יכול להיקצץ ב-100% בשנת 2025, עם אחוזים כמו 75% לשנת 2026, 80% לשנת 2027, ו-100% לשנים 2028-2029. אחוזים נוספים מוזכרים לקיצוצי תקציב כלליים לישיבות אם היעדים אינם מושגים: 80% (שנה 1), 60% (שנה 2), 40% (שנה 3), 20% (שנה 4). אם ישיבה לא עומדת ב-75% מהיעד שלה, תקציבה נשלל. מוסדות שאינם עומדים בתנאים צפויים לקנס כפול.
- מנגנוני פיקוח: ראשי ישיבות חייבים לדווח לשר הביטחון על סטודנטים המקבלים דחיות, כולל שעות לימוד. מוצע ניטור ביומטרי, ולכל ישיבה יהיה אחראי ייעודי. אי-דיווח מדויק או זיוף מידע יכולים להוביל לקיצוצים בתקציב הישיבה.
- ערעורים: מוסדות יכולים לערער על החלטות הנוגעות לסנקציות כספיות בפני בתי המשפט.
סנקציות והטבות
- אובדן הטבות שירות רגילות.
- אי מתן רישיון נהיגה, הגבלות על יציאה לחו"ל, ואובדן הטבות בתחבורה ציבורית.
- תשלומי ביטוח לאומי יהיו בשיעור רגיל, ולא בשיעורי סטודנט.
- אובדן הטבות בארנונה, הטבות בתוכנית "מחיר למשתכן", ופטור ממס רכישה בדירה ראשונה.
- אין מענק של 50,000 ש"ח לרכישת דירה עד 600,000 ש"ח.
- יש לציין כי סנקציות אלו אינן נפרשות על פני שנים.
- נושא החנינה לא סגור סופית ודורש הסכמה עם צה"ל, עם אינדיקציה לכך שעשויה להיות חנינה רחבה.
יתרונות המתווה וחסרונותיו
- יעדי גיוס ברורים ועולים: לראשונה, ישנם יעדים מספריים ברורים ומוגדרים, שהולכים ועולים עם השנים, הן לשירות צבאי והן לשירות אזרחי. זה מספק אמות מידה מדידות.
- מנגנון סנקציות כלכליות ממוקד: הטלת סנקציות כספיות על מוסדות הישיבות במקרה של אי עמידה ביעדים היא כלי חדש ליצירת תמריץ לגיוס, בניגוד לחוקים קודמים שבהם אכיפה הייתה בעייתית יותר.
- דגש על הכשרה תעסוקתית: החוק מקנה חשיבות לשילוב החרדים בשוק העבודה באמצעות הכשרה תעסוקתית, במטרה לצמצם תלות בקצבאות ציבוריות. זהו רובד נוסף לשילוב מעבר לשירות הביטחוני.
- שקיפות ובקרה: החוק דורש דיווחים מפורטים על תלמידי ישיבות ועל עמידה ביעדי הגיוס. המידע הזה אמור לאפשר מעקב ובקרה טובים יותר.
- הסדרה חוקית של הדחייה: בניגוד למצב בו הפטורים התבססו על הסדרים או חוקים נקודתיים, החוק הנוכחי מנסה להסדיר את נושא דחיית השירות במסגרת חוקית רחבה ומפורטת יותר.
- איום על עולם התורה: עבור חלקים נרחבים בציבור החרדי, גיוס בכפייה או הטלת מכסות גיוס נתפסת כאיום קיומי על עולם לימוד התורה, שהוא הבסיס הערכי של חייהם.
- כפיית שירות: הדרישה להתגייס, גם אם מדובר במספרים הולכים ועולים, נתפסת ככפייה על אורח חיים שבו לימוד התורה עומד במרכז.
- פגיעה במוסדות התורה: הטלת סנקציות כלכליות על ישיבות ומוסדות תורה במקרה של אי עמידה ביעדים נתפסת כפגיעה ישירה במוסדות אלה ובאפשרותם להמשיך לתפקד ולתמוך בתלמידי חכמים.
הכשרה תעסוקתית: הדגש על "הכשרה תעסוקתית" ושילוב בשוק העבודה יכול להיתפס על ידי חלק מהחרדים כסטייה מהמסלול התורני הטהור וכניסיון לדחוף אותם לחילון. - דרישת מידע אישי: הדרישה ממוסדות תורה למסור מידע מפורט על תלמידיהם למשרד הביטחון נתפסת כחדירה לפרטיות וככלי שישמש לגיוס בכפייה.
- אי ודאות וחשש לעתיד: למרות היעדר סנקציות פליליות מיידיות, הסעיף הקובע כי אם היעדים לא יושגו יחול חוק שירות הביטחון הכללי מותיר עננה של אי-ודאות וחשש בקרב הציבור החרדי מפני העתיד והידוק אמצעי האכיפה.
יו"ר דגל התורה חה"כ משה גפני הגיב: "יולי אדלשטיין הוציא את החוק היום לאחר שלפני שלושה שבועות לא הסכים להוציא את זה, כיוון שתלה תקוות שיישאר יו"ר הוועדה ורק היום הבין שהוא מודח. קשה להאמין שאדם יהודי כתב דבר כזה. הכול אצלו זה פוליטיקה, שום דבר לא מעבר לכך".