שרי הממשלה הצביעו הערב (שני) פה אחד על הדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. היועצת עצמה לא נכחה בדיון על הדחתה, וגם ראש הממשלה נעדר ממנו - בשל ניגוד העניינים שנובע ממשפטו הפלילי. בשל החלטת בג"ץ, פיטורי היועצת לא ייכנסו מיידית לתוקף. לפני הדיון על הדחת היועצת, השרים עסקו באבטחת ראש הממשלה נתניהו ובני משפחתו.
אחרי החלטת הממשלה, בג"ץ הוציא צו ארעי המשהה את הדחת היועצת. "לא יחול בתקופה הזו שינוי כלשהו בסמכויות היועצת המשפטית לממשלה, ובסדרי העבודה הנוהגים בינה לבין הממשלה". בהחלטת בג"ץ הובהר: "אין להכריז על מחליף או ממלא מקום".
השופט סולברג, החתום על ההחלטה, כתב כי על היועמ"שית לשקול מחדש את עמדתה לפיה אין לה ניגוד עניינים בעתירות נגד ההדחה. הוא הוסיף כי "העתירה תועבר לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי". למרות החלטת בג"ץ, שר התקשורת קרעי קרא להפר את הפסיקה - ולמנות לבהרב-מיארה מחליף.
לקריאת החלטת בג"ץ המלאה - לחצו כאן
היועמ"שית בהרב-מיארה שלחה מכתב למשפטני השירות הציבורי. "החלטת הממשלה שהתקבלה מנוגדת לדין", היא כתבה להם. "לחצים פוליטיים והתנהלות מנוגדת לדין לא ירתיעו אותנו מלהמשיך לבצע את תפקידנו בממלכתיות, במקצועיות וביושרה. נמשיך לסייע לממשלה לקדם את מדיניותה בהתאם לדין, לאכוף את הדין בשוויוניות ולשמור על שלטון החוק".
שר המשפטים יריב לוין שיגר מכתב לבהרב-מיארה. "הממשלה החליטה פה אחד על הפסקה לאלתר של כהונתך", כתב ליועצת. "ראוי כי תימנעי מניסיון, שלא יצלח, לכפות את עצמך על הממשלה אשר אין לה אמון בך ואינה יכולה לעבוד עמך בשיתוף פעולה יעיל".
התגובות הפוליטיות
בתגובה על ההדחה, מפלגת יש עתיד, התנועה לאיכות השלטון, העמותה למשמר על הדמוקרטיה וגופים נוספים עתרו לבג"ץ: "ההחלטה התקבלה בהליך לא חוקי".חברת הכנסת מיש עתיד, קארין אלהרר, חתמה על התצהיר שהוגש בעתירה: "הממשלה לא רוצה ייעוץ משפטי, היא רוצה צייתנות. היא בוחרת לוותר על שלטון החוק".
ראש לשכת עורכי דין, עמית בכר, הודיע כי גם הלשכה תעתור לבג"ץ נגד ההחלטה. "חבורה קיצונית שמקדשת פשע, שחיתות ועבריינות מצד אחד, וכהניסטיות ודיקטטורה דתית מצד שני, חברה לרסק את שלטון החוק והדמוקרטיה הישראלית וכל זה בשירות נאשם בפלילים שהואיל בטובו ויצא מהחדר במהלך הדיון", מסר. "זה לא חוקי, זה לא סביר, זה לא דמוקרטי וזה לא יעבור".
ההחלטה להדיח את היועצת המשפטית, כמו ההליך שהוביל אליה, אינה חוקית, ודגל שחור מתנוסס מעליה.
— גלעד קריב (@KarivGilad) August 4, 2025
אני קורא לשופטי בית המשפט העליון שלא להסס לפסול את המהלך הלא חוקי, באופן חד משמעי ובמהירות.
ראש ממשלה נאשם בפלילים לא יכול לפטר את התובעת הכללית במשפטו.
מול ממשלה עבריינית ומופקרת שמרימה…
מובילי המחאה נגד המהפכה המשפטית, שקמה ברסלר, משה רדמן, יאיא פינק ועמי דרור, מסרו: "ממשלת מיעוט קיצוני מפטרת את התובעת במשפט נתניהו, ובתמורה מקבלת מלחמת נצח בניגוד לאינטרס הביטחוני והרצון של הרוב המוחלט בציבור. צריך לעצור אותם כי הם לא יעצרו את עצמם".
הדיון בממשלה
במהלך ישיבת הממשלה השר לוין תקף את היועצת: "במצב בו עובד מדינה, בכיר ככל שיהיה, מוזמן לממשלה ובוחר שלא להגיע, זה מעיד על הזלזול שלו". הוא הוסיף: "בניגוד לטענת היועצת, הממשלה עשתה תהליך מאוד ארוך לפני שהגענו לדיון היום. במשך תקופה ארוכה מאוד נעשו ניסיונות לעבוד איתה בשיתוף פעולה. זה לא שניסינו להדיח אותה ביום הראשון".
הוא המשיך: "היועצת טוענת שבשל משפט ראש הממשלה, הממשלה מנועה מלפטר אותה. יש פה רמז נורא מסוכן, לפיו לכאורה היועצת מחזיקה את משפט ראש הממשלה כדי שהממשלה לא תפטר אותה. זה טיעון הכי חמור שיכול להיות. יש ניגוד עניינים גדול מזה?".
לדבריו, "אין להדחה שלה בכלל קשר למשפט ראש הממשלה. אין מילה על זה לאורך כל הדרך. כל הטיעונים הרבים לא נוגעים בכלל למשפט ראש הממשלה".
השר איתמר בן גביר הצטרף: "החל מהיום חייבים להפסיק לשתף איתה פעולה. לא רק לא לזמן אותה לישיבות, להפסיק לגמרי לעבוד איתה. שכל משרדי הממשלה ינתקו איתה מגע". בעקבות התארכות ישיבת הממשלה: חלק מהשרים עזבו לפני ההצבעה על הדחת היועמ״שית - והשאירו פתק בעד.
בהרב-מיארה פנתה הבוקר לחברי הממשלה לקראת ההצבעה. "הממשלה מפטרת את התובעת הכללית במשפטו של ראש הממשלה באופן לא חוקי", הבהירה היועמ"שית. "הטענות שהעלה שר המשפטים מלמדות שהוא מחפש יועץ משפטי שיציית לממשלה ויכשיר עבורה הפרות דין כמו הימנעות מגיוס בני ישיבות, התערבות פוליטית בחקירות המשטרה ועוד".
במכתבה כתבה היועמ"שית כי ההליך פסול, יפגע במוסד היועץ המשפטי לממשלה, וכי התוצאה ידועה מראש. "בעוד שההליך במתכונתו הנוכחית פסול מיסודו ואינו הולם את כללי המשפט המנהלי הבסיסיים, בהשתתפות בו בדרך שבה הוא מנוהל יש משום מתן לגיטימציה לפגיעה במוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ולקיבוע הפגיעה בו".
בפתח ישיבת הממשלה, ראש הממשלה נתניהו התייחס ללחימה בעזה. "בהמשך השבוע אכנס את הקבינט כדי להנחות את צה"ל כיצד להשיג את שלוש מטרות המלחמה שהצבנו", אמר נתניהו. "אנחנו צריכים להמשיך לעמוד יחד ולהילחם יחד כדי להשיג אותן".
בהמשך, השרים עסקו בשאלת אבטחתו של נתניהו. "יש בישראל נרמול בררני של קריאות לרצח ונרמול הדרגתי של הפרות החוק", האשים ראש הממשלה. "אפשר לקחת לדוגמה את ההמון המוסת שהגיע מול המספרה שרעייתי הייתה בה עם מסיתים רושפי אש, הבעלים של המספרה היה מוכן להגן בגופו על רעייתי".
הוא הוסיף: "זה נרמול בררני, אכיפה בררנית וסכנה ממשית לדמוקרטיה - לא רק בגלל שיש כאן 'הסכמה' שדמו של ראש הממשלה הותר וסכנה לרצח ראש ממשלת ישראל - אלא גם על מה שחווים כל השרים שיושבים כאן, עם הטרדות פיזיות ואלימות למשפחות והילדים שלהם וגרימת סבל גם לשכונות שהם גרים בהן ולשכנים שלהם".
"כשמנרמלים מילים חמורות כמו 'היטלר', ולא עושים עם זה כלום, מה הציפייה שיקרה?", שאל נתניהו. "הרי אם מישהו היה חי בתקופת היטלר ויכול היה להרוג אותו, היית מצפה שיהרוג. אז ברור מה הכוונה כשמכנים אנשים היטלר".
המשנה ליועמ"שית, שרון אפק, הסביר שכל הסתה נגד ראש ממשלה מוגדרת כהסתה לטרור. "בשנתיים האחרונות הוגשו 5 כתבי אישום בגין הסתה או נסיונות פגיעה ועוד 9 כתבי אישום על איומים", הוא חשף. השר בן גביר תהה: "זהו?!".
בג"ץ יתערב בהדחת היועצת?
כצפוי בג"ץ הודיע שהוא יתערב רק לאחר הצבעת הממשלה. המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, כתב בהחלטותיו על העתירות שביקשו למנוע את המהלך כי גם אם הממשלה תצביע על הדחת היועמ"שית, ההחלטה לא תכנס לתוקף מיידי על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית.
אולי יתבצע ניסיון לדחוף את הצדדים לפשרה, בדומה להסכמה שהובילה לפרישת ראש השב"כ רונן בר. עם זאת, תרחיש זה נחשב לבעל סבירות נמוכה. בהרב-מיארה לא הצהירה על כוונה להתפטר, ואין ברקע של הדרישה להדיחה מחדל כמו מתקפת 7 באוקטובר, שיצר משבר אמון חריף בין ראש השב"כ לממשלה.
תרחיש נוסף הוא שבג"ץ יחליט להוציא צו על תנאי, שיחייב את הממשלה לנמק מדוע לא לקבל את העתירות. הוצאת צו כזה לאחר דיון מהווה לרוב איתות ברור לכך שבית המשפט רואה בטענות העותרים משקל ממשי, ועשוי ללכת לקראת קבלתן בהמשך.
כמו כן, באפשרות בג"ץ לדחות את העתירות נגד המהלך על הסף, אך מדובר בתרחיש בעל סבירות קלושה. הרקע הרגיש וההיבטים התקדימיים של המהלך, בראשם העובדה שמעולם לא פוטרה יועמ"שית - גם לא בפרשת קו 300 שבה מראש הודיע היועץ המשפטי לשעבר יצחק זמיר כי הוא מתכוון לסיים את תפקידו - מקשים על דחייה טכנית בלבד.
ישנו תרחיש שלפיו בג"ץ יקבל את העתירות ויבטל את ההדחה. העותרים, ובהם גם היועצת המשפטית לממשלה עצמה, טענו כי ההליך להדחתה אינו חוקי מיסודו, מאפשר דילים פוליטיים, ומערער את עצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה. בהרב-מיארה עמדה על כך שוועדת השרים שהוקמה אינה מוסמכת לקיים את השימוע, לא פועלת בלב פתוח ובנפש חפצה, וכי מדובר בשימוע למראית עין בלבד - שאינו עומד בדרישות הדין.
עד לחודש שעבר, הדחת היועצת המשפטית לממשלה הייתה יכולה להיעשות רק לאחר קבלת המלצה מוועדת האיתור שהמליצה על מינויו של היועמ"ש. במקרה של גלי בהרב-מיארה, מדובר בוועדה שהוקמה בתחילת כהונתה של הממשלה הקודמת, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, וחבריה היו גם נציג האקדמיה פרופ' רון שפירא, נציגת לשכת עורכי הדין תמי אולמן, שר המשפטים לשעבר דן מרידור וח"כ לשעבר צבי האוזר.
הממשלה הנוכחית נתקלה בקושי ממשי לקדם את ההליך דרך אותה ועדה, לאחר שהחברות של מרידור והאוזר בוועדה הסתיימה והקואליציה לא הצליחה למנות להם מחליפים, לטענתה כי לא מצאה כאלו שתומכים במהלך ההדחה. לנוכח המצב, קיבלה הממשלה החלטה על הקמת ועדת שרים חדשה, שתשמש כגוף שימוע חלופי. בוועדה הזו חברים השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי.
בהרב-מיארה לא התייצבה בפני הועדה לשימוע, בטענה כי מדובר בשימוע למראית עין. ייתכן כי הדבר יעמוד לה לרועץ בפני בג"ץ, אך אין זה מונע את האפשרות כי בג"ץ יקבל את העתירות. נזכיר כי בג"ץ לא מנע את השימוע, על אף עתירות שהוגשו בנושא. סביר שבג"ץ יקבע דיון דחוף בעתירה לאחר ההחלטה היום.