המאבק על חוק הפטור מגיוס ממשיך להעמיק, והחרדים דוחפים, עוד במושב הכנסת הנוכחי - להעביר חוק שישיב להם את ההטבות השונות. אמש (ראשון) נפגש יושב ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין עם נציג החרדים אריאל אטיאס, והציג בפניו את טיוטת המתווה המסתמן.
בינתיים, ארגוני המשרתים זועמים: הם אומרים שהם היו צריכים להיות הראשונים שרואים את טיוטת החוק - וטוענים שסנקציות אישיות וחיוב בגיוס של כולם, לב דרישותיהם - לא נכנסים לטיוטה. על כן, הם מאיימים להחריף את המאבק שלהם.
חיילי מילואים שונים ששוחחו היום עם N12 שיתפו בתחושותיהם ומחשבותיהם על החוק ועל תוכנית צה"ל לגיוסם של החרדים. סרן נ', קמבצית ביחידה מיוחדת וחברת תנועת "הרבעון הרביעי", אמרה: "7.10 פגש אותי בחו"ל עם תיק על הגב, בתחילתו של מה שנקרא הטיול הגדול. עזבנו הכול וחזרנו לארץ - וכמונו עוד אלפי ישראלים. התגייסנו למלחמה למען המדינה, למען החטופים, למען החללים והפצועים, למען עתיד ילדינו. על מדים, אף אחד לא שואל אותך מה הצבעת. שמאל, ימין, חילונים, דתיים - כולנו נלחמנו יחד ועודנו נלחמים יום יום".
נ' המשיכה: "בעוד כמה ימים נציין את תשעה באב. עם ישראל כבר חווה חורבן בגלל שנאת חינם - זה הזמן שלנו לביחד, אין ברירה. אני קוראת לנבחרי הציבור שלנו, חברי הכנסת, הממשלה - וגם לציבור החרדי: אל תפקירו אותנו. הזכות לשרת את המדינה שייכת לכולם - אבל גם החובה".
רס"ל ניר יששכר, גם הוא חבר תנועת הרבעון הרביעי, עשה מאז 7.10 כבר 250 ימי מילואים. היום הוא עלה לכנסת יחד עם אנשי מילואים נוספים מהתנועה ומארגוני המשרתים - במטרה לקבל לידיהם את טיוטת חוק הפטור מגיוס שהוצגה אתמול בפני החרדים. "זה קרה מעל הראש שלנו", סיפר. "ננסה להיפגש עם ראשי סיעות הקואליציה, שאמורים לאשר את ההצעה בימים הקרובים, כדי להבין האם מדובר במתווה שישרת את ציבור המשרתים - או שמא מדובר בפשרה פוליטית שנועדה לרצות את העסקנים".
"לפי הדרך שבה הם מנסים להסתיר מאיתנו את הטיוטה, נראה שהחוק לא יענה על צרכי הביטחון והצבא", הוסיף יששכר. "סביבי נמצאים אנשים עם עשרות אלפי ימי מילואים במצטבר. בימים הקרובים נדע האם הנהגת המדינה מחזירה טובה למי ששירת אותה נאמנה תוך סיכון חיים, או מפקירה אותו".
שרון שנהל מפורום נשות המילואימניקים הצטרפה לדברים: "אנחנו כבר 21 חודשים מהיום שבו הכול התחיל והחיים שלנו התפרקו לגמרי. אין שגרה - הכול הפוך. עם ההסלמה מול איראן, זו הייתה כבר ההקפצה הרביעית שלנו. ובזמן שאנחנו צריכים לסחוב את העול הזה, אחרים אפילו לא נקראים לשרת - ומקבלים פטור בחוק. איך אפשר לשמור על המוטיבציה לתת כשאנחנו מרגישים שהכול מתפרק וכשאנחנו האחרונים שעוד מחזיקים את הדבר הזה שנקרא 'צבא' - בזמן שמסביבנו עושים הכל כדי להשאיר רק עלינו את הנטל?".
"ככל שעובר הזמן, אנחנו מבינים כמה זה גובה מאיתנו מחיר שלא ניתן לכמת", הוסיפה שרון. "זה שוחק ומסוכן. אומרים לנו שזו מלחמת תקומה – אז למה לא כולם משתתפים? למה הפוליטיקאים לא מתעלים לגודל השעה ונכנעים למיעוט קטן - במקום לעשות מה שצריך כדי שהמדינה הזאת תהיה חזקה ומאוחדת, תחת עיקרון של שיוויון ותרומה, גם עוד עשרות שנים? התחושה היא של אכזבה עמוקה והפרה של כל חוזה חברתי".
מיכל ברקאי ברודי, מייסדת "המתמרנות", אמרה ל-N12: "בזמן שחברותיי ואני מתמרנות כבר כמעט שנתיים כדי לשמור על הבית הפרטי והלאומי שלנו, מונח חוק גיוס שנכתב עם החרדים ולא עם המשרתים. זה מרגיש שהקרקע נשמטת כשהברית הבסיסית ביותר בין המדינה לאזרחיה הנאמנים ביותר מופרת. בימים הכי גורליים לעתידו של העם היהודי, אנחנו נוכחים לדעת מי באמת נלחם על עתיד עם ישראל - ומי מוכר אותנו בעבור נזיד עדשים. יולי אדלשטיין, עכשיו הרגע להכריע: עסקנות או שליחות, חיים או מוות, ציונות או ציניות".