על רקע טענות חמאס על כך שהסכים לקבל את מתווה וויטקוף לשחרור החטופים, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט התייחס אמש (שבת) בריאיון ל"פגשות את העיתונות" לכך שישראל לא החזירה תשובה חיובית למתווכות: "יש זכות וטו בממשלה הזאת לבן גביר וסמוטריץ'".
"לנו ברצועת עזה היו חמש מטרות. שמתי אותן על השולחן ביום הראשון והן הפכו להחלטת קבינט בתוך כמה ימים אחדים מתחילת המלחמה. שלוש מהמטרות האלה הושגו בתוך המערכת הצבאית-ביטחונית", הסביר גלנט. "חיסלנו את הפורמציות המאורגנות של חמאס, את הגדודים והחטיבות. השמדנו את כל ההנהגה של ארגון הטרור, בהם הנייה, סינוואר, דף והשגנו חופש פעולה מלא".
לדברי שר הביטחון לשעבר, "כדי להשיג את שתי המטרות שנותרו צריך סידור פוליטי. שתי המטרות האלה הן החזרת החטופים והחלפת שלטון חמאס באמצעות אלטרנטיבה".
"לא יהיה את מי להחזיר הביתה"
לטענת גלנט, הוויתורים שתיאלץ ישראל לעשות עבור החזרת החטופים בעסקה לא משמעותיים. "אנחנו כל כך יותר חזקים מחמאס בעת הזאת ואנחנו חייבים לתחזק את הדברים", ציין. "בלבנון אנחנו מכים שם יום יום. אם חמאס יפר את ההסכם, אז אנחנו נכה את מי שצריך. את החטופים צריך להחזיר הביתה".
עוד הוסיף השר לשעבר כי להחזרת החטופים יש משמעות ערכית עבור מדינת ישראל וצה"ל וכי ניתן להחזיר את החטופים רק לפני חיסול חמאס, משום שלטענתו, אם ישראל תבחר בדרך ההפוכה "לא יהיה את מי להחזיר הביתה".
"מדינה צריכה להיות מסוגלת להיאבק על הערכים שלה ועל היסודות שלה", אמר גלנט. "לא מדובר פה רק על חייהם של החטופים ועל כמה שהם יקרים למשפחות שלהם. מדובר פה על ערך של צה"ל - לא משאירים פצועים בשטח, חיילים ובוודאי אזרחים. מדובר פה על מורשת העם היהודי, פדיון שבויים זה חלק מאיתנו. אני חושב שצריך להביא את כל החטופים אבל אם התהליך מתאפשר שיובאו עשרה, שזה חצי מהחטופים החיים, ועוד חללים רבים בתור שלב ראשון, אז צריך לקחת את זה כמה שיותר מהר".
שינוי תוכנית התקיפה באיראן
על פי גלנט, המלחמה עם איראן יצאה לפועל בזכות החלטות שהתקבלו בתחילת כהונתו כשר ביטחון: "נכנסתי בתחילת 2023 לתפקיד ובשבוע השני קיימתי כמה דיונים שהתקיימו במשך כמה חודשים על הנושא האיראני, שישבו בהם כל הצמרת הביטחונית. מה שהתברר הוא שאנחנו בונים על חלופה שבמרכזה מבצע של המוסד, והבעיה במבצע היא שהוא לא מספיק קטלני ושהוא מורכב ומסובך מדי".
לדבריו, "המבצע שתוכנן דרש משאבי מודיעין רבים ומילארדי שקלים. "ואחרי כל זה, בקצה - המבצע לא אפקטיבי. זה גוזר את הבעיה היותר גדולה, שנקראה כבר לפני תקופתי 'סנכרון השעונים'", הסביר. "כלומר, איראן תגיע לנשק גרעיני תוך כמה חודשים והמבצע של המוסד נדחה פעם אחר פעם ולא יהיה מוכן בזמן".
בשל המצב שתיאר השר לשעבר, הוא הקים "צוות מומחים" של האנשים הבכירים ביותר לשעבר במערכת הביטחון, בהובלת שאול מופז ובהשתתפותם של אליעזר שקדי, ידיד יערי וניצן אלון. "הם היו חשופים להכול. הם היו יותר קיצוניים ממני וטענו שאסור להשקיע בתוכנית הקיימת רגע אחד".
כל זאת קורה במרץ 2023, בעת שישראל נקרעת מבחינה פוליטית סביב ההחלטה בקואליציה להוציא לפועל את המהפכה המשפטית - ובזמן שאיראן רחוקה כמה חודשים מייצור פצצה גרעיני. על פי גלנט, באותו זמן הוא הוציא מסמך "100 ימים", שבו הוא קרא להתרכז בחלופה אווירית לתקיפה באיראן.
לדברי השר לשעבר, ביולי 2023 הוא הבין ש"יש רק דרך אחת שהיא אפקטיבית וישימה - הפעלת מלוא עוצמתו של חיל האוויר כדי ליצור מסדרון אווירי שיאפשר להטיל את כל עשרות אלפי הפצצות של חיל האוויר ולאחר מכן להשיג שליטה אווירית בשמי טהראן".
בדצמבר 2023, חודשיים לתוך המלחמה שהחלה לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, התקיים דיון מיוחד על הסוגיה האיראנית. לטענת שר הביטחון לשעבר, בדיון נחשפו הבכירים לראשונה לכך שהתוכנית לפגיעה באיראן בוטלה במהלך פגישת עבודה של ראש המוסד וראש הממשלה נתניהו.
"ההחלטה של בנט לא רלוונטית למבצע"
גלנט התייחס בריאיון לטענה של רה"מ לשעבר נפתלי בנט כי הוא זה שקיבל החלטה שאפשרה את המבצע, לאחר שלטענתו לישראל "לא הייתה היכולת לתקוף את איראן": "בנט בסוף 2022, בימים האחרונים של הקדנציה שלו, קיבל החלטה. ההחלטה הזאת לא רלוונטית למבצע. היא תבוא לידי ביטוי אם הכול יהיה בסדר, תוך 5-3 שנים, כי התהליכים הם ארוכים".
"יש מבחן אחר. כל מי שהולך למלחמה מול איראן חייב להניח שהיא תגרור באופן אוטומטי את הכלי שהאיראנים הכינו, שקוראים לו חיזבאללה. אם אתה הולך למלחמה אתה חייב לבדוק מה המלאים שלך", הוסיף גלנט. "בתקופה של בנט ושל גנץ כשרי ביטחון לקחו מאיתנו 200 אלף פגזים לאוקראינה. האם הם נתנו הוראה לייצר פגז אחד? התשובה היא לא. אם אתה לא נערך למלחמה מול חיזבאללה, אל תגיד לנו שנערכת למלחמה מול איראן".
"מרכז הכובד נמצא במקום אחר"
השר לשעבר טען כי צה"ל הוא זה שעמד מאחורי הצלחת המבצע באיראן, וההכנה שלו למבצע החלה טרם 7 באוקטובר. "יש ארבעה תנאים יסודיים לתקיפה באיראן שעלו ממשחק המלחמה שנערך בצה"ל - חיסול יכולת הטילים של חיזבאללה, יצירת עליונות אווירית על ידי שיתוק סוללות ההגנה שמקיפים את איראן, הגבלת יכולת הפגיעה באזרחי ישראל על ידי פגיעה ביכולות הייצור של הטילים האיראניים ויכולות השיגור שלהם, והשגת אישור של ארה"ב לטוס מעל שטחים בעיראק", הוא פירט.
"התוכנית היא של צה"ל ושל חיל האוויר, ביסודו של דבר, עם יכולת פנומנלית של אמ"ן להביא את המידע. המוסד הוא גוף חשוב שנתן תמיכה לדברים מסוימים אך מרכז הכובד נמצא במקום אחר", הוא הדגיש.
"הדבר המסוכן ביותר" עבור האיראנים
כאשר נשאל לכמה זמן עוכבה תוכנית הגרעין האיראנית בעקבות מלחמת עם כלביא ענה גלנט: "לשנים. צריך להבהיר מה קרה, אם מסתכלים מנקודת המבט של האיראני. כל מערך השלוחים קרס, מערכות ההגנה האווירית חוסלו באופן ניכר ויכולות שיגור הטילים נפגעו".
"במתקני הגרעין חשוב לעשות 'זום-אין'", המשיך שר הביטחון לשעבר. "לאיראן יש שלושה מרכזים חשובים שקשורים לנושא הנשק הגרעיני. פירקנו את כל המתקן באיספהאן בצורה קשה מאוד, פגענו פגיעה אנושה במתקן בנתנז, והאמריקנים הטילו בפורדו 12 פצצות שכל אחת שוקלת 14 טונות".
"האם יש תסריט שיש חומר בקיע במקום מסוים שאפשר להעשיר אותו? יכול להיות. דבר מרכזי שלא מדברים עליו הוא שהאיראנים לא מבינים איך חדרנו אותם מודיעינית והם לא יודעים מה שאנחנו יודעים. הדבר הרצוי מבחינת האיראנים זה להגיע לנשק גרעיני כי זה ייתן להם חסינות, אבל זה הדבר המסוכן ביותר כי הם חשופים לישראל", הסביר גלנט.
לטענת שר הביטחון לשעבר, גם לאחר ההצלחה במלחמה באיראן, על ישראל להיערך לסבב הבא: "הוא יגיע מתישהו. למרות שח'מינאי לא חוסל בסבב זה, חיסולו חייב יהיה להיות חלק מכל תוכנית של מדינת ישראל אם תיפתח מערכה נגדנו. ייקח זמן עד הסבב הבא, האיראנים יבנו מחדש חלק מכוחם. הם כבר עובדים עכשיו על יצירת טילים בליסטיים כי זה הנשק היחידי האפקטיבי שלהם. אנחנו חייבים להיערך - והסיבוב הבא יהיה משהו אחר".