שורד השבי קית' סיגל אמר הבוקר (שלישי) בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי היה עד לאלימות קשה כלפי החטופים. "הוחזקתי יחד עם עמרי מירן, יש לו אישה ושתי בנות קטנות, הניתוק מהמשפחה מייסר כשלעצמו, וזה מבלי להזכיר את האלימות וההתעללות. איימו להרוג אותי כמה פעמים, הצמידו נשק לראש שלי, וגם ראיתי חטופים וחטופות שחוו אלימות קשה ביותר ואיומים בלהרוג. הייתי עד לחטופה שעברה עינויים קשים, הצמידו מוט חד למצח שלה, הצמידו אקדח לראש שלה".
"המראות אלה רודפים אותי עד היום הזה וזה נהיה קשה יותר ויותר", המשיך סיגל. "אני אומנם חזרתי בגוף אבל חלק ממני נשאר בעזה, עם עמרי ועם גלי וזיו ברמן. הם שם סובלים כל דקה. הפרידו אותם בשבי, הם נפצעו. אבא שלהם דורון במצב רפואי קשה מאוד".
סיגל שיתף כי היה בשבי גם עם מתן אנגרסט: "הוא נפצע קשה ב-7.10 וסוחב איתו את הפציעות שלא הגלידו עד היום. היינו צריכים לבקש ולהתחנן ללכת לשירותים, חווינו התעללויות ואלימות. מתן גם היה במנהרות, סבל שם ממצוקה נשימתית. כדי לשמור עליו בחיים כדי שיוכלו לסחור בו, הוציאו אותו מהמנהרה. מתן נלחם בשביל לשמור על הקיבוץ שלי ב-7.10 ואנחנו חייבים להילחם כדי להחזיר אותו ואת כל השאר".
סיגל התייחס למו"מ לעסקה: "יש חלון הזדמנויות להציל את החטופים ואת החללים שעלולים להיעלם אם הם לא יחזרו. כל דקה קריטית. אני קורא לרה"מ נתניהו ולנשיא טראמפ לעשות כל מה שהם יכולים, והם יכולים להשיב את כולם הביתה".
לישי מירן, רעייתו של החטוף עמרי מירן, אמרה בוועדה: "היה לי קשה הבוקר. חמישה לוחמים. חמישה. אם הפסקת אש הייתה נכנסת לתוקף, לא היינו צריכים להדליק שוב 5 נרות נשמה. הלב לא יכול להכיל יותר. במשך שבועיים אני כמעט שלא מסוגלת לצאת מהבית. אי אפשר. אי אפשר להכיל את זה יותר. אנחנו גמורים, כל עם ישראל גמור, אני לא רוצה שאף חייל ייפול".
"אני רוצה שגם קית' ינוח כבר. מגיע לו ולאביבה לנוח. מגיע לכל מי שחזרו לנוח ולהשתקם. הם עוזרים בכל יום, כאשר לנו כבר אין כוחות. הם נמצאים כדי לדבר בשמנו, בשמם", המשיכה מירן. "אני רוצה שכל אחד יסתכל על התמונות. אנחנו כבר ביולי. עמרי כנראה לבד. קית' היה האחרון שראה אותו וזה היה ביולי, עברה שנה מאז".
"בבקשה תסיימו את המלחמה הנוראית הזו, תחזירו את כולם. די, שלא נצטרך להדליק עוד נרות נשמה. 888 חללים, מספר בלתי נתפס. הפסקת האש הייתה יכולה להיות מזמן ויכולה לקרות גם ברגעים אלה. בבקשה. חברי הקואליציה והאופוזיציה, יש לכם את הכוח לעשות את זה".
"50 חטופים, 48 משפחות, הסכם אחד תחום בזמן. אנחנו צריכים לדעת את התאריך שהאחרון יוצא. זה מה שצריך לקרות וזה מה שצריך לדרוש. לעולם לא יצאתי ולעולם לא אצא נגד הצלת חיים. הגיע הזמן שיהיה לנו תאריך שיגיע התור שלנו. עמרי בן 48, ידעתי שבגלל הגיל שלו שהוא ייצא מהאחרונים, 48 זה לא צעיר. 50 עולמות, רשימה אחת, הסכם אחד עם תאריך, אנחנו נמשיך ולא נוותר. אנחנו צריכים שתעמדו גם אתם על הרגליים האחוריות שלכם".
ענת אנגרסט, אימו של מתן אנגרסט שחטוף בעזה, אמרה בדיון: "ראינו הבוקר את תוצאות הימשכות מלחמת הנצח. למה מתן שם? כי הוא נפצע קשה עם מדי צה"ל. זה מה שגזר עליו להישאר שם, לחימה עבור המדינה. חייל צה"ל נהיה לתואר שמפקיר אותו שם. מדינת ישראל מפקירה את חיילי צה"ל. למות, להיפצע ולהישאר בשבי. מתן עוד שורד את החקירות, אבל עכשיו מדברים שוב על סלקציה. איך המדינה הולכת לקבוע מי נשאר מאחור? אף חייל לא יהיה חלק? מה לפני מה? איזו מן סלקציה אכזרית. איך לבחור 10? תדברו על למה בכלל לבחור 10".
"הגיע הזמן שאנחנו וקית' נקבל חזרה את מי שנשאר מאחור", המשיכה אנגרסט. "בחסות המדינה צריכה להיות עסקה שיכולה להחזיר את כולם. הבטיחו לכולנו שיהיו שלבים ב' וג' ועכשיו שוב אומרים שיתחילו בחצי ואז עוד חצי. הגיע הזמן למנף את ההישגים ולהשיב את כולם".