ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה היום (שני) דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון, בחוק הפטור מגיוס. את הדיון שניהל היו"ר חה"כ בועז ביסמוט התמקד בגיל הפטור, רשימת הישיבות ובבוגרי מוסדות החינוך החרדיים. במהלך הדיון אמר מזכיר הממשלה יוסי פוקס: "מוסכם על כל יושבי השולחן הזה שצה"ל זקוק לסד"כ גדול, עוד דבר שמוסכם הוא שצריך להעלות את היקף המתגייסים מהציבור החרדי. המחלוקת העיקרית היא על הדרך".
"כשהממשלה החילה דין רציפות על החוק הזה היא החליטה שהיא רוצה חוק עם יעדים וסנקציות. אי אפשר להתעלם מ-7.10 ולכן המבנה יכול להישאר אבל התוכן צריך להיות מוכפל פי כמה וכמה ולכן יעדי הגיוס שולשו, הסנקציות הפכו ממוסדיות לסנקציות אישיות חריפות", המשיך פוקס.
לדברי מזכיר הממשלה, "בחוק המקורי הייתה גם תכלית כלכלית. עמדת הממשלה שאחרי 7.10 היא להניח בצד את התכלית הזו ולכן גיל הפטור צריך להיות 26. לגבי הגדרת מי הוא חרדי, הדבר הזה עבד שנים רבות, עד היום לא מצאו אינדיקטור יותר טוב. באשר ליעדים, אין ספק שיכולת הקליטה של צה"ל זה מה שיאפשר בטווח הארוך גידול אמיתי. העלייה בשנה האחרונה המבורכת היא תוצאה של רתימה ופתיחת מסלולים ולא כי סתם שלחו מאה אלף צווים".
במהלך הדיון זעק לוחם המילואים רס"ן יצחקי גליק, ממייסדי תנועת "אל הדגל": "אני אחרי 550 ימי מילואים, נקראתי לצו מילואים לפני כשבוע, ואנחנו נמצאים בנוהל קרב. זאת הוועדה האחרונה שאוכל לדבר בה לפני הסבב בעזה, ואני לא יודע אם אני אצא בפעמים הבאות ואם אוכל להופיע בפניכם. אף אחד לא עוסק בפטור שלי, אני גם לא מבקש את זה, אבל אף אחד פה לא עוסק בגיל הפטור שלי. אני היום בן 40, אבא לחמישה ילדים".
"אני רק רוצה להבהיר כמה החוק הזה הוא מנותק", אמר גליק. "טיוטת החוק שמונחת פה, והסעיפים שעליהם אתם מדברים היום, זו טיוטה שהתגבשה כשלפי החוק יכלו לקרוא לי ל-30 ימים בשלוש שנים. אני חוצה בצו הקרוב, עם 86 הימים שנקראתי להם, את 600 הימים. מה רלוונטי בכלל לדבר על הפטור הזה? איך הטיוטה הזאת היא בסיס לאיזשהו דיון? אם היעד היה בחוק המקורי 3,000 חרדים לגיוס, כשלי יכולים לקרוא ל-30 ימים בשנה, אז אם קוראים לי ל-600 ימים בשנתיים, את צריכה לדמיין פה יעד של 90,000 חרדים לגיוס".
לוחם המילואים גליק המשיך: "מה זה הישיבות שהולכות להיכנס לרשימה? למה הישיבה שאני למדתי בה לא מופיעה ברשימה? למה הישיבה שהבן שלי לומד בה, ועוד מעט יגיע לגיוס לא מופיעה ברשימה? יש לי בקשה אחת. אני יוצא לסבב בעזה, אפשר להתחייב בפניי שלא יהיה פה מחטף עד שאני חוזר מעזה, ולא יהיה לי פה טיוטת חוק שאנחנו נגלה אותה פתאום לקריאה שנייה ושלישית, בלי שיכולנו להיות בדיונים כי היינו בעזה. אפשר לבקש את זה?"
יו"ר הוועדה, חה"כ בועז ביסמוט, אמר: "אנחנו דנים בחוק הזה המון זמן, הצבא באמת צריך לוחמים. אנחנו מקדמים פה חוק גיוס, אני רואה בשירות בצה"ל זכות שבחובה, אני פה כדי לקדם חוק גיוס רציני".
חה"כ אלעזר שטרן אמר כי "החוק זה שלד בורסאי" ופנה למזכיר הממשלה פוקס: "איפה המצפון שלך, למה אתה לא אומר לחברי הכנסת החרדים 'תקראו לציבור שלכם להתגייס'?"
חה"כ רם בן ברק: "במדינה דמוקרטית שוויונית, לא יכול להיות שיהיה חוק אחד לציבור מסוים וחוק אחר לציבור אחר. לכן אם אנחנו נחליט בחוק שגיל הפטור יהיה בגיל מסוים, זה חייב לחול על כל האוכלוסייה ועל כל המגזרים באופן שווה, וכל אחד יבחר אם עד הגיל שנחליט עליו, הוא ילך לישיבה או לשנת שירות או לכל דבר אחר".
חה"כ יעקב אשר הגיב: "אז למה לא אמרת את זה כשהצעת החוק הזו הייתה על השולחן בזמן שאתה היית יו"ר הוועדה?"
חה"כ חילי טרופר: "ההגדרה היום בסעיף של בוגר מוסד חינוך חרדי היא מאוד מרחיבה. ההגדרה היום כוללת גם כאלה שכבר לא מגדירים את עצמם חרדים ועדיין הם ייספרו לטובת עמידה ביעדים. נוצר מצב אבסורדי שאנשים שחזרו בשאלה, ובעבר למדו במוסד חרדי, נספרים כדי להגיע ליעדים".
היועצת המשפטית לוועדה, מירי פרנקל, אמרה בדיון: "זה קצת מקדים את המאוחר אבל עמדתנו היא שבמקום שההגדרה תהיה מי שלמד שנתיים בין גיל 14 ל-18, הצענו שתי חלופות שאומנם לא נותנות מענה מלא אבל מצמצמות. ההצעה הראשונה הייתה 3 שנים בין גיל 14 ל-17 והשנייה היא שנתיים בין 15 ל-18. ההגדרה חייבת להיות חדה, כן או לא".
סא"ל אביגדור דיקשטיין, רע"ן חרדים, אמר בדיון: "ישבנו פה בישיבות רבות לגבי ההגדרה מי הוא חרדי ועלתה השאלה איך משרד אחד מגדיר ככה ומשרד אחר מגדיר אחרת. צה"ל סופר חרדים כפי שקבוע בחוק וצריך לעשות גם ראיון זיקה, שהמראיין בו יודע להגיד שהוא יכול להיכנס למסלול חרדי. בנוסף, לא כל מי שעוזב את הסביבה הישיבתית אחרי שנתיים הוא חילוני ויש כאלה שעזבו את הישיבה ועדיין רוצים לשרת בסביבה חרדית. מבחינתנו כהמלצה, להשאיר את זה בשנתיים כי הדבר הזה עובד וכדאי להשאיר את זה ככה".
חה"כ יעקב אשר הוסיף: "בדיונים הרבים שעשינו על הנושא, המסקנה שיצאה היא שאיפה שלא תמתח ותשחק עם זה, זה משתנה. למשל איך מגדירים בעלי תשובה? שב ואל תעשה עדיף כי כשאתה מתחיל לגעת אתה צריך לעשות תיקונים לפה ותיקונים לשם".
חה"כ אדלשטיין: "לגבי גיל הפטור, אחרי מאות רבות של שעות שישבנו בדיונים, הדיון על גיל הפטור מעולם לא היה פוליטי וגם עכשיו לאף אחד אין תשובה מה יהיה יותר אפקטיבי. מההתרשמות שלי, הטענה שצריך להוריד את גיל הפטור כי מי שיותר משמעותי לשירות בצה"ל אלה הצעירים, זו משאלת לב. אנחנו לא נוכל לבוא עם מספרים גדולים מקרב בני 18-19. אם נוריד את גיל הפטור יכול להיות שנצא צודקים אבל לא נצא עם מתגייסים. לגבי ההגדרה מי הוא חרדי, אם אנחנו נספור כחרדים את אלה שגם ככה עם רגל וחצי בחוץ, זה יחזק את אלה שאומרים שהצבא גורם לחילון וזה מכניס לחוק מנגנון להשמדה עצמית. לכן כדאי לשקול ברצינות את צמצום ההגדרה".
חברי הוועדה קישרו בין יכולת הקליטה של צה"ל לבין מספר החרדים שיתגייסו, וסא"ל דיקשטיין הגיב: "המספרים שקבענו הם על בסיס מה שאנחנו יכולים לקלוט במסלולים החרדים, אם חרדי מתגייס למסלול רגיל זה משהו אחר".
חה"כ אפרת רייטן הגיבה: "אבל החרדי שמתגייס למסלול רגיל נספר ביעדים, לכן חייב להיות קשר בין יכולת הקליטה לבין מספר החרדים שמתגייסים למסלולים האלה". חה"כ בן ברק הוסיף: "הצבא אומר שמשנה הבאה הוא יכול לקלוט את כולם ללא הגבלה".
חה"כ ינון אזולאי הגיב: "המספר 4,800 הוא לא רק ביכולות הצבא אלא בהסתכלות רחבה של כמה חרדים יש שאפשר לגייס. אם אתה משנה את ההגדרה ומוריד לשנתיים זה מוריד את היכולת של הציבור החרדי לספק את המספרים".
דרור גרנית, נציג ממשרד המשפטים, אמר: "מרגע שהצבא אומר שאין הגבלה בקליטה החל מיוני 26, אזי ששאלת המספרים היא עניין של מדיניות ולא של יכולת הצבא".