ועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה הבוקר (שלישי) לדיון נוסף בהצעת חוק שירות הביטחון (חוק הפטור מגיוס). אל הדיון הגיעו שורדי השבי שרון אלוני קוניו ויאיר הורן שקרוביהם עדיין חטופים בעזה.
יאיר הורן פתח את דבריו: "הוחזקתי בשבי חמאס, שוחררתי בעסקה בפברואר, וכנראה שזו הדרך הכי נכונה לשחרר את שאר החטופים שנשארו. כבר כמה ימים, אני לא סופר ימים, אבל אנחנו לא כל כך ישנים טוב. זה קצת מקשה על היכולת שלי לדבר, אבל היה לי חשוב לבוא ולדבר מהלב. הלב שלי שבור, מה שקרה אתמול היה מכה נוספת, גם הפיגוע, גם החיילים שנפלו, ואנחנו יושבים פה וחושבים על כולם. זה נכון שבחולצה שלי יש את אחי איתן, יש את אריאל ודוד בחולצות של שרון וירדן, אבל אנחנו חושבים על כולם".
"כשהייתי בשבי שמענו את ההפצצות. היה נוהל שאנחנו צריכים להיות בשקט", המשיך הורן. "התחלנו לרוץ בתוך המנהרה ובתוך כדי הריצה איתן מתיישב ואומר לי 'תשאיר אותי פה'. התחלתי למשוך אותו מהזרוע ואנחנו רצים לכיוון שהמחבל אומר לנו 'רוצו לשם'. אני צריך לסמוך על הבן אדם שחטף אותי מהבית שלי. הייתי מוכן להקריב את עצמי בשביל להציל את אחי. עברו כבר יותר מ-700 יום".
שורדת השבי שרון אלוני קוניו, אמרה: "נחטפנו כל המשפחה. זכיתי לחזור, אבל בעלי וגיסי עדיין שם. אני רוצה לשאול את ועדת החוץ והביטחון - מה למדתם מזה? אני חיה בפחדים, אני כמעט לא יוצאת מהבית. עצוב לי שאתם לא מסתכלים על משפחות החטופים או על החטופים לשעבר ששבורים ולא מתפקדים. אני לא אחזור להיות מי שהייתי לפני 7 באוקטובר וכך גם הבנות שלי. אני בפוסט-טראומה ובטראומה מתמשכת כי המשפחה שלי עדיין שם. מה אתם עושים בשביל להחזיר אותם? החיים שלנו זה משחק? החיים של החטופים, החיילים, המילואימניקים, האזרחים - זה משחק בעיניכם?"
"מי שמכם לקבוע מה המחיר של בעלי וגיסי? אני צריכה לתת תשובות לבנות שלי בגיל 5, הלוואי הייתי יכולה להגיד להן שכל מה שאתם עושים זה להחזיר אותם. כל יום אתם הורגים אותנו מחדש וזה נראה שזה לא מזיז לאף אחד מכם. אתם יוצאים לפגרה ומרימים כוסית. יש דברים שאני לא מסוגלת לדבר עליהם מהשבי מרוב שאני מתביישת. ובעלי סובל שם. למה אתם לא בצד שלנו? כי זה לא בן משפחה שלכם? אם דוד היה הבן שלך אולי היית עושה משהו בנדון? כמה אני עוד אשקר לבנות שלי שעוד רגע זה קורה שאף אחד לא מבטיח לי אם הוא יחזור בארון או לא?"
מירב סבירסקי, אחותו של איתי סבירסקי ז"ל שנחטף ונרצח והושב לישראל: "הכתובת עדיין על הקיר. אם קצינים היו מודיעים לי את מה שהודיעו למשפחות הייתי נטרפת. אני ידעתי ששומרים על איתי ועושים הכול בשביל שלא לפגוע בהם. איך אתם בוחרים ביודעין בפעולה שמקריבה אותם? איך זה יכול להיות?"
גיל דיקמן סיפר שלא הוכנס לכנסת בשבוע שעבר כי לבש חולצה עם הכיתוב "לחץ צבאי הורג" לצד התמונה של בת דודתו כרמל גת שנחטפה ונרצחה, והושבה לישראל: "כרמל הייתה אמורה להיות פה בכנסת עכשיו ולדבר לצד שורדי השבי. אבל היא נרצחה בגלל הלחץ הצבאי. בשביל כרמל זה מאוחר - מה שחשוב הוא החטופים שנמצאים בעזה והחיילים שאותם שולחים לסכן את חייהם. כך לא מצילים חטופים, כך הורגים חטופים".
דיקמן הקריא הודעה שקיבל ממילואימניק שסיפר לו שהיה בתל א-סולטאן כשששת החטופים נרצחו בשבי: "המילואימניק כתב לי 'כל חיי אשא את האשמה'. החיילים האלה נושאים את האשמה עליהם והם לא אשמים. הם גיבורים שנשלחו למשימה. אתם, חברי הכנסת, אלה ששולחים חיילים למשימה כשאתם יודעים שבמקום להחזיר חטופים זו משימה שמסכנת את החיים שלהם. דגל שחור מתנוסס מעל הפעולה שאתם מתחילים עכשיו".
איריס ברנשטיין, שנשואה לאב שכול שמשרת במילואים ברצועת עזה אמרה בוועדה: "איך עזה קיימת עדיין? איך תושביה הולכים לשוק בחלק מהערים? איך עדיין המחבלים האלה נושמים, בריאים וממשיכים להרים ראש? מתי תבינו שהאזרחים בעזה הם חמאס? בג"ץ דן יום ולילה בעתירות מופרכות על תנאי אסירי הנוח'בה. אתמול נהרגו חיילים בתוך מגנן בעזה בידי אזרחים, מחבלים שמסתובבים חופשי סביב החיילים". בהמשך העירה: "התקשורת השמאלנית ומקבלי ההחלטות שמאלנים".
אסתר בוכשטב, אימו של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בשבי והושב לישראל, הגיבה: "את פוגעת בי כאם שכולה כשאת מדברת נגד שמאלנים. אני פה כי אני יודעת שצריך לעצור את מעגל הכאב. הבן הבכור שלי החליט לגור בעוטף עזה. אף אחד לא שאל אותנו אם אנחנו ימנים, שמאלנים, דתיים, חילונים, בדואים או נפאלים. אף אחד לא שאל את בעלי או את יגב כשהם שירתו בצבע מה הדעות הפוליטיות שלהם".
אסתר בוכשטב: "כשהצבא אמר לנו שיגב בחיים - האמנו. אבל בשלב הזה הוא כבר לא היה בחיים. איבדנו את האמונה במדינה ואני אומרת את זה בכאב. היינו אנשים ממלכתיים, נאמנים למדינה ולערכים שלה. זה נשבר ב-7 באוקטובר וכאשר נודע לנו שחיל האוויר התקיף את המנהרה שבה יגב היה. המחבלים הארורים הוציאו אותם להורג. הבן שלי הופקר בפעם השנייה ואין מילים ואין נחמה. אני פה בתור תמרור אזהרה למה שיכול להיות גם עכשיו ולכל מי שמבטיח הבטחות שהחטופים יחזרו. אתם לא יודעים איזו אחריות אתם מקבלים לעצמכם".