תשעה שופטי בג"ץ הוציאו אתמול (שני) לממשלה צו על תנאי בעתירות שהוגשו נגד הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, והמליצו לה לחזור לנוהל המקורי שבו מדיחים יועץ משפטי לממשלה - דרך ועדת גרוניס. עם פרסום החלטתם, שר התקשורת קרעי תקף והצהיר כי הוא לא מקבל אותה ושהממשלה תפעל למנות יועץ משפטי חדש לאלתר. מה משמעות ההחלטה של בג"ץ, והאם אנחנו בפתחו של משבר חוקתי?
מה החליט בג"ץ?
תשעת השופטים קבעו פה אחד כי הנטל עובר לממשלה, ועליה להוכיח למה על השופטים לא לקבל את העתירות שהוגשו נגד הדחת היועמ"שית (כלומר, לנמק את הסיבה מדוע נכון שלא לפסול את ההדחה לשיטתם). זאת, במקום שבג"ץ יקבע שעל העותרים ירבוץ הנטל להוכיח למה לקבל אותן. למעשה, המשמעות היא שבג"ץ אותת לממשלה כי הם מתכוונים לקבל את העתירות.
ואולם, טרם ניתן פסק דין: השופטים המליצו לממשלה לחזור להליך המקורי שבו מדיחים יועץ משפטי לממשלה – ועדת גרוניס – ועדה שעל הקמתה הומלץ בדוח ועדת שמגר שאומץ בידי החלטת ממשלה לפני 25 שנה. השופטים נתנו לממשלה דדליין להגיב על המלצתם עד 14 בספטמבר, וביטלו את הדיון בעתירות שהיה קבוע לרביעי הקרוב.
מה ההליך המקורי שבו מדיחים יועמ"ש?
לפי המנגנון שאומץ בהחלטת ממשלה, כדי לפטר את היועמ"שית עליה לקבל את חוות דעתה של הוועדה המקצועית, ועדת האיתור, שהמליצה על מינויה – ועדת גרוניס. בוועדה חברים נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, נציג האקדמיה פרופ' רון שפירא, נציגה מלשכת עורכי הדין תמי אולמן, ושר משפטים לשעבר וח"כ לשעבר.
מכיוון שחברותם של מי שהיו נציג שר המשפטים לשעבר וח"כ לשעבר פקעה, על הממשלה היה למנות במקומם נציגים אחרים. אלא שבתשובה שהגישו לבג"ץ כתב שר המשפטים יריב לוין כי הממשלה לא מצאה שר משפטים לשעבר או יועמ"ש לשעבר שיתמכו בהדחת היועמ"שית, במקום מי שחברותם פקעה.
מה עשתה הממשלה?
הממשלה קיבלה החלטה שלפיה תוקם ועדת שרים חדשה לצורך הדחת היועמ"שית – כלומר, המציאה מנגנון חדש במקום זה הקיים לצורך הדחתה הספציפית של בהרב-מיארה, תוך כדי ההליך. בוועדה חברים השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי. ועדה זו המליצה על הדחתה של בהרב-מיארה והממשלה החליטה על פיטוריה.
יש לציין שהחלטה זו חסרת תקדים שכן מעולם לא הודח יועץ משפטי לממשלה לפני כן (במקרה של היועץ יצחק זמיר – הוא הודיע על התפטרותו עוד לפני שביקשו לפטר אותו - י"י). בג"ץ בתגובה הוציא צו ביניים שהקפיא את פיטורי היועמ"שית, ואסר על הממשלה לפגוע בתפקידה או בסמכויותיה.
כיצד בממשלה הגיבו אתמול להמלצת בג"ץ?
השר לוין שיגר הודעה לפיה כי "אי אפשר לכפות על הממשלה לעבוד איתה (עם היועמ"שית) אפילו יום אחד נוסף. הממשלה ורק היא תקבע מי יהיה היועץ המשפטי שלה. שום צו שיפוטי לא יוכל לכפות על שיתוף פעולה של היה עם עורכת דין בהרב-מיארה, וגם לא יהיה". שר התקשורת קרעי מצדו הגיב: "רק לממשלה נתונה הסמכות למנות או להדיח את היועץ המשפטי לממשלה וכך עשינו. שום צו בלתי חוקי לא יחזיר אותה לתפקידה. זה החוק, זו החלטת הריבון. הממשלה תפעל למנות יועץ משפטי חדש לאלתר".
מה זה משבר חוקתי?
משבר חוקתי הוא סירוב מודע ופומבי של הממשלה והכנסת לקיים החלטה שיפוטית. למשל מקרים שבהם הממשלה, שרים או הפרלמנט, פועלים בניגוד לחוק ובניגוד לצווים שיפוטיים מפורשים. במצב זה נשברים הכללים ששומרים על הדמוקרטיה: שלטון החוק, איזון הסמכויות של רשויות השלטון והפרדתן: הרשות השופטת (הערכאות השונות בבתי המשפט ובג"ץ), הרשות המחוקקת (הכנסת) והרשות המבצעת (הממשלה). החשש במצב כיום שהרשות המבצעת מבקשת לגבור על הרשות השופטת, ולשבור את האיזון העדין.
האם הצהרת השרים היא משבר חוקתי?
עוד לפני המלצת בג"ץ נראה שהשרים התעלמו מצו הביניים שהוציא בית המשפט. זה קרה כאשר שר המשפטים פגע בתפקידה של בהרב-מיארה כאשר החליף בלשכתו בתל אביב – ממנה היועמ"שית עובדת באופן תדיר – את המנעולים. בנוסף היו מקרים שהשרים התעלמו מחוות דעתה של בהרב-מיארה. ואולם מקרים אלה הם עוד לא משבר חוקתי מובהק, אלא סימנים מדאיגים בדרך לשם, שניתן לכנותם נסיגה חוקתית.
ההצהרות של השרים גם הן עוד לא המשבר עצמו - מכיוון שבג"ץ טרם נתן פסק דין - אלא רק המליץ לממשלה מה לעשות. במידה ובג"ץ ייתן פסק דין שבו יקבע כי הפיטורים בטלים ושהדרך להדיח את היועמ"שית היא באמצעות המנגנון המקורי שנקבע - ועדת גרוניס - ולא הוועדה שהוקמה אד הוק לצורך הדחתה, והממשלה תתעלם ותמנה יועץ אחר במקומה - אז זה יהיה משבר חוקתי.