המאבק על חוק הפטור מגיוס ממשיך להעמיק, ומוקדם יותר היום (ראשון) אף עיכב את המראתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לוושינגטון, שם ייפגש עם הנשיא טראמפ וידון איתו על עסקת החטופים ועל הרחבת הסכמי השלום. במקביל, יו"ר ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין נפגש עם החרדים - והציג להם את טיוטת החוק.
עוד היום, צה"ל הודיע על שליחת 54 אלף הצווים הנותרים לחייבי הגיוס החרדים - ועל כך שעד סוף החודש הליך זה יושלם באופן מלא. עוד הודיע צה"ל כי הוא מתכנן גם שורה של מבצעי אכיפה מוגברים, כולל בשיתוף פעולה עם המשטרה - ממעצרים בנתב"ג ועד כדי מחסומים שבהם ייעצרו אנשים לבדיקה. כחלק מצעדי האכיפה המוגברת, יקוצרו ההליכים של הגדרת המשתמטים בחוק.
אחת הבעיות המרכזיות של תוכנית צה"ל היא שאין מספיק מקום במתקני הכליאה. כמו כן, במצב הקיים, כולל זה הפוליטי, צה"ל ככל הנראה לא ישלח גדודים לשכונות החרדיות למען יראו וייראו. צה"ל עושה מה שהוא יכול, בעיקר מאיים - אבל בסופו של דבר נראה כי הפיתרון טמון בהחלטות שיקבלו בממשלה.
גורמים ביהדות התורה מסרו לחדשות 12: "אם יקימו מחסומים מסביב לערים החרדיות וייעצרו פה אלפי בחורים, זה יגרר חלילה למלחמת אחים. איפה בדיוק מתכוונים לכלוא אותם? זהו עוד שלב ברדיפה נגד הציבור החרדי. שיטת המקל והגזר לא תעבוד - בזמן שבחדר אחד מציגים טיוטה ואולי אפשרות לחקיקה, בחדר השני מחריפים את הצעדים נגד לומדי התורה. על הצבא והממשלה להחליט האם הם רוצים ללכת בדרך של הידברות או בדרך של עימותים".
גורם אחר במפלגות החרדיות מסרב להתרשם: "לא השתנה כלום מאתמול. כל הצווים שנשלחים - אף אחד לא אוכף את זה באמת. המצב המשפטי של לומדי התורה במדינת ישראל נשאר באותו מצב. הורידו את התקציבים, הם לא יכולים לצאת מהארץ, הכול נשאר אותו דבר - לא השתנה כלום. כל עוד שאין אכיפה, אז אין שום משמעות לחלוקת צווים. זה לא משנה אם יחולקו 1,000 צווים או 54,000 צווים".
יש לציין עם זאת כי הצווים והאכיפה בסופו של דבר כן מטרידים את החרדים - והם מפעילים לחץ בתזמון רגיש. השאלה המרכזית היא מה גרם למה: האם העובדה שהצבא מסלים גורמת לחרדים להאיץ מאוד את החקיקה, או שמא העובדה שהחקיקה ממילא מואצת - גורמת לצבא להסלים את פעולותיו.
כך או כך, לוח הזמנים מתכנס - צה"ל אומר שהוא מתחיל את מבצעי האכיפה בפריפריות של היישובים החרדים בסוף חודש, במקביל ליציאת הכנסת לפגרה. כלומר, אם החרדים יספיקו לחוקק את החוק בתוך המושב הזה - כל התוכנית הגדולה של צה"ל לא רלוונטית. על כן, החרדים בלחץ לדחוף לכך שהעברת החוק תקרה כבר במושב הזה - תוך חודש ימים.
גורם בבית המנהיג הליטאי הרב הירש אמר לחדשות 12: "שליחת הצווים האגרסיבית בדיוק ביום שאדלשטיין מציג את טיוטת חוק הגיוס, נועדה ללחוץ אותנו לבלוע את חוק הגיוס שמרחיק לכת לרעת עולם התורה. הרב הירש יכריע יחד עם גדולי ישראל בשאלת חוק בגיוס בימים הקרובים". גורם אחר במפלגות החרדיות הוסיף: "הודעת דו"צ הגיעה 'במקרה' ובתזמון מושלם תוך כדי הצגת החוק של אדלשטיין. בכך צה"ל מנסה לדחוף את הנציגים החרדים להסכים עם סעיפי החוק המוצע שקשה להם לעיכול ובניסיון שלא יקשו עליו ויקבלו אותו ככתבו וכלשונו".
היום כאמור קרה דבר חריג: לחץ ספציפי, כולל של אריה דרעי, שעיכב את רה"מ נתניהו מלטוס - ומשמעותו הפלת הקואליציה. חרם ההצבעות יחל כבר מחר, אבל במצב שבו רה"מ נמצא בשליחות מדינית בחו"ל - גם האופוזיציה לא מתכוונת למשוך הצעות אי-אמון.
עם זאת, שותפיו הקרובים ביותר של נתניהו בכל זאת מאיימים עליו בסנקציות. יש שיגידו שהסיבה לכך היא שהקשב הוא על החטופים - ולכן לא תהיה תשומת לב לפרטי החוק. במקביל, יש מי שיגיד שכך הרי אדלשטיין כופף גם בפעם שעברה: תקיפה באיראן הייתה על הפרק - ולא הייתה לו ברירה אלא להתפשר. כעת, החטופים על הפרק - והחרדים רומזים לאדלשטיין שהוא לא רוצה להיות זה ש"מפוצץ" את זה. ובכך, בחסות הסוגיות המדיניות והביטחוניות - החרדים מתקדמים בתוכנית שלהם.
בהוראת רה"מ נתניהו, נפגש היום אדלשטיין עם נציג החרדים אריאל אטיאס. נזכיר שעל הפרק, החרדים דורשים להמשיך ולקדם את אותו מתווה שהושג ערב התקיפה באיראן. מדובר במתווה שכולל יעדי גיוס של 50 אחוזים תוך חמש שנים, כשלמעשה, לב העניין הוא ההטבות שנשללו מהחרדים - ויחזרו באופן מיידי. הסנקציות שחשובות לחרדים, ובעיקר לרבנים, הן ההטבה במעונות והפגיעה בתקציב הישיבות, שיחזרו בצורה הדרגתית אם יעמדו ביעדי הגיוס - חלק תוך חצי שנה, חלק עוד שנה, ויהיו כאלה שגם אחרי.
בפגישה בין אדלשטיין לאטיאס, הבהיר האחרון שמבחינת החרדים - צריך לסיים את החקיקה תוך שלושה שבועות. כלומר, כשהקשב הציבורי בכלל בעסקת חטופים ובהתפתחויות בעזה. אדלשטיין מבחינתו, עוד לא הציג נוסח של ממש, אלא עקרונות - וגם הבהיר שהוא היה רוצה להכניס שינויים. בינתיים, ארגוני המשרתים זועמים: הם אומרים שהם היו צריכים להיות הראשונים שרואים את טיוטת החוק - וטוענים שסנקציות אישיות וחיוב בגיוס של כולם, לב דרישותיהם - לא נכנסים לטיוטה. על כן, הם מאיימים להחריף את המאבק שלהם.
כעת, שואל את עצמו הציבור: הרי יממה לפני התקיפה באיראן היה הסכם - אז על מה הוויכוח עכשיו? התשובה היא שלא היה נוסח - היה מתווה כללי. האירוע הזה, לפי אדלשטיין - הוא סחיטה באיומים. הוא נפגש עם המילואימניקים ואמר להם שיממה לפני שהתנהל המשא ומתן, חלק מהחרדים ידעו שעומדת להיות תקיפה באיראן, ולא רק שזה לא גרם להם למתן את הדרישות - להפך, הם עוד התעקשו על הדברים, אולי כי הבינו שכך ישיגו פשרה לטובתם.
ההנחה היא שהחרדים לא יאהבו את מה שיגיע אליהם, אבל בלי קשר לכך - הם רואים שהזמן עובר. הסיפור מבחינתם הוא האירוע של אובדן היכולת להפיל את הממשלה במושב הנוכחי, כך על פי החוק, מאחר ובעוד שבועיים ויומיים הכנסת יוצאת לפגרה.