הממשלה ה-37 החלה את כהונתה בכנסת ה-25 עם ביקורת ציבורית על גודל הממשלה, ומספרם הרב של השרים. אולם כעת, המשבר הקואליציוני סביב חוק הפטור מגיוס שהביא את המפלגות החרדיות לפרוש מהממשלה לפני כחודשיים הביא למצב קיצוני אחר.
את מקום השרים שהתפטרו תפסו שרים בליכוד שכבר אוחזים בתיקים חשובים. למעשה מדובר במשרדים חשובים שמשפיעים על חיי היום-יום של כולנו, משרדים שלא זוכים לקבל שר במשרה מלאה שיקבל החלטות באחריות מלאה.
התהליך שהחל לפני כחודשיים עם פרישת ש"ס ויהדות התורה פרשו מהממשלה, ומינוי שרים מהליכוד לממלאי מקום השרים שהתפטרו, מגיע היום לשיא עם מינויו של יריב לוין, המכהן כשר המשפטים וכממלא מקום בארבעה משרדים שונים, לעמוד בראש משרד נוסף.
במקביל, הממשלה תאשר להעביר את סמכויות השר לירושלים ומסורת בנושא ההילולה במירון לשר שלמה קרעי המכהן כשר התקשורת.
השרים והמשרדים
יריב לוין
- משרד המשפטים
- משרד הפנים
- משרד העבודה
- המשרד לשירותי דת
- משרד ירושלים ומסורת
חיים כץ
- משרד התיירות
- משרד הבריאות
- משרד הבינוי והשיכון
- משרד הרווחה
שלמה קרעי
- משרד התקשורת
- האחראי להילולה במירון
שרים ומשרדים נוספים
בצלאל סמוטריץ'
- שר האוצר
- שר במשרד הביטחון
דוד אמסלם
- השר לשיתוף פעולה אזורי
- השר המקשר בין הממשלה לכנסת
- שר נוסף במשרד המשפטים
במכון הישראלי לדמוקרטיה התייחסו בעבר לסוגיה שבה ראש ממשלה מחזיק בתפקידי שרים, דבר שלא פסול בחוק הישראלי, ואכן קרה פעמים רבות. כך למשל ראשי ממשלה אחזו בתפקיד בנוסף לתפקיד ראש הממשלה, כמו למשל שהיו שרי ביטחון, חוץ או אוצר ובתפקידים אחרים.
עם זאת, במקרה הנוכחי, ומכיוון שנתניהו לא אוחז בתפקידי שרים, שר יכול להתמנות כממלא מקום זמני של שרים אחרים. כפי שציינו במכון הישראלי לדמוקרטיה, סעיף 24 ב' לחוק יסוד: הממשלה קובע ש"חדל שר לכהן או שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא את התפקיד ראש הממשלה או שר אחר שתקבע הממשלה". המינוי הזמני לשר במשרדים נוספים מוגבל לשלושה חודשים, וזה מגיע כפתרון למצב שבו נתניהו לא יכול למלא את מקומם של השרים שהתפטרו.