חוק הפטור מגיוס היה אמור להיות מוצג כבר אתמול (שני) על ידי יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, אך הצגתו נדחתה שוב. היום חשפה סגנית שר החוץ וחברת הכנסת שרן השכל (תקווה חדשה) כי היא חלק מקבוצה של ח"כים מהקואליציה שמתכוונים לבלום את חקיקת החוק.
היא השתתפה בכנס של ארגוני מילואים בכנסת, לצידו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון המודח ח"כ יולי אדלשטיין, וטענה כי החוק הנוכחי לא נותן מענה לצורך האקוטי של צה"ל בחיילים: "באתי להגיד בצורה ברורה, הממשלה הנוכחית ומי שנמצא מאחורי ההרכב של החוק לא נותן פתרון. הוא לא מגייס את כוח האדם הנדרש לצה"ל".
בשלב זה, הודיעה השכל לקול תשואות המילואימניקים, כי אין רוב בכנסת לחקיקת החוק: "אנחנו קבוצה של יותר מ-7 חברי כנסת. אם החוק המוצע הוא זה שיעלה - אנחנו כולנו נתנגד".
ח"כ יולי אדלשטיין שהשתתף גם הוא בדיון הוסיף: "אנחנו לא צריכים לקבל את רוע הגזרה. אני חייב לציין אני שבמשך שנה וחצי לא השתמשתי בביטוי 'חוק ההשתמטות' אבל אחרי שראיתי את הפרסומים - קראתי לו חוק ההשתמטות. לצערי הרב צה"ל לא יכול להיות צבא קטן וחכם הוא צריך להיות צבא גדול וחכם".
עורכת הדין שבות רענן, ממייסדות פורום נשות המילואימניקים, ממפלגת המילואימניקים של יועז הנדל - ואחת ממובילות המחאה נגד חוק הפטור, השתתפה גם היא בדיון: "עם ישראל עבר שנתיים קשות, עם מחירים כל כך כבדים. המרחק שיש בין היופי בעם ישראל לבין רוב הבית הזה הוא מאוד כואב". היא הודתה להשכל ולאלדשלטיין על הנוכחות שלהם בכנס, והתמיכה שלהם במאבק ארגוני המילואים: "זה שיולי ושרן יושבים פה זה דבר ראוי לכל הערכה".
כשאני רואה את החוק אני מבין שצדקו אלה שהדיחו אותי: אין לי את הכישורים לייצר קומבינת השתמטות במקום חוק גיוס, ועוד בעיצומה של מלחמת קיום, כשחיילי המילואים קורסים.
— Yuli Edelstein יולי אדלשטיין (@YuliEdelstein) October 28, 2025
מה חשוב כל-כך בחוק הגיוס?
- חוק הפטור מגיוס אמור להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות, אחרי שהחוקים הקודמים בנושא פקעו. בג"ץ פסל בשנים האחרונות את כל ההסדרים שהושגו בסוגיה זו, בשל הפגיעה הלא-מידתית בשוויון. מאז יולי 2023 אין תוקף חוקי לשחרורם של בני הישיבות משירות בצה"ל.
- המלחמה העלתה על נס את הצורך בשילובם של המגזר החרדי. הנטל הכבד שתחתיו כרעו אנשי המילואים, לצד הצורך האקוטי של הצבא בעוד לוחמים - העלה את הנושא למרכז תשומת הלב הציבורית.
- הזווית הפוליטית: כיום, מהווה סוגיית הפטור מגיוס את האיום העיקרי על עתידה של הממשלה. כבר בסוף כנס הקיץ פרשו המפלגות החרדיות מהממשלה, בשל חוסר התקדמות בסוגיה. רק לפני שבועיים ש"ס החריפה את הצעדים והודיעה על "פרישה מכל התפקידים הקואליציוניים בכנסת". מנגד, יש גורמים בקואליציה שמתנגדים לחוק שלא יביא לגיוס אמיתי של בני הישיבות.
מה השתנה במתווה החדש?
בשבוע שעבר חשף עמית סגל ב"מהדורה המרכזית" את המתווה החדש, ואת השינויים בינו לבין הטיוטה הקודמת שהציג אדלשטיין, ערב המלחמה עם איראן.
- ביטול הדרישה למכסה של לוחמים קרביים - בטיוטה הקודמת היו כמה עשרות אחוזים מתוך המתגייסים שהיו קרביים. בלשכת יו"ר ועדת החוץ והביטחון טוענים שהצבא הוא שאומר שאין לו יכולת לשלוט על זה.
- שירות אזרחי-ביטחוני יוכר כחלק מהמכסה - כלומר, פעילות בזק"א למשל תיספר כשירות
- שאלת מיהו חרדי? כלומר, מי נספר ונכלל תחת החוק. התשובה - מי שלמד שנתיים בישיבה, ולא רק שלוש. התיקון הזה צפוי להקל על גיוס של עוד אנשים, שאולי נפלטו לשולי החברה החרדית.
- איסור הוצאת רישיון נהיגה - רק למי שעכשיו משתמט, משמע "משתמטים חדשים". אם כבר יש לך רישיון נהיגה, הוא נשאר.
- ביטול הדרישה לטביעות אצבע בישיבות - סעיף שהכניס שאדלשטיין אחרי לילי איראן.
- איסור יציאה לחו"ל - יהיה עד גיל 26. כלומר, בגיל 26 ויום - אפשר כבר לצאת מהארץ. זאת בהמשך לטענה משפטית, שלפיה אי אפשר למנוע מבן אדם לצאת מהארץ לכל החיים.
