סוף למשבר הקואליציוני? ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל החלטה: ללכת על חוק הפטור מגיוס – ובכל הכוח. גורם בסביבתו הסביר כי התגבשה הבנה כי זו הדרך היחידה לייצב את הקואליציה. בינתיים, חלק מהרבנים החרדים נתנו "אור ירוק" לחוק של ביסמוט. ש"ס ודגל התורה נוטים לתמוך בחוק, יהדות התורה – מפוצלת.
היעד: חוק גיוס תוך חודש
- אחרי חודשים של מריחות זמן ועיכובים: נתניהו החליט להאיץ את הדיונים על חקיקת חוק הפטור מגיוס, מתוך מטרה להביא לסיום המשבר הקואליציוני הכבד וחרם ההצבעות של החרדים.
- גורם בסביבתו סיפר: "נתניהו החליט לקדם את חוק הגיוס, הוא הנחה את המעורבים לזרז את התהליכים כי אין דרך אחרת לייצב את הקואליציה". היעד של רה"מ - לסיים תוך חודש.
למה רה"מ החליט להזדרז פתאום?
- נתניהו קיווה לשלם מחיר זול יותר על המהלך, הבלתי-פופולרי בעליל מבחינתו. הוא חשב שהחרדים יסתפקו בהגשת טיוטה, שש"ס תשוב לממשלה, והליטאים יפסיקו את חרם ההצבעות. אולם הדברים לא התפתחו כמו שהוא ציפה: מעצר בחורי הישיבות, והפגנת הענק של החרדים בירושלים שיבשה את התוכניות.
- הוא מבין כעת כי הוא יצטרך לשלם לחרדים ב"מטבע קשה" יותר, ויצטרך להעביר את החוק לפחות בוועדה, אם לא את כל החוק בשלמותו.
- בנוסף, החרדים העבירו מסר לרה"מ: אם לא תעביר את החוק – בפעם הבאה אנחנו נעבור צד ונלך עם גוש המרכז-שמאל.
- סקרים פנימיים שעשה רה"מ העניקו לו רוח גבית. הוא קיבל את הרושם כי עם שיווק נכון, ובמידה ויעבור מספיק זמן עד הבחירות – הציבור "יבלע את הצפרדעים". ולמרות הכול הוא חושש לתת את המתנה הזאת ליריבים הפוליטיים שלו. החלטה, כמו תמיד אצל רה"מ, תתקבל ברגע האחרון.
ש"ס ודגל התורה תומכים, ביהדות התורה – פיצול
- התפתחות משמעותית נרשמה לפני יומיים כאשר חברי הכנסת של דגל התורה עלו אל המנהג הליטאי הרב משה הלל הירש, והציגו בפניו את החוק המוצע של יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט.
- הרב הירש נתן אור ירוק לחוק, ולמרות הסתייגויות מסוימות והרצון שלו להתייעץ עם שותפו הרב לנדו – הוא החליט לתמוך בחוק המוצע.
- ש"ס משכה בחוטים מאחורי הקלעים, והייתה מעורבת בגיבוש החוק מלכתחילה. ביסמוט התייעץ לאורך כל הדרך עם השר לשעבר מטעם ש"ס אריאל אטיאס.
- המפה המתגבשת אצל החרדים: ש"ס ודגל התורה יתמכו בחוק של ביסמוט, באגודת ישראל הניצית יותר יש חילוקי דעות, ובחסידות גור מתנגדים בתוקף לטיוטה הנוכחית.
- במידה והחוק יעבור: ש"ס צפויה לחזור למשרדי הממשלה, הליטאים צפויים להסיר את החרם שמונע את האפשרות של הקואליציה לחוקק חוקים. החרדים מקווים כי גם אם החוק לא יעבור את "מבחן בג"ץ", הם יהנו במשך כמה חודשים מכך שהתקציבים יופשרו והסנקציות יבוטלו.
מה חשוב כל-כך בחוק הגיוס?
- חוק הפטור מגיוס אמור להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות, אחרי שהחוקים הקודמים בנושא פקעו. בג"ץ פסל בשנים האחרונות את כל ההסדרים שהושגו בסוגיה זו, בשל הפגיעה הלא-מידתית בשוויון. מאז יולי 2023 אין תוקף חוקי לשחרורם של בני הישיבות משירות בצה"ל.
- המלחמה העלתה על נס את הצורך בשילובם של המגזר החרדי. הנטל הכבד שתחתיו כרעו אנשי המילואים, לצד הצורך האקוטי של הצבא בעוד לוחמים - העלה את הנושא למרכז תשומת הלב הציבורית.
- הזווית הפוליטית: כיום, מהווה סוגיית הפטור מגיוס את האיום העיקרי על עתידה של הממשלה. כבר בסוף כנס הקיץ פרשו המפלגות החרדיות מהממשלה, בשל חוסר התקדמות בסוגיה. רק לפני שבועיים ש"ס החריפה את הצעדים והודיעה על "פרישה מכל התפקידים הקואליציוניים בכנסת". מנגד, יש גורמים בקואליציה שמתנגדים לחוק שלא יביא לגיוס אמיתי של בני הישיבות.
מה השתנה במתווה החדש?
בשבוע שעבר חשף עמית סגל ב"מהדורה המרכזית" את המתווה החדש, ואת השינויים בינו לבין הטיוטה הקודמת שהציג אדלשטיין, ערב המלחמה עם איראן.
- ביטול הדרישה למכסה של לוחמים קרביים - בטיוטה הקודמת היו כמה עשרות אחוזים מתוך המתגייסים שהיו קרביים. בלשכת יו"ר ועדת החוץ והביטחון טוענים שהצבא הוא שאומר שאין לו יכולת לשלוט על זה.
- שירות אזרחי-ביטחוני יוכר כחלק מהמכסה - כלומר, פעילות בזק"א למשל תיספר כשירות
- שאלת מיהו חרדי? כלומר, מי נספר ונכלל תחת החוק. התשובה - מי שלמד שנתיים בישיבה, ולא רק שלוש. התיקון הזה צפוי להקל על גיוס של עוד אנשים, שאולי נפלטו לשולי החברה החרדית.
- איסור הוצאת רישיון נהיגה - רק למי שעכשיו משתמט, משמע "משתמטים חדשים". אם כבר יש לך רישיון נהיגה, הוא נשאר.
- ביטול הדרישה לטביעות אצבע בישיבות - סעיף שהכניס שאדלשטיין אחרי לילי איראן.
- איסור יציאה לחו"ל - יהיה עד גיל 26. כלומר, בגיל 26 ויום - אפשר כבר לצאת מהארץ. זאת בהמשך לטענה משפטית, שלפיה אי אפשר למנוע מבן אדם לצאת מהארץ לכל החיים.
