רק ביום שני יוצג באופן רשמי חוק הפטור מגיוס, אך כבר אמש (שלישי) פרסם עמית סגל ב"מהדורה המרכזית" את הנוסח המלא של החוק - ועורר סערה. בביטאון החרדי "הפלס" החוק הוגדר כלא פחות מ"גזרת שמד", באופזיציה תקפו: "יריקה בפרצוף של החיילים" - וגם בליכוד היה מה שהודה שמדובר בחוק שלא יצליח להביא לגיוס חרדים.
למה זה חשוב?
- חוק הפטור מגיוס אמור להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות, אחרי שהחוקים הקודמים בנושא פקעו. בג"ץ פסל בשנים האחרונות את כל ההסדרים שהושגו בסוגיה זו, בשל הפגיעה הלא-מידתית בשוויון. מאז יולי 2023 אין תוקף חוקי לשחרורם של בני הישיבות משירות בצה"ל.
- המלחמה העלתה על נס את הצורך בשילובם של המגזר החרדי. הנטל הכבד שתחתיו כרעו אנשי המילואים, לצד הצורך האקוטי של הצבא בעוד לוחמים - העלה את הנושא למרכז תשומת הלב הציבורית.
- הזווית הפוליטית: כיום, מהווה סוגיית הפטור מגיוס את האיום העיקרי על עתידה של הממשלה. כבר בסוף כנס הקיץ פרשו המפלגות החרדיות מהממשלה, בשל חוסר התקדמות בסוגיה. רק לפני שבוע ש"ס החריפה את הצעדים והודיעה על "פרישה מכל התפקידים הקואליציוניים בכנסת". מנגד, יש גורמים בקואליציה שמתנגדים לחוק שלא יביא לגיוס אמיתי של בני הישיבות.
- החוק החדש אמור היה להיות מוצג מחר, אך יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט הודיע כי הדיון בוועדה נדחה ליום שני: "על מנת לאפשר לרה"מ לעיין בטיוטת החוק".
מה השתנה במתווה החדש?
- ביטול הדרישה למכסה של לוחמים קרביים - בטיוטה הקודמת היו כמה עשרות אחוזים מתוך המתגייסים שהיו קרביים. בלשכת יו"ר ועדת החוץ והביטחון טוענים שהצבא הוא שאומר שאין לו יכולת לשלוט על זה.
- שירות אזרחי-ביטחוני יוכר כחלק מהמכסה - כלומר, פעילות בזק"א למשל תיספר כשירות
- שאלת מיהו חרדי? כלומר, מי נספר ונכלל תחת החוק. התשובה - מי שלמד שנתיים בישיבה, ולא רק שלוש. התיקון הזה צפוי להקל על גיוס של עוד אנשים, שאולי נפלטו לשולי החברה החרדית.
- איסור הוצאת רישיון נהיגה - רק למי שעכשיו משתמט, משמע "משתמטים חדשים". אם כבר יש לך רישיון נהיגה, הוא נשאר.
- ביטול הדרישה לטביעות אצבע בישיבות - סעיף שהכניס שאדלשטיין אחרי לילי איראן.
- איסור יציאה לחו"ל - יהיה עד גיל 26. כלומר, בגיל 26 ויום - אפשר כבר לצאת מהארץ. זאת בהמשך לטענה משפטית, שלפיה אי אפשר למנוע מבן אדם לצאת מהארץ לכל החיים.
איך החרדים רואים את זה?
בבוקר שלאחר חשיפת טיוטת חוק הגיוס, הדעות ברחוב החרדי חלוקות. בעוד שש"ס הובילה את המגעים מול חה"כ ביסמוט ונטלה חלק פעיל בניסוח החוק - מתוך תקווה של היו"ר אריה דרעי שלאחר הנחת הנוסח בכנסת יאשרו הרבנים לשרי המפלגה לשוב למשרדי הממשלה - ביהדות התורה אין תמימות דעים בין המפלגות השותפות "אגודת ישראל" ו"דגל התורה".
מפלגת דגל התורה הליטאית טרם התייחסה באופן רשמי לנוסח החוק. עם זאת, לפי גורמים המעורים בנושא, מתקיים קשר רציף בין אנשי דגל התורה לאנשי ש"ס בנוגע לניסוח "חוק ביסמוט". לפי הערכות, דגל התורה לא תמהר לשוב לממשלה, אך ייתכן שחבריה אף יצביעו בעד החוק.
לעומת זאת באגודת ישראל החסידית תקפו, בכיר במפלגה אמר: "זה לא חוק גיוס - זה קשקוש. אטיאס כתב לביסמוט טיוטה כדי לייצר אווירה שיש חוק, אבל בפועל מדובר בנוסח חמור מאוד שלא נוכל לעמוד בו. המטרה של פרסום החוק הזה הוא כדי להחזיר את ש"ס לממשלה. החוק כולל סנקציות על בחורי ישיבות ויעדי גיוס מופרזים שלא נוכל לעמוד בהם. אין לו גם אישור מהיועמ"שית ובסוף גם יתבטל בתוך שלוש שנים. אז מה עשינו?
"הם רוצים שניתן את היד שלנו בעד חוק גרוע כזה, רק כדי שבעוד שלוש שנים יבוא חוק גרוע עוד יותר? נתניהו צריך לעמוד בהתחייבות שלו ולהביא את החוק כפי שהבטיח לנו".
בביטאון החרדי "הפלס", השייך לפלג הירושלמי הקיצוני, התבטאו בחריפות עם חשיפת טיוטת החוק, שאותו הגדירו "גזרת שמד": "החוק מבטל את הסדר 'תורתו אומנתו' וקובע 'יעדי גיוס' מחרידים וסנקציות מרושעות".
בינתיים, החרדים מתכוננים ל"הפגנת הענק" שתתקיים מחר בצוהריים בכניסה לעיר ירושלים. את שערי כל הביטאונים החרדים פתחו קריאות הרבנים להגיע לעצרת התפילה הגדולה, אותה כינו "זעקת התורה".
צפי לעומס תנועה כבד בבירה: כחלק מההיערכות הודיעה המשטרה כי כביש מספר 1 ייחסם לתנועת כלי רכב פרטיים משני הכיוונים (מלטרון ועד גינות סחרוב), החל מהשעה 12:00 ועד סיום האירוע.
באופזיציה תקפו, אדלשטיין: קומבינת השתמטות
- באופוזיציה התבטאו בחריפות נגד החוק החדש: ראש האופוזיציה לפיד תקף - "מה שהונח על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון הוא לא חוק גיוס אלא חוק השתמטות מחפיר - זו יריקה בפרצופם של הלוחמים". ח"כ בני גנץ כינה את החוק "דיל שנחתם על גב הילדים שלנו".
- יו"ר ועדת החוץ והביטחון המודח ח"כ יולי אדלשטיין תקף את החוק המוצע, ואת מחליפו ביסמוט: "כשאני רואה את החוק אני מבין שצדקו אלה שהדיחו אותי - אין לי את הכישורים לייצר קומבינת השתמטות במקום חוק גיוס, ועוד בעיצומה של מלחמת קיום, כשחיילי המילואים קורסים".
- גם חברו למפלגה, ח"כ דן אילוז, הביע מורת רוח מהחוק החדש, שאותו כינה "חוק של ש"ס": "זה חוק שלא יגייס חרדים, יפגע בציבור המשרת שמצביע לנו ויפגע בליכוד לקראת הבחירות הקרובות".
כשאני רואה את החוק אני מבין שצדקו אלה שהדיחו אותי: אין לי את הכישורים לייצר קומבינת השתמטות במקום חוק גיוס, ועוד בעיצומה של מלחמת קיום, כשחיילי המילואים קורסים.
— Yuli Edelstein יולי אדלשטיין (@YuliEdelstein) October 28, 2025
הדיון בבג"ץ על חוק הגיוס
בג"ץ דן הבוקר בהרכב מורחב של 5 שופטים בעתירה של ארגונים נגד שר הביטחון על חוק הפטור מגיוס. הרכב השופטים: השופט נועם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופט דוד מינץ, השופטת יעל וילנר והשופט עופר גרוסקופף.
בתחילת הדיון סיפרה עו"ד נטע אורן, נציגת הפרקליטות, כי שנשלחו 54,000 צווים ראשונים לגיוס מתוך מאגר של כ-80,000 מועמדים לגיוס באוכלוסייה החרדית. "בחודש יולי נשלחו צווים ראשונים להתייצבות לרישום". השופטת יעל וילנר הגיבה: "הסעד שמתבקש הוא לא צו ראשון אלא צו גיוס". גם השופט סולברג הצטרף: "אנחנו דיברנו על צווי גיוס".
אורן הציגה את נתוני גיוס החרדים לצה"ל:
- כ-800 חרדים חוילו
- כ-400 בתהליך של צו גיוס
- כ-9,400 לא שיתפו פעולה עם צו הגיוס
- כ-5,700 הוכרזו משתמטים
השופטים תהו: "האם כל המשתמטים עצורים?", נציגת המדינה: "לא יהיה מקום בכלא"
בהמשך הדיון תהתה השופטת וילנר האם כל המשתמטים עצורים, אורן השיבה לה בשלילה: "לעצור כמות כזאת זה למלא את מתקני הכליאה הצבאיים". השופטת ברק ארז הצטרפה לדיון: "אתם אומרים שעשיתם פעולות אפקטיביות, נרצה לראות את הנתון הזה", ואורן טענה כי אין בפניה נתון כזה: "הנתונים הרלוונטים הם מה נעשה עם אלו שהוכרזו כמשתמטים".
כשהשופט מינץ תהה האם יש אכיפה בררנית לטובת משתמטים החרדים, טענה נציגת המדינה כי האכיפה נעשית באופן שוויוני ביחס לכל המשתמטים מכל המגזרים. השופטים דחקו בנציגת המדינה שתראה להם נתונים שמוכיחים זאת: "רוצים לראות מספרים".