ראש הממשלה נתניהו יצטרך להשיב תוך שבוע לבקשה שהוגשה היום (ראשון) לבג"ץ, לפיה יש לקבוע כי ביזה את בית המשפט. הבקשה, שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון, מתייחסת להצהרת ראש הממשלה מיום חמישי שעבר, בה עסק במהפכה המשפטית והכריז "שהוא נכנס לאירוע". היועצת המשפטית לממשלה קבעה כי נתניהו פועל בניגוד לחוק, בשל מצבו המשפטי והסדר ניגוד העניינים לו הוא מחויב. בבקשה לבג"ץ נכתב: "ראש הממשלה עושה דין לעצמו – תוך שהוא מפר את הסדר ניגוד העניינים שנערך לו". אלו הכלים שעומדים בפני בית המשפט אם יקבע שנתניהו הפר את ההסכם.
"ביזיון בית משפט" הוא מצב שבו אדם מסרב לציית לפסק דין או לצו של בית המשפט. מדובר בפקודה שמאפשרת לבית המשפט להטיל קנסות ואף עונש מאסר למי שמבזה פסיקה. במקרים שונים, בית המשפט מטיל עונשים כבדים וסנקציות מתמשכות על אלה שמפרים צו משפטי, עד שיצייתו לו. באשר למקרה הספציפי של ראש הממשלה, ברור שנתניהו כבר עסק בנושאי הרפורמה המשפטית עוד טרם ההצהרה - אך העובדה כי בחר להכריז על כך לציבור באופן פומבי, עלולה להקשות על מערכת המשפט להעלים עין. "יש לחייב את המשיב לציית לפסק דינו, וכן להטיל עליו קנס, מאסר, או כל סנקציה נדרשת אחרת", כתבו בתנועה לאיכות השלטון. "ראש ממשלה שלא מציית לבית המשפט ולהוראות החוק הוא אנרכיסט ופריבילג".
אמנם היועצת המשפטית לממשלה לא העלתה את האפשרות של ביזיון בית המשפט בהודעתה, אך ניסיון העבר מלמד שנתניהו יעדיף להימנע מכך עוד מראש. זאת אינה הפעם הראשונה שמרחפת מעל ראש הממשלה עננת ההכרזה של ביזיון בית המשפט. במקרים קודמים בהם הוגשה הבקשה בעניינו, יישם לבסוף את דרישת בית המשפט ומנע הכרעה בנושא. בשבוע שעבר בג"ץ סירב לבקשת ראש הממשלה נתניהו לקבוע כי אינו מחויב להסדר ניגוד העניינים שניסחה עבורו בהרב מיארה. ככלל, חוות דעת של היועמ"ש מחייבת כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת.
על אף העתירה של התנועה לאיכות השלטון, הכרזה על ביזיון בית המשפט היא לא הכלי היחיד שיכול לשמש את מערכת המשפט נגד ראש הממשלה. קביעת היועצת המשפטית לממשלה שנתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שלו עשויה לרמז על תרחיש אחר - הפרת אמונים. היות שמדובר בעבירה פלילית, במקרה כזה תהיה היועצת המשפטית בהרב מיארה מוסמכת לפתוח בחקירה רשמית. עם זאת, נראה בשלב זה שהסיכויים לאפשרות הזו נמוכים יותר.
לטענת מקורבי נתניהו, הוא לא הפר את הסכם ניגוד העניינים שנערך לו, שכן ההסכם לא נגע בעניין הרפורמה המשפטית, שעוד לא הייתה קיימת בעת החתימה. "ראש הממשלה נתניהו לא הפר שום פסיקה של בית המשפט העליון ושום הסדר ניגוד עניינים. להודעת ראש הממשלה אין שום השלכה על ענייניו האישיים", מסרו מקורביו לאחר הביקורת של היועצת המשפטית לממשלה. "כל אדם בר-דעת מבין שבעת הזאת של משבר לאומי בעל השלכות פנימיות וחיצוניות למדינת ישראל, ראש הממשלה חייב לפעול כדי לנסות להביא להסכמה לאומית רחבה ככל האפשר, למניעת אלימות ולהבטחת החוק והסדר והתפקוד השוטף של המדינה".
אפשרות נוספת שמרתיעה את נתניהו היא נבצרות. הכרזה כי נבצר מראש ממשלה למלא את תפקידו היא תרחיש מרחיק לכת שהופעל במקרים נדירים מאוד מאז קום המדינה, כאשר הבולט בהם היה כשראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל נכנס לתרדמת. מדובר יהיה בצעד חסר תקדים בהקשר משפטי. בשבוע שעבר, העבירה הקואליציה בכנסת את חוק הנבצרות שקובע כי לא יתאפשר להוציא ראש ממשלה לנבצרות – אלא רק אם מצבו הבריאותי והנפשי לא מאפשר לו להמשיך בתפקידו.
אמנם, הצהרת נתניהו מחזקת את הטענה כי מדובר בחוק פרסונלי שנועד לאפשר לו לעסוק במהפכה המשפטית ללא חשש מענישה, דבר שעלול לגרום לפסילתו, אך היות שבג"ץ לא הוציא צו ביניים בעתירה נגד החוק - הוא נותר תקף בשלב זה, ולכן הוצאת נתניהו לנבצרות לא נמצאת על הפרק.