בנק ישראל פרסם היום (רביעי) את דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2023, מחצית שלוותה בירידות שערים הן במטבע והן במסחר. בבנק מזהים שני גורמים שהשפיעו במיוחד על המערכת הפיננסית בחודשים האחרונים: האחד, המשך העלאת הריבית והאטת הצמיחה בארץ ובעולם. השני - השלכות שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט, בייחוד על תפקודו של המשק. אם שני התהליכים הללו - הריבית והמהפכה המשפטית - יתעצמו, מזהירים בבנק, הם עלולים לאתגר את המערכת בטווח הזמן הבינוני.
בסיכום המחצית הראשונה, מגדיר הבנק את המערכת הפיננסית הישראלית כיציבה. לטובה מציינים בבנק את האיתנות של הבנקים חברות הביטוח, ואת משקי הבית הישראליים שהשכילו לאגור 'כריות ביטחון', שעזרו להם להתמודד עם זעזועים פוטנציאליים.
הסכנה לכלכלה הישראלית - סיקור N12
- האמירות של יועצו הכלכלי של נתניהו - והמציאות: בדיקת עובדות
- צונאמי של אזהרות: "מאותתים שיהיה קשה לשמור על הכלכלה"
- דוח חריף של מודי'ס: "החששות מתממשים, נתונים מדאיגים"
- סיטי בנק בדוח מיוחד על ישראל: "המצב הפך למסוכן ומסובך"
לגבי המהפכה המשפטית, נכתב בדו"ח "אי הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק ולוותה בפיחות של שער החליפין שתרם לעלייה באינפלציה, בירידה במחירי המניות ובהתגברות התנודתיות בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים".
בבנק מזהים כי בחודשים פברואר ומרץ, בהתאם להתקדמות בחקיקה המשפטית, פרמיית הסיכון של המשק עלתה וערך השקל פחת בשיעור ניכר. עם תחילתו של תהליך ההידברות, וכל עוד תהליכי החקיקה לא קודמו באופן חד צדדי, עוצמת הזעזועים פחתה. התוצאה מובהקת לפי הבנק - במחצית הראשונה של השנה ירד מדד ת"א 125 ב-2.1% והשקל פחת ב-2.7% מול הדולר, זאת בתקופה בה מדדי המניות בכל העולם טיפסו והדולר נחלש מול מטבעות מקבילים.
בבנק מזהירים כי הסיכון לא נשאר בטווח המיידי. "הספרות הכלכלית מדגישה במיוחד את הטווח הבינוני כתוצאה מהליכי החקיקה בכל הקשור לסיכונים הכרוכים בשינויים מבניים הנתפסים כמחלישים את עצמאות המוסדות. עם אלה נמנים הרעה מתמשכת בסנטימנט ובתרבות העסקית, בצמיחה, ובאמון המשקיעים ובאטרקטיביות של המשק".
בין סכנות הטווח הבינוני מסמן הבנק ירידה בהשקעות זרות, התייקרות של החוב, וירידה באמינות של קובעי המדיניות. בבנק מציינים שהטענה מופיעה גם בדוחות בינלאומיים, הן של קרן המטבע, ה-OECD, והן בסקירותיהן של שלוש החברות הגדולות לדירוג אשראי.
ברשות החדשנות חוששים לעתיד ההיי-טק הישראלי: "80% מהחברות יירשמו בחו"ל"
משקי הבית נותרו 'איתנים' מול עליות הריבית, אך אלה עדיין גוררות קושי רב. כך לדוגמה, מי שנטלו משכנתא ב-2021 מחזירים כעת בממוצע 1,417 שקלים נוספים מדי חודש, כאלף מתוכם עבור המשכנתא בלבד. העלייה בהחזר החודשי מגיעה אחרי יותר משנה של העלאות ריבית רצופות, שייקרו משמעותית את רכיב הפריים במשכנתאות.
לפי הנתונים שמציג הבנק, אלה שספגו את הפגיעה הקשה ביותר הם נוטלי המשכנתאות ה'טריים'. אל מול 1,417 השקלים הנוספים שמשלמים מדי חודש נוטלי המשכנתאות של 2021, ההחזר עבור מי שנטלו משכנתא שנה קודם התייקר ב-1,148 שקלים, ועבור מי שנטלו משכנתא שלוש שנים קודם - ב-962 שקלים.
דוח היציבות הפיננסית מפורסם במתוכנת דו שנתית, ובמסגרתו מבטאים הכלכלנים את הסיכונים השונים למערכת הפיננסית, ואת יכולתם של גופים ומשקי בית להתמודד עמם.
ממחאת ההייטק נמסר: "דו"ח בנק ישראל מוכיח שוב כיצד ביהירות ובשיטתיות, תוך התעלמות מאזהרות המומחים, ממשלת נתניהו מחריבה את כלכלת ישראל. גם ממנו יתנערו במקום להתמודד עם מציאות של יוקר מחייה בלתי אפשרי, בריחת יזמים ומשקיעים וקריסת מערכות החינוך, הבריאות והרווחה. הממשלה לא רוצה דו"חות עצמאיים ומקצועיים ובקרוב תחל מתקפת שופרות על נגיד בנק ישראל במטרה לאיים ולהשתיק אותו. נתניהו וסמוטריץ' יכולים להמשיך בשקרים על כלכלה איתנה שתתגלה כשהאבק ישקע, אבל האמת היא שלא מדובר באבק, אלא במדבר כלכלי שהם מובילים אותנו אליו".