לקראת הצגת המתווה: במהלך הלילה (בין שלישי לרביעי) התנהלו שיחות מטעם בית הנשיא עם הצדדים, כדי לגבש מסמך שיהיה מקובל על כולם. בקואליציה כבר שלחו איתות כי בכוונתם לרכך את חוקי המהפכה המשפטית במידה מסוימת. במקביל, הדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת נמשכים כל העת. פערים עדיין קיימים ולכל שינוי יכולות להיות השלכות - אך אלה העקרונות שניתן לומר שיהיו ככל הנראה חלק מכל מתווה שעתיד להגיע.
הוועדה לבחירת שופטים
המחלוקת המרכזית. אולי הפרק בעל ההשלכות החריפות ביותר במהפכה המשפטית המתוכננת. בקואליציה מתעקשים להגביר את ההשפעה שלהם בבחירת שופטים. מנגד, נראה שבסופו של דבר הם יצטרכו לזוז מהתכנית המקורית ולוותר על שליטה מוחלטת. כלומר, העיקרון המנחה למתווה יהיה ככל הנראה הגברת השליטה של הקואליציה בבחירת שופטים - אבל ללא שליטה מוחלטת.
כאן טמונה השאלה המרכזית - האם תימצא נקודת איזון ראויה? הצעה אחת שעלתה הייתה במתווה פרידמן-אלבשן ועוררה ביקורת קשה, ולפיה לקואליציה תהיה שליטה כמעט מוחלטת על מחצית מהמינויים לעליון, בעוד שלאופוזיציה תהיה שליטה כמעט מוחלטת על יתר המינויים לעליון. המחלוקת - פוליטיזציה מלאה של בחירת שופטים לעליון.
אפשרות נוספת היא שהקואליציה תוכל למנות שופטים לעליון אם תגיע להסכמה עם האופוזיציה או עם השופטים החברים בוועדה. כלומר, לשופטים לא יהיה וטו מוחלט - הקואליציה תצטרך או אותם או את האופוזיציה.
קיימת גם אפשרות שלקואליציה תהיה שליטה מוחלטת על חלק מהמינויים לעליון, למשל עד מספר מסוים, ועל יתר המינויים היא תצטרך להגיע להסכמה עם הקואליציה או עם השופטים. ככל הנראה לשכת עורכי הדין לא יהיו חלק מהוועדה למינוי שופטים,
חוקי יסוד
ככל הנראה, בג"ץ אמנם לא יוכל לפסול חוקי יסוד, כפי שהוצע ברפורמה המקורית, אך יידרש הליך מיוחד לחקיקתם. העיקרון הזה עמד במרכז הדיונים אצל הנשיא הרצוג לאורך כל הדרך, וגם במתווים אחרים שהוצעו.
שאלת המפתח כאן תהיה מהו ההליך המיוחד שייקבע, ויש לזה חשיבות אדירה. הרי אם בג"ץ כלל לא יוכל לבטל חוקי יסוד - הכנסת תוכל לחסן חוק מביקורת שיפוטית אם רק תקרא לו "חוק יסוד", והיום אפשר להעביר חוק כזה בהליך חקיקה רגיל.
הנשיא הרצוג כבר ציין בנאומו שחוק יסוד יעבור ב-4 קריאות ורוב מיוחד. הדבר הזה כשלעצמו לא יפתור את הקושי. לכן, בהצעות הפשרה ייקבעו ככל הנראה גם מקרים שבהם הקריאה הרביעית תתקיים רק בכנסת הבאה, למשל אם תמכו פחות מ-70 חברי כנסת. הבעיה היא שעדיין תיתכן קואליציה עם 70 חברי כנסת או יותר.
פסקת ההתגברות
לוין ורוטמן התכוונו להעביר פסקת התגברות של 61 חברי כנסת, כזו שתאפשר לכל קואליציה "להתגבר" על פסילת חוק רגיל. ככל הנראה כל מתווה יכלול ויתור מלא או חלקי על הדרישה הזאת. כלומר, או ויתור על פסקת ההתגברות, או פסקת התגברות ברוב גבוה יותר - החרדים צפויים להתנגד למהלך כזה.
עילת הסבירות
עם הצגת התוכנית המשפטית, שר המשפטים יריב לוין הציע לבטל לחלוטין את עילת הסבירות. בהמשך ח"כ רוטמן דיבר על ביטול חלקי - רק ביחס להחלטות של גורמים נבחרים. נראה שהמתווה יכלול אכן צמצום של עילת הסבירות, אך לא לכל המקרים וגם לא באופן כולל לגבי כל ההחלטות של גורמים נבחרים. בימים אלו מדברים בעיקר על כך שעילת הסבירות לא תחול על מינויים של הממשלה (כמו בעניין דרעי למשל).