בג"ץ יתכנס הבוקר (שלישי) בהרכב חסר תקדים של כל 15 שופטי בית המשפט העליון, לדיון בעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות. מהנשיאה חיות ועד השופטים החדשים - למה כדאי לשים לב?
בג"ץ הסבירות - סיקור N12
- לקראת הכרעת בג"ץ: התרחישים ועמדות הצדדים
- עוה"ד שמייצג את הממשלה: "אם בג"ץ יבטל חוק יסוד – נגמרה המדינה"
- הממשלה באזהרה לבג"ץ: התערבות עלולה להוביל לאנרכיה
- יו"ר הכנסת לא מתחייב לציית להכרעת בג"ץ: "הכנסת לא תקבל את רמיסתה"
- השר זוהר: "לא מאמין שבית המשפט יפסול חוק יסוד"
הדיון ישודר בשידור חי, ותוכלו לצפות בו במשדר מיוחד בערוץ 12 וב-N12. כל אמירה של אחד השופטים תוביל מיד לאלפי פרשנויות, ציוצים ופושים בכל אתרי החדשות. אבל מעבר לכותרות, הדיון עצמו יכלול טיעונים משפטיים. אז למה כדאי להטות אוזן?
באופן כללי, במהלך הדיון יטענו בזה אחר זה הצדדים השונים לעתירות - המשיבים והעותרים. לצד זאת, השופטים גם ישאלו שאלות. צריך להיזהר ולזכור שלא כל אמירה של שופט היא קביעה נחרצת. לפעמים שופט מנסה רק להבין יותר את הטיעון ולחדד אותו. ועדיין, לעיתים אפשר גם ללמוד משאלות השופטים.
שחור או לבן
כולם מדברים על שתי אפשרויות - ביטול החוק או דחיית העתירות. אבל באמצע יש מנעד עם גוונים רבים של אפור. למשל, בג"ץ יכול להחזיר את החוק לדיונים בכנסת, להשתמש בכלים של פרשנות או לפתח עילות נוספות כדי למלא את החוסר בעילת הסבירות עד כמה שניתן.
העותרים מצדם דורשים ביטול של החוק, וגם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לדרישתם. מבחינתה, אפשרויות הביניים לא יספקו מענה הולם. מנגד, עו"ד אילן בומבך המייצג את הממשלה סבור שיש לדחות לחלוטין את העתירות. היחידים שסבורים שראוי לאמץ חלק מפתרונות הביניים הם אנשי הייעוץ המשפטי לכנסת. מעניין יהיה לראות בדיון אם השופטים מנסים להרחיב את הדיון באפשרויות הללו, ושואלים לגביהן שאלות, או מתמקדים רק בשאלת תוקפו של החוק.
המחלוקת בעליון
לשופטי בית המשפט העליון יש גישות שונות, בכלל, ובפרט בנוגע לאפשרות של התערבות בחוקי יסוד. שופטים אחדים, כמו סולברג, מינץ ואלרון, הסתייגו מהאפשרות להתערב בחוקי יסוד. מנגד, הנשיאה חיות ושופטים אחרים שהצטרפו לעמדתה, לא שללו את האפשרות לביקורת שיפוטית מהותית על חוק יסוד, אך הדגישו כי התערבות כזו לא תיעשה אלא במקרי קיצון.
לכן, אחד הדברים שכדאי לשים לב אליהם הוא דווקא ההתבטאויות של השופטים שטרם השמיעו את עמדתם בנושא. מדובר בעיקר בשופטים החדשים - כבוב, כשר, רונן וכנפי-שטייניץ. בנוסף אליהם, גם לא מצאנו התייחסות מפורשת בנושא של השופטים וילנר וגרוסקופף.
מתי להתערב?
כאמור, הנשיאה חיות ושופטים נוספים שהצטרפו לעמדתה לא שללו את האפשרות להתערב בחוקי יסוד בשל התוכן שלו, אך תחמו אותה רק למקרי קיצון. מה הכוונה במקרי קיצון? בפסק הדין שעסק בחוק הלאום, הנשיאה חיות הגדירה את גבולות הגזרה רק למקרים שבהם חוק היסוד שולל מאפיינים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
בשל כך, כדאי לשים לב כיצד מתייחסים השופטים לפגיעה במאפיינים הדמוקרטיים של המדינה. לא די בכך שהשופטים יצביעו על קשיים בחוק, כדי להצדיק פסילה שלו. כדאי לשים לב לעוצמת הביקורת שהם יעלו, ואם נדמה שהשופטים רואים במהלך ככזה ששולל מאפיינים דמוקרטיים של המדינה.