היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מסרה הערב (חמישי) את חוות דעתה בנוגע לטיוטת תזכיר חוק יסוד השפיטה, שנמסר לה בידי השר יריב לוין. "בתזכיר מוצע לערוך שינויים מהותיים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, בהיקף הביקורת השיפוטית על חקיקה וחוקי יסוד ובהיקף הביקורת השיפוטית על החלטות ופעולות של רשויות מינהליות", נכתב מטעמה של היועמ"שית. לחוות הדעת המלאה
"כן העבירה היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת", הוסיפה. "לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, כל אחד מההסדרים המוצעים ובוודאי הצטברותם, יובילו לפגיעה קשה במארג הבלמים והאיזונים בין הרשויות. כל אחד מההסדרים המוצעים מעלה קשיים מהותיים, היורדים לשורש עקרון הפרדת הרשויות, העצמאות השיפוטית והמקצועיות של הרשות השופטת, ההגנה על זכויות הפרט, שלטון החוק והשמירה על המינהל התקין".
"קבלת ההסדר המוצע תוביל למבנה משטרי שבו לרשות המבצעת והמחוקקת סמכות רחבה ולמעשה בלתי מוגבלת, שאין בו מענה מובנה לחשש אפשרי מפני שימוש לרעה בחקיקה או בחקיקת יסוד לצורך עקיפת הביקורת השיפוטית, או לפגיעה במאפייניה הגרעיניים של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית".
"רשויות השלטון אינן יכולות להחזיק בכוח בלתי מוגבל המהווה מתכון בטוח לפגיעה בזכויות אדם ובמינהל תקין. ההסדרים המוצעים חריגים לעומת מדינות דמוקרטיות בעולם"
היועצת המשפטית לממשלה פירטה כי "ההסדרים המוצעים חריגים לעומת מדינות דמוקרטיות בעולם, והזהירה כי הם משנים את תפיסת המערכת המשפטית כמערכת מקצועית, עצמאית וא-פוליטית". לדבריה, "אין חולק על מרכזיותו של עקרון שלטון הרוב בחברה דמוקרטית. בצד זאת, תובנה יסודית במשטר דמוקרטי היא, כי רשויות השלטון אינן יכולות להחזיק בכוח בלתי מוגבל, המהווה מתכון בטוח לפגיעה בזכויות אדם ובמינהל תקין. לכך אין מענה בתזכיר המוצע".
"שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, בתוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים. הוצע כי בתיאום עם שר המשפטים, עבודה כזו תכלול בחינה רחבה של מארג היחסים בין הרשויות, למשל במסגרת חוק-יסוד: החקיקה".
"ביטול עילת הסבירות יביא לרידוד וניוון של ההגנה הניתנת לאזרח"
בפגישה שנערכה עם שר המשפטים לפני כשלושה שבועות, התבקשה היועצת המשפטית לממשלה להעביר את התייחסותה לטיוטת תזכיר החוק בתוך שלושה ימים, נמסר בהודעת משרד המשפטים. "היועצת הבהירה, לאחר בחינה ראשונית, כי לא ניתן לקיים בחינה מקצועית של הסדר המשנה באופן יסודי את דמותה המשטרית-דמוקרטית של המדינה בלוח זמנים זה. חוות הדעת גובשה, בהתאם ללוח זמנים שתואם עם השר, בעבודה מקצועית ומאומצת, בהובלת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), עו"ד אביטל סומפולינסקי".
"היועצת המשפטית לממשלה אמרה לשר המשפטים בפגישה בה נמסרה לו חוות הדעת, כי מערך הייעוץ והחקיקה והיא ערוכים להקדיש את כל המשאבים הדרושים, לפעול בריכוז מאמץ, ולהקים צוות מקצועי ייעודי בכיר על מנת לגבש בהקדם האפשרי הצעה ממשלתית ולהגישה לשר המשפטים".
סיקור N12
- ראשי הקואליציה נגד היועמ"שית: "דוחים על הסף את ניסיונות ההשתקה שלה"
- היועמ"שית לנתניהו: עליך להימנע ממעורבות בקידום המהפכה המשפטית
- דרגת האיום על היועמ"שית עלתה לגבוהה ביותר: "איום ממשי לפגיעה"
עוד כתבה היועמ"שית גלי בהרב מיארה: "אחיזתם הבלעדית של נציגי הממשלה והרוב הקואליציוני בהליך בחירת השופטים ובקידומם, תערער את ההסדר המשטרי המבטיח את עצמאותם של בתי המשפט ואת אי-תלותם בגורמים פוליטיים.
הוועדה לבחירת שופטים
"ההסדר המוצע יפגע באופן קשה בעצמאותה של הרשות השופטת ובאי-תלותה כמו גם במקצועיות השפיטה, המשיכה היועמ"שית. "מנגד, אין בהסדר המוצע כדי להשיג את התכליות העומדות בבסיסו – גיוון המערכת השיפוטית ושיקוף חברתי רחב יותר בהכרעות ציבוריות-חוקתיות – שכן הוא נותן עדיפות מכרעת לרוב הקואליציוני במינוי שופטים על פני עיקרון הייצוגיות במובנו הרחב".
"דרישת רוב של חברי הכנסת איננה משקפת הסכמה רחבה יותר, והיא משקפת לכל היותר את עמדת הממשלה והקואליציה"
"בחינה של מכלול המאפיינים של מדינות דמוקרטיות שונות, על רקע מודל בחירת השופטים שלהן, מצביעה על כך שההסדר המוצע הוא שיעמיד את ישראל במקום חריג במבט השוואתי. הפועל היוצא הוא חוסר איזון מובהק ביחסים בין הרשויות בדיאלוג החוקתי שראוי שיתקיים ביניהן, ויש בכך כדי לחתור תחת התכלית הבסיסית של התזכיר - הסדרת הביקורת השיפוטית החוקתית".
פסקת ההתגברות
אחד הפרקים בחוות הדעת של היועמ"שית עוסק בפסקת ההתגברות ובדרישה לקיים רוב של 80% משופטי העליון בשביל לפסול חוק. "השילוב בין מכלול ההסדרים המוצעים עתה אינו מקנה לכנסת את 'המילה האחרונה', הוא למעשה מקנה לה את 'המילה היחידה'" המשיכה בהרב מאירה.
היועמ"שית גם התייחסה לנושא ההתגברות ברוב רגיל: "דרישת רוב של חברי הכנסת איננה משקפת הסכמה רחבה יותר, והיא משקפת לכל היותר את עמדת הממשלה והקואליציה. משמעות הדברים היא כי ההסדר מאפשר מבחינה משטרית מצב שבו הקואליציה תחוקק חוק, שיבטא אינטרסים ממשלתיים צרים, וזה יהיה חסין מביקורת שיפוטית גם אם בחוק זה גלומה פגיעה משמעותית בזכויות המיעוט".
"ההסדרים יובילו לצמצום דרמטי של היקף הביקורת השיפוטית על חקיקה ראשית עד כדי איונה, באופן שיעמיד בידי הכנסת והממשלה כוח חקיקה כמעט בלתי מוגבל, וכתוצאה מכך יחלישו את ההגנה החוקתית על עקרונות משטריים כלליים ועל זכויות האדם המעוגנות בחקיקת היסוד".
ביטול עילת הסבירות
"ביטול הסבירות כעילה לביקורת שיפוטית יביא הלכה למעשה לביטול היכולת לאכוף על הרשות את חובתה לנהוג בסבירות. לא יהיה עוד בידי האזרח סעד למנוע את הפגיעה בו ובזכויותיו, כתוצאה מקבלת החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני, והכול ברמה יום-יומית. גם לא תהיה אפשרות לערוך ביקורת משפטית על מצבים שבהם החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני תפגע בתקינות פעילות המינהל או בטוהר המידות של השירות הציבורי".
"ביטול העילה ישלול אמצעי חיוני לביקורת על מעשי המינהל, כמגן מפני קבלת החלטות הפוגעות בזכויות הפרט, לא תקינות, שרירותיות, ובלתי סבירות באופן קיצוני, ובכך יפגע קשות באיזונים ובבלמים המתקיימים בין רשויות השלטון. ביטול העילה אינו הולם את חובותיה היסודיות של המדינה כלפי הציבור. ביטול עילת הסבירות יביא לרידוד וניוון של ההגנה הניתנת לאזרח".
מוקדם יותר היום ראשי הקואליציה תקפו את היועמ"שית, אחרי ששלחה לנתניהו מכתב בנוגע לניגוד העניינים שלו בנושא. "דוחים על הסף את ניסיונות ההשתקה שלה. פנייתה - ניסיון השתקה בניגוד מוחלט למנדט החד-משמעי שקיבלנו מאזרחי ישראל בבחירות", מסרו ראשי הקואליציה, והוסיפו: "אין קשר בין הרפורמה המשפטית לבין ענייניו של רה"מ", וזאת בניגוד להצהרת שר המשפטים לוין רק לפני שבועיים.