הצעת יו"ר ועדת החוקה חה"כ שמחה רוטמן לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולפסקת ההתגברות שפרסמנו לראשונה אמש (שלישי), תביא לכוח מוחלט של הפוליטיקאים בוועדה למינוי שופטים. מה יהיו סמכויותיהם? N12 עושה סדר.
השופטים, במסגרת ההצעה של חה"כ רוטמן שתוצג בוועדת החוקה בתחילת השבוע הבא, לא יוכלו להתערב בסבירות ההחלטות של נבחרי ציבור או לפסול חוקים שסותרים את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בפועל, תבוטל כמעט לגמרי הביקורת השיפוטית על ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת.
>> לקריאת הצעת החוק המלאה של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, לחצו כאן.
במקביל - בזמן שהתקשורת דיווחה על ניסיונות תיווך והידברות, ישבו להם ראשי הקואליציה וגיחכו. ראשי הקואליציה ידעו כבר שבקרוב יונח על השולחן נוסח דרקוני בהרבה מזה שהציע שר המשפטים יריב לוין, נוסח שיגרום ללוין להיות מוצג כ"שוטר הטוב" של מערכת המשפט, ואילו לרוטמן כ"שוטר הרע".
שני הנוסחים, של לוין ורוטמן, מרחיקי לכת, אך ההצעה של רוטמן הולכת עוד כמה צעדים קדימה, ולמעשה מחסלת את מה שנותר מסמכויות בית המשפט העליון בכל הנוגע לנבחרי ציבור. מכיוון שזו הצעה שתונח לפתחם של חברי הכנסת, ראוי להכיר אותה מקרוב. ראשית - חה"כ רוטמן יחזק עוד יותר את האחיזה של הפוליטיקאים בוועדה למינוי שופטים.
לפי ההצעה של יו"ר ועדת החוקה, בוועדה לבחירת שופטים יהיו 9 חברים: 5 נציגים לקואליציה (3 שרים, בהם שר המשפטים, ושני חברי כנסת), ח"כ 1 מהאופוזיציה, נשיא בית המשפט העליון, ו-2 שופטים בדימוס שניהלו בית משפט מחוזי או שלום, שימנה שר המשפטים.
למעשה, ההצעה של יו"ר ועדת החוקה רוטמן מציגה יחס דומה בין מרכיבי הוועדה למינוי שופטים, בדומה להצעה של שר המשפטים יריב לוין, אולם לפי ההצעה של חה"כ רוטמן, לקואליציה תהיה הרבה יותר השפעה כי היא זו שתבחר את השופטים הנוספים שיכהנו בוועדה (בהסכמת נשיא בית המשפט העליון).
הצעת יו"ר ועדת החוקה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים - כך היא תיראה
- יושב ראש הוועדה, שר המשפטים, נציג קואליציה
- שר נוסף שתקבע הממשלה, נציג קואליציה
- שר נוסף שתקבע הממשלה, נציג קואליציה
- נשיא בית המשפט העליון
- שופט בדימוס שניהל בית משפט מחוזי או שלום
- שופט בדימוס שניהל בית משפט מחוזי או שלום
- יו"ר ועדת הכנסת, נציג קואליציה
- יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, נציג קואליציה
- יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, נציג אופוזיציה
ומה יהיו הסמכויות של אותם שופטים בכל הנוגע לנבחרי ציבור? למעשה, כמעט לא יהיו כאלה. לשופטים אסור יהיה לדון בסבירות ההחלטות של נבחר ציבור בכלל. מדובר בריכוך אל מול ההצעה של לוין שהציעה לבטל לחלוטין את העילה הזו, לא רק בנוגע לנבחרי ציבור, אך היא עדיין מעניקה כוח עצום לשלטון. בנוסף, על פי ההצעה, במסגרת החוק תהיה אפשרות להרחיב אותו ולקבוע בהמשך ששופטים לא יוכלו לפסול החלטות, גם של ראשי רשויות מקומיות ועוד תפקידים נבחרים.
לפי הצעה של חה"כ רוטמן לשופטים אסור יהיה בכלל לדון בחוקי יסוד, אבל מתווסף מסלול נוסף של חסינות לחוקים מפני ביקורת שיפוטית, גם אם החוקים אינם חוקי יסוד. לפי ההצעה, יהיה בית המשפט מנוע מלבטל חוק שהכנסת החליטה שהוא חסין אם הוא אושר ברוב של 61, וזאת עד שנה אחרי שהכנסת חוקקה אותו סיימה את כהונתה.
אז באילו תנאים ניתן יהיה לפסול חוק? בית משפט יוכל לפסול חוק רק בהסכמה מלאה של 15 מתוך 15 שופטי בית המשפט העליון, רוב של 100% שלא קיים בפועל במציאות, בוודאי בעידן שבו הפוליטיקאים ממנים את השופטים, וזאת לעומת הצעת שר המשפטים לוין, שהציע פסילה ברוב של 80% מההרכב המלא.
פסילת החוקים תיעשה רק ברוב הזה, ותקרה רק אם כל השופטים הסכימו שהחוק סותר בבירור הוראה משוריינת בחוק יסוד. זה גם המקום להזכיר שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לא משוריין בכלל, משמע - לא ניתן יהיה יותר לפסול חוקים על רקע פגיעה בכבוד האדם וחירותו.
אז מה המשמעות? למעשה מדובר בביטול דה פקטו של הביקורת השיפוטית של בג"ץ על חקיקה, וכמעט על כל ההחלטות של השרים והממשלה, ובית המשפט העליון יישאר לדון בסכסוכים אזרחיים ופליליים. כך הממשלה תהפוך לכל יכולה בלי שאיש יוכל לבלום את החלטותיה.