תומכי הרפורמה המשפטית הפגינו הערב (חמישי) מחוץ לבית המשפט העליון, בקריאה לשופטי בג"ץ שלא להתערב בהחלטת הממשלה לבטל את עילת הסבירות. ההפגנה נערכה לקראת הדיון בבג"ץ ביום שלישי הבא, שבו ידון הרכב מיוחד שיכלול את כל שופטי העליון בעתירות נגד ההחלטה השנויה במחלוקת. "הקריאה שלנו לבג"ץ היא לא לחרוג מהאקטיביזם השיפוטי שלו", מסרו ארגוני המוחים. בשל המחאה, שוטרים הקימו גדר כפולה שמקיפה את בית המשפט העליון.
בהפגנה נאמו מספר שרים כחלק מההפגנה, בהם בצלאל סמוטריץ', מאי גולן וגלית דיסטל-אטבריאן. חלקם קרא בימים האחרונים לתומכי הרפורמה להגיע: "כל שוחר דמוקרטיה מימין ומשמאל שבאמת חושב שהעם הוא הריבון ולא קומץ שופטים חייב להגיע", מסרה שרת ההסברה דיסטל-אטבריאן ברשתות החברתיות לתומכיה ופנתה לשופטי העליון, "אתם לא תתערבו בהכרעה שלנו, העם, בקלפי".
ההפגנה נגד בג"ץ - דקה אחר דקה:
20:29: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה בנאומו לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, על רקע קריאות בוז מהקהל: "גם אם את חושבת שהתיקונים שאנחנו מובילים לתיקון מערכת המשפט הם שגויים בעינייך וצריך לעשות אותם אחרת, לפסול חוק יסוד זו חריגה מסמכות ודבר שיפגע בדמוקרטיה הישראלית", וקרא לה "לא לקבל החלטה שתקרע את עם ישראל": "אל תעזי לפסול חוקי יסוד - האחריות היא עלייך".
20:21: שרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן טענה בנאומה שמדינת ישראל נמצאת ב"פיתחה של הפיכה משטרית", מצד "ההגמוניה השוקעת", שלדבריה "מחריבה כל חלקה טובה שבנינו". לאחר מכן פנתה השרה ליועמש"ית גלי בהרב-מיארה: "אני רוצה שתדעי דבר אחד", קראה מול הקהל של האלפים, "הקול שלך לא שווה סנטימטר יותר מהקול של אבא שלי. אם את חושבת שתזרקי לפח בחירה של 2.5 מיליון אזרחים - אז יש לך עסק איתי. אנחנו האליטה שבנתה את המדינה הזו ב-10 אצבעות ומעולם לא קיבלנו קרדיט על זה".
19:45: השרה אורית סטרוק החלה לנאום על הבמה: "בימי הסליחות אני רוצה לבקש מכם סליחה על זה שאתם בכלל צריכים להיות פה", פתחה את נאומה, "הלכתם לקלפי והצבעתם כמו שמצביעים במדינה דמוקרטית. על כל פתק היה כתוב בבירור - תיקון מערכת המשפט. יש במדינת ישראל אנשים שלא מסוגלים לקבל הכרעה דמוקרטית".
19:39: חבר הכנסת אביחי בוארון, שנמנה בין מארגני מחאות קודמות בנושא, עלה על הבמה עלה והציג את המשתתפים מהקואליציה, בהם: השרה אורית סטרוק, חה"כ בועז ביסמוט, השרה גלית דיסטל, חה"כ אריאל קלנר ונוספים. "הגענו לכאן כדי להגיד לבג"ץ 'את המזימה הזו אנחנו לא נאפשר'", קרא בוארון על הבמה, "לא ניתן לבג"ץ לשנות את תוצאות הבחירות". לאחר מכן הוסיף כי עם ישראל "הכריע באופן ברור" והוא רוצה "שלטון ימני, לאומי ומסורתי בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו".
19:37: החלה עצרת התמיכה ברפורמה המשפטית מול בית המשפט העליון. הקהל קורא: "העם דורש רפורמה משפטית".
ברל'ה קרומבי, אחד ממארגני העצרת, המשיך בקו דומה: "במקרה של 'משבר חוקתי' צריכים להקשיב רק לכנסת והממשלה - לא לבג"ץ. אם בג"ץ רוצה כאוס הוא יקבל כאוס", טען. מארגני המחאה האחרים טענו גם הם כי "לא ייתכן" שבמדינה דמוקרטית בג"ץ ידון בחוקי יסוד.
הנושאים הבוערים על שולחנו של בג"ץ
השבועות שקדמו למחאה לוו בניסיונות רבים לדחות ולשנות את מועד הדיון, שנקבע בבג"ץ ל-12 בספטמבר. במהלך אותם הניסיונות, בית המשפט דחה שתי בקשות דחייה שהוגשו על ידי הממשלה. בתשובת בג"ץ לממשלה לפני יומיים, בנוגע לניסיון האחרון של שלה למנוע את קיום הדיון כמתוכנן, הודגש שלא ניתן לדחותו בשל "אילוצי יומן" ובגלל ההרכב ה"מיוחד" שדן בנושא - שכולל לראשונה את כל 15 שופטי בית המשפט העליון. עם זאת, בג"ץ הסכים להאריך את המועד להגשת תצהירי תשובה שטרם הוגשו, והבהירו שישקלו להשלים טיעונים בכתב - גם לאחר הדיון.
מדובר בחודש דרמטי במיוחד במסלול ההתנגשות המתהווה בין בית המשפט העליון לממשלה. בנוסף לדיון שיתקיים שבוע הבא על ביטול עילת הסבירות, יתקיימו שני דיונים נוספים בעתירות שונות שהוגשו לבג"ץ. אחד הנושאים הבוערים על שולחנו של בג"ץ הוא אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים מצדו של שר המשפטים, יריב לוין. לקראת הדיון החודש, התעוררה סערה נוספת על רקע חילוקי הדעות בינו לבין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שטענה שאין בסיס משפטי להחלטתו להימנע מלכנס את הוועדה בחודשים האחרונים.
נושא נוסף שידונו בו החודש הוא "חוק הנבצרות", שצפוי להתמקד במועד כניסת החוק לתוקף ולא בפסילתו. עמדת היועמש"ית בנושא הייתה שיש לפסול את החוק, על רקע הטענות שהחוק הוא פרסונלי וחוקק במיוחד בשביל ראש הממשלה בנימין נתניהו.
דיון נוסף שמתוכנן, אך טרם נקבע לו מועד, הוא בנוגע לעתירה לפסילת נתניהו מכהונתו בשל "הפרת הסדר ניגוד העניינים". בעתירה, שחתומים עליה 39 בכירים בתחומים שונים, נטען בין השאר ש"נתניהו הפר את האיסורים וההגבלות שחלים עליו כראש ממשלה", וכי הוא "פועל בניגוד עניינים בביצוע תפקיד ראש הממשלה". במקרה זה, היועמש"ית ביקשה לדחותה על הסף, בטענה שאין מקום להחלטה כה מרחיקת לכת כמו הוצאה מתפקיד ראש הממשלה, על אף כי לשיטתה, נתניהו אכן הפר את הסדר ניגוד העניינים.