בימים האחרונים עלה לכותרות נושא "דירוג האשראי" של מדינת ישראל. S&P, חברת הדירוג הגדולה בעולם, הבהירה שהיא עוקבת אחר השינויים במערכת המשפט הישראלית, שני נגידים לשעבר הזהירו מפני השפעת הרפורמה על הכלכלה ונגיד בנק ישראל, אמיר ירון, נפגש אמש (שלישי) עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, והביע בפניו דאגות דומות. הבוקר מאות כלכלנים חתמו על מכתב נגד המהלכים של הממשלה בתחום. אז מה זה דירוג אשראי, איך הוא משפיע על המדינה ועד כמה הוא משפיע על האזרח הקטן, ולמה שהרפורמה במערכת המשפט תפגע בו?
מה זה דירוג אשראי?
דירוג אשראי הוא ציון שמדרג את האיתנות הפיננסית של גופים - אנשים פרטיים, חברות או מדינות. איתנות פיננסית בפשטות היא היכולת של הגוף להחזיר את ההלוואות שהוא לוקח. דירוג אשראי של מדינה הוא רמת הביטחון ביכולתה של המדינה לשלם את החובות שלה. ישנן מספר חברות שמדרגות מדינות, המוכרות והחשובות שביניהן הן S&P, מודי'ס ופיץ'. לכל חברה כזו סולם דירוג שונה ומשמעות הציון הגבוה ביותר הוא ודאות גדולה ביותר שהמדינה תחזיר את החובות שלה.
מה מצב דירוג האשראי של ישראל?
בנובמבר האחרון חברת הדירוג הבין-לאומית S&P אשררה את הדירוג של ישראל ברמה של דאבל A מינוס, עם תחזית דירוג יציבה. מדובר בדירוג גבוה יחסית, אחד מתחת לארה"ב שמדורגת דאבל A פלוס. החברה ציינה בין השאר את שיעורי הצמיחה הגבוהים של הכלכלה הישראלית ביחס לעולם, את התחזית להתפתחות סקטור הגז בישראל ואת יחס החוב-תוצר הנמוך. החברה גם ציינה סכנות לדירוג הישראלי: הפריון הנמוך של קבוצות מסוימות באוכלוסייה והמצב הגיאופוליטי, כלומר החשש ממלחמה.
חברות הדירוג הבין-לאומיות החלו לדרג את ישראל לראשונה ב-1988, אז הדירוג של ישראל היה BBB-, הדירוג הנמוך ביותר. במהלך השנים, ובעקבות צמיחת הכלכלה הישראלית כמו גם פעולות מכוונות של משרד האוצר, עלה הדירוג ובאוגוסט 2018 הגיע לרמה שבה הוא נמצא כיום.
איך דירוג האשראי משפיע על ישראל?
דירוג האשראי של ישראל משפיע על גובה הריבית שהמדינה מציעה על הלוואות שהיא לוקחת: הריבית היא פונקציה של סיכון. ככל שההלוואה יותר מסוכנת, המשקיע ירצה לקבל ריבית גבוהה יותר. מדינות לוות כספים על ידי הנפקת אג"ח (אגרות חוב), ולכן ככל שהדירוג שלהן גבוה יותר והן נחשבות לבטוחות יותר, כך התשואה שהן מבטיחות על האג"ח יכולה להיות נמוכה יותר.
כלומר דירוג אשראי גבוה מאפשר למדינה לגייס חוב במחיר נמוך. לעומת אנשים פרטיים, מדינות מתנהלות באופן קבוע בחוב, הן מגייסות כספים כל העת כדי לאפשר צמיחה. לפיכך הלוואות במחיר נמוך מהוות עבורן יתרון עצום. "בדיוק כמו בנק רגיל שאם הוא יודע שאת לווה טובה הוא ייתן לך ריבית טובה, כך גם המשקיעים", מסביר ערן פסטרנק, מבית ההשקעות פסטרנק שהם. "עד היום הלווינו בערך ב-3%, אם הדירוג יירד נלווה נגיד ב-4%. למדינת ישראל כיום יש חוב של טריליון שקל. אם אתה מעלה את הריבית באחוז אתה מגדיל את ההחזרים במיליארד שקל. זה סכומים מאוד גדולים שהיית מעדיף לייעד לדברים אחרים, לשירותים ציבוריים, לצמיחה".
למה שהרפורמה במערכת המשפט תשפיע על דירוג האשראי?
"חברות דירוג אשראי בוחנות מספר פרמטרים של חוסן במדינה, אחד זה חוסן כלכלי, החוסן הכלכלי של ישראל מצוין, חוסן מדיני-בטחוני שהוא לא מדהים אבל לא שלילי, ובנוסף מסתכלים על חוסן בהיבט המשילות, חוסן דמוקרטי", מסביר פסטרנק. "במצב של החלשת מוסדות דמוקרטיים ומערכות משפט אין גורם שיווסת את הממשלה ומזה חברות הדירוג מודאגות, כי זה אומר שהממשלה יכולה מחר לשנות את חוקי המשחק – פתאום להעלות מיסים, פתאום לשנות את תנאי ההשקעות. ברגע שהם יודעים שממשלה יכולה לעשות מה שהיא רוצה הם יחשבו פעמיים אם להיכנס לפה, כי אין מי שיגן עליהם".
אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות תמיר פישמן, מסביר שהסיכונים לא צריכים להיות גדולים כדי להרחיק מפה משקיעים ולהוריד את הדירוג: "משקיעים בעולם חיים בגן עדן של אפשרויות, הם לא חייבים להשקיע באג"ח של ממשלת ישראל, במניות בבורסה הישראלית. כמנהל השקעות הרבה מאוד שנים אני יכול להגיד - אנחנו מנהלים סיכונים, אם יכול להיות, אפילו בהסתברות קטנה, איזשהו אלמנט הכי קטן של חוסר יציבות, זה משפיע. סוכנויות הדירוג מטרתן לנהל סיכונים, הן לא חייבות להגיע למצב שבו מערכת המשפט לא מתפקדת".
תמיר ממשיך: "אני חושב שכל אחד, אם היה מנתק את עצמו לרגע מהסיטואציה, ורואה מה קרה בטורקיה או ברוסיה, היה אומר לעצמו 'מה אני צריך את הסיכון הזה?'. זו החלטה מאוד לא רגשית. זו החלטה קלה לחברות הדירוג ולמשקיעים הזה. מחיר ההפסד שלהם הוא אפס. ישראל זו לא איזה כלכלה שאתה חייב להיות בה. זו מדינה קטנטנה, בפיפס אני מעביר את הכסף".
מה קרה במדינות אחרות?
במכתב האזהרה שפרסמו הנגידים לשעבר, הם ציינו שלוש דוגמאות למדינות שבהן החלישו את מערכת המשפט והדבר פגע במצבן הכלכלי: טורקיה, פולין והונגריה. יש לציין שגם בהונגריה וגם בטורקיה ההאטה הכלכלית נבעה לא רק מהחלשת מערכת המשפט אלא גם מנטילת כוחו ועצמאותו של הבנק המרכזי. מהלך כזה, שמשפיע ישירות על החוב ומבטיח שינויים ב"כללי המשחק" עבור המשקיעים, עלול להשפיע על דירוג האשראי באופן ישיר יותר מאשר החלשת מערכת המשפט, שמשפיע על האספקטים הכלכליים באופן עקיף יותר. גם בפולין מערכת המשפט נחלשה וכתוצאה מכך היא חוותה ירידה זמנית בדירוג האשראי ובהשקעות הזרות.
דוגמא רלוונטית נוספת היא סינגפור, מדינה שאינה דמוקרטית, על אף שמתקיימות בה בחירות, והמפלגה השולטת בה משתמשת בכוחה המופרז לרדיפת מתנגדים, בסיוע המערכת המשפטית. עם זאת כלכלת סינגפור נחשבת לסיפור הצלחה, והיא מהמדינות הבודדות שדירוג האשראי שבהן הוא הגבוה ביותר, טריפל A. "יש הרבה שיטות משטר, סינגפור היא מה שנקרא דיקטטורה נאורה", טוען פסטרנק. "יש כללי משחק מאוד ברורים שאומרים מה מותר ומה אסור, ואכיפה מאוד חזקה, ולכן המשקיעים מבינים לאן הם נכנסים. אמנם החוקים דרקוניים, אבל אפשר לדעת בדיוק מה קורה. ברגע שכללי המשחק הם ברורים אז מאוד קל לך וזו מדינה שמתפקדת טוב תחת המשטר הזה. המצב שלנו הוא מצב שלאף אחד אין מושג מי ישנה את כללי המשחק ולמה הוא ישנה אותם".
איך דירוג נמוך יכול להשפיע על הכיס שלנו?
דירוג האשראי של הממשלה משפיע גם על חברות במשק שמגייסות הלוואות. שאר הגופים לרוב יהיו מדורגים מתחת לממשלה, שהיא המלווה הכי יציב ובטוח במשק. אם דירוג האשראי של ישראל יירד, החוב יהיה יקר יותר, לא רק לממשלה אלא גם לחברות שפועלות פה. אם השינוי יהיה קיצוני, משקיעים רבים יכולים להעדיף להתרחק מישראל באופן כללי. "מדינת ישראל נמצאת באזור מסוכן אז יש לה סיכונים אינהרנטיים", אומר תמיר. "בעשורים האחרונים המערכת הכלכלית עושה עבודה מאוד קשה כדי להוציא אותנו מהמזרח התיכון, בהסתכלות של המשקיעים. אני זוכר שהייתי הולך פעם לקרנות הון סיכון בעולם והיה קשה להסביר למה להשקיע דווקא בישראל, מדינה שנמצאת במלחמות, שיש בה טרור. המשקיעים לא מעניין אותם הסיפורים שלנו, השיקול הוא קר - סיכון ותשואה".
"התהליכים האלה יכולים להיות נורא מהירים", הוא ממשיך. "הורדת דירוג היא התחלה של שרשרת של אירועים שליליים שעלולה לגרום לזה שייצא מפה הרבה מאוד כסף, שלחברות יהיו הרבה פחות מקורות מימון, השקל ייחלש וכתוצאה האינפלציה תעלה בגלל התייקרות היבוא. קשה מאוד לחזות אבל זה יכול להיגמר רע מאוד, כמו בטורקיה, או רע פחות, כמו בהונגריה. אבל גם שם כבר אף אחד לא מוכן להשקיע והמטבע במצב לא טוב. אין שום סיבה בעולם שנגיע לשם".
אז האם אי אפשר לבצע שינויים במערכת המשפט?
"רפורמות זה דבר מובן וברור ולפעמים גם מתבקש", טוען פסטרנק. "מה שקורה בישראל היום זה שעוצמת הרפורמה היא כל כך גדולה וכל כך חריגה שהעולם מאוד דואג מהמשמעות שלה, אם היא תצא לפועל במתכונתה המלאה. היא משנה את כללי המשחק".
גם תמיר מאמין שאפשר להעביר רפורמה, אך בצורה אחרת, בעיקר מבחינה ציבורית: "איך שהדברים נתפסים לפעמים יותר חשוב ממה שקורה מאחורי הקלעים. בעולם רואים את האזהרה של הנגיד, את הנשיא, הפגנות ברחובות. יצרת תפיסה. אם יהיה תהליך של רפורמה משפטית תוך הסכמה רחבה, אני מניח שהיא הייתה שונה ממה שאנחנו רואים עכשיו, וכתוצאה מזה גם התפיסה בעולם הייתה אחרת, היו רואים סיכונים הרבה יותר נמוכים".