ראשי הקואליציה אישרו בישיבתם הלילית את הצעת "הריכוך" של רוטמן להרכב הוועדה לבחירת שופטים. על פי ההצעה הנוכחית של רוטמן, הקואליציה תוכל למנות לבדה את שני השופטים הראשונים, ובהם גם את מחליפה של נשיאת העליון חיות, בשל ביטול שיטת הסניוריטי. מכיוון שנשיא העליון יהיה חבר בוועדה, למעשה תהיה לקואליציה שליטה כמעט מוחלטת על המינויים למחוזי ולשלום - שדורשים רוב של 7 מ-11, כשבוועדה 6 חברי קואליציה.
לגבי המינויים לעליון, הנושא מעט מורכב יותר. לפי הצעת רוטמן, הקואליציה תמנה את שני השופטים הראשונים מתוך ארבעת המינויים שאמורים להתרחש בכנסת הנוכחית. את המינוי השלישי תמנה הוועדה בהסכמת חבר אופוזיציה, ואת הרביעי בהסכמת חבר אופוזיציה ושופט אחד. כך שלפחות לשני מינויים מתוך ה-4 לא תהיה שליטה לקואליציה. עם זאת, הכלל הזה נכון עבור כל קדנציה, כך שגם בכנסת הבאה שני המינויים הראשונים ייבחרו בוועדה ברוב של הקואליציה, ואם יהיו קדנציות שבהן יידרשו שני מינויים בלבד - הרי שהקואליציה היא זו שתבחר אותם.
הוועדה לבחירת שופטים ניצבת בלב המחלוקת סביב המהפכה המשפטית, וכפי שניתן לראות במיוחד בימים האחרונים - זו הסוגיה החשובה ביותר, לשני הצדדים. הסיבה לכך היא שבסופו של יום, זהות השופטים תשפיע במידה רבה על כל הסוגיות האחרות - על פסילת חוקים, על השימוש בעילת הסבירות ועוד.
ישנן מדינות עם חוקה שכוללת מגילת זכויות אדם מרשימה, על הנייר, אבל ללא עצמאות שיפוטית. במדינות כאלה אין הגנה משמעותית על הזכויות החוקתיות. לכן, גם בקואליציה וגם באופוזיציה מבינים שהשליטה בוועדה לבחירת שופטים תעצב במידה רבה את היחסים בין הרשויות ואת ההגנה על הזכויות החוקתיות בישראל.
בקואליציה טוענים שבית המשפט העליון אינו מגוון מספיק, וששינוי הרכב הוועדה יאפשר לגוון אותו יותר. כל שופט פורש בגיל שבעים (אלא אם בחר לעזוב לפני כן), ובשל שיטת הסניוריטי אפשר גם לדעת מי יהיו נשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם עד שנת 2039. לכן, אפשר לחזות באיזה אופן השינוי ישפיע על בית המשפט.
"תעודת הזהות" של בית המשפט העליון
נכון להיום רוב השופטים בבית המשפט מונו בתקופת נתניהו כראש ממשלה, ואחרי השינוי במינוי השופטים לעליון שחייב הסכמה רחבה בוועדה - של 7 חברים לפחות. חלק מהשופטים נחשבים ל"אקטיביסטים" יותר, ואחרים נחשבים ל"שמרנים", אף שהחלוקה איננה מובהקת בדרך כלל. רוב השופטים הם גברים, יהודים וחילונים. מתוך 15 השופטים, בית המשפט כולל גם שש שופטות, שופט מוסלמי אחד ושלושה שופטים (כולל שופטת) דתיים-לאומיים.
במהלך הקדנציה הנוכחית של נתניהו הוועדה לבחירת שופטים צפויה להחליף ארבעה שופטים שיסיימו את תפקידם. סוגיה מרכזית נוספת היא ביטול שיטת הסניוריטי. על פי המקובל כיום, נשיאת העליון היא השופטת הוותיקה ביותר בעליון, זו שמכהנת בביהמ"ש הזמן הרב ביותר. לנשיאה יש סמכות לקבוע הרכבים בחלק מהתיקים, דבר שיכול להשפיע על התוצאה. ביטול שיטת הסניוריטי יאפשר למנות את נשיא העליון הבא, ובכך להביא לדריסת רגל משמעותית בבית המשפט.
הנשיאה הנוכחית אסתר חיות מונתה כבר בשנת 2004, כאשר ראש הממשלה היה אריאל שרון ושר המשפטים היה טומי לפיד. חיות צפויה לסיים את תפקידה עוד השנה - בחודש אוקטובר. לכן, אם שיטת הסניוריטי תבוטל כמתוכנן, הקואליציה תוכל למנות את מחליפה של חיות בקרוב מאוד.
היורש של חיות
על פי שיטת הסניוריטי הקיימת, השופט יצחק עמית הוא זה שאמור להחליף את חיות באוקטובר, משום שהמשנה לנשיאה עוזי פוגלמן צפוי לוותר על כך. השופט עמית אמור לכהן כנשיא למשך כחמש שנים. הוא מונה במהלך כהונתו של נתניהו כראש הממשלה, כאשר שר המשפטים היה יעקב נאמן.
השופט עמית זכה לביקורת מצד הקואליציה כאשר שימש כיו"ר ועדת הבחירות, בעקבות הפסילה של השר עמיחי שיקלי להתמודד לכנסת, החלטה שהתהפכה מאוחר יותר על ידי בית המשפט העליון. אמש (ראשון) השר בן גביר כינס מסיבת עיתונאים נגד החלטה של השופט עמית, שבה הבהיר כי השר אינו רשאי לתת הנחיות אופרטיביות למשטרה.
יש המשייכים את השופט עמית לאגף ה"אקטיביסטי" בבית המשפט העליון, אך, כאמור, החלוקה הזו איננה כה פשטנית וברורה ברוב המקרים. כך או כך, מדובר בשופט חד, ידען, עצמאי ודומיננטי, שלא יעשה חיים קלים לקואליציה. זו אולי אחת הסיבות לרצון של הקואליציה לבטל את שיטת הסניוריטי ולשלוט במינוי הנשיא.
ההזדמנות של הקואליציה
בנוסף לנשיאה חיות, שופטת נוספת שצפויה לסיים את תפקידה עוד השנה היא השופטת ענת ברון, שמונתה בתקופת שרת המשפטים ציפי לבני בממשלת נתניהו. המשנה לנשיאת העליון עוזי פוגלמן צפוי לסיים את תפקידו בשנה הבאה. פוגלמן מונה במהלך כהונתו של נתניהו כראש הממשלה, כאשר שר המשפטים היה יעקב נאמן. שניהם נחשבים לשופטים "אקטיביסטים".
כלומר, מבחינת הקואליציה יש שלושה מינויים חשובים בטווח הקרוב - במקום חיות, ברון ופוגלמן. זו ההזדמנות מבחינתם למנות שופטים לרוחם. אפילו אם תהיה שליטה מוחלטת רק על שניים מהמינויים הללו ושליטה חלקית על השלישי, לפי ההצעה העדכנית של ח"כ רוטמן, מדובר יהיה בהבדל משמעותי ביחס למצב כיום. זאת, בין היתר בשל זהות השופטים הפורשים. מהלך כזה יכול להטות את הכף ולהקשות באופן משמעותי על קיומה של ביקורת שיפוטית אפקטיבית.
הנשיאים הבאים
אם תימשך שיטת הסניוריטי, ניתן לדעת מי יהיה נשיאי בית המשפט העליון עד שנת 2039 - עמית, סולברג, ברק-ארז וגרוסקופף. השופט נעם סולברג נחשב לשופט שמרן יחסית, מוערך, וגם הוא - שופט עצמאי שלא פעם פסק נגד הקואליציה, כל קואליציה. השופט סולברג אמור להתמנות לנשיא בית המשפט העליון בשנת 2028 ולסיים את תפקידו בשנת 2032. סולברג מונה במהלך כהונתו של נתניהו כראש הממשלה, כאשר שר המשפטים היה יעקב נאמן.
אחרי סולברג אמורה לכהן כנשיאה השופטת דפנה ברק-ארז, עד שנת 2035. גם השופטת ברק-ארז מונתה במהלך כהונתו של נתניהו כראש הממשלה, כאשר שר המשפטים היה יעקב נאמן, והיא נחשבת לשופטת "אקטיביסטית".
המינויים של שקד
אחת הדוגמאות הבולטות לאפשרות של הקואליציה להשפיע על מינויים ולגוון את בית המשפט גם בשיטה הנוכחית, הייתה במהלך הכהונה של איילת שקד כשרת המשפטים. שקד הגיעה להסכמות עם מרים נאור ז"ל ובהמשך עם נשיאת העליון הנוכחית אסתר חיות. באופן הזה, מונו לבית המשפט שופטים שנתפסים כ"שמרנים", לצד כאלה שנחשבים "אקטיביסטים".
המינויים ששקד קידמה היו של השופטים שטיין, מינץ, וילנר ואלרון. השופט שטיין צפוי לסיים את תפקידו בשנת 2027 ונחשב לשופט שמרן. השופט דוד מינץ יכהן עד שנת 2029, וכך גם השופטת יעל וילנר. יוסף אלרון הוא הבא שיוחלף - בשנת 2025. שמו של אלרון עלה לאחרונה כמי שאולי הקואליציה תבקש להציב כנשיא העליון במקום חיות, אם שיטת הסניוריטי תבוטל.
מנגד, במהלך כהונתה של שקד מונה גם השופט עופר גרוסקופף, שזכה לתמיכה של השופטים החברים בוועדה. גרוסקופף יכהן בבית המשפט העליון עד שנת 2039, והוא צפוי להתמנות לנשיא בשנת 2035 לפי שיטת הסניוריטי.
השופטים החדשים
במהלך ממשלת בנט-לפיד, כאשר שר המשפטים היה גדעון סער, מונו ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. כיוון שמדובר בשופטים חדשים בעליון, לא ניתן למקם את העמדות של כולם באופן ברור, אבל אולי אפשר ללמוד על כך באופן חלקי מזהות הגורמים שתמכו בהם.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ הייתה המועמדת המועדפת על שר המשפטים גדעון סער, והיא צפויה לכהן עד שנת 2028. נשיאת העליון חיות קידמה בעיקר את מועמדותה של השופטת רות רונן, שתכהן עד שנת 2032.
השופט חאלד כבוב הוא השופט המוסלמי הראשון בעליון. הוסכם למנות אותו כבר בשלב די מוקדם במגעים, בתור השופט שימלא את "כיסא השופט הערבי" בבית המשפט העליון, עם פרישתו של השופט ג'ורג' קרא. כבוב יכהן עד שנת 2028.
השופט יחיאל כשר, שימש קודם לכן כעורך דין בשוק הפרטי, והוא קודם במיוחד על ידי נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה ושר המשפטים גדעון סער. כשר יכהן בבית המשפט העליון עד שנת 2031.