השקל ממשיך להילחש מול המטבעות המובילים בעולם, בצל התקדמות הרפורמה המשפטית, התרחבות המחאה ואי הוודאות הפוליטית בישראל. שער הדולר עלה ל-3.64 שקלים, עלייה יומית של יותר מ-2%, שערו הגבוה ביותר מאז אפריל 2020. האירו עולה ב-0.6% ל-3.8 שקלים, והליש"ט הבריטי ב-1% ל-4.4 שקלים.
המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, אמר הבוקר לבלומברג כי "אי הוודאות הפוליטי" בישראל משפיע על שערי החליפין ושווקי המניות, אך הבהיר לצד זאת כי הבנק המרכזי טרם רואה השפעה ישירה על הזרמת ההון מהמדינה. הוא הוסיף כי מוסדות חזקים הם גורם חשוב בתחזית הכלכלית לאורך טווח, אך ייתכן כי הסערה לא תשפיע מיידית בישראל.
איך הפיחות בשקל משפיע עלינו?
תופעת "הפיחות בשקל" נוגעת ישירות לכיס של הצרכן: ראשית, כשנוסעים לחופשה בחו"ל, השקל שווה פחות ועל כן הטיסה, הקניות והמלונות, שעליהם משלמים במטבע זר, יקרים יותר.
שנית, רבים מהמוצרים שאנו צורכים בישראל הם מוצרים מיובאים. כלומר יבואנים רוכשים את המוצרים בדולרים או באירו, ומוכרים אותם פה בשקלים. כדי לחפות על שער הדולר המתחזק, היבואנים יצטרכו למכור את המוצרים לצרכן הישראלי במחירים גבוהים יותר.
התייקרות היבוא מחזקת את לחצי האינפלציה: כשהשקל חזק הוא מגן על הצרכן מפני העלאות מחירים, וכשהוא חלש הוא מנוע נוסף להתייקרויות. האינפלציה הגבוהה בינואר לא נבעה מהיחלשות השקל, אך המשך מגמה כזו עלול להוביל את בנק ישראל להמשך העלאות ריבית, מה שמשפיע על מחירי ההלוואות והמשכנתאות של הציבור.
אך היחלשות השקל לא פוגעת בכולם: כל ענפי היצוא, ומגזר ההייטק בפרט, נהנים מהמגמה החדשה. אם חברה מוכרת את המוצרים או השירותים שלה בחו"ל, כלומר בדולרים, אך היא משלמת את שכר העובדים ואת עלויות הייצור פה בארץ, כלומר בשקלים, המצב החדש מגדיל לה את ההכנסות ומקטין את ההוצאות. בהתאם, בתקופות שבהן השקל היה חזק במיוחד, היצואנים קראו לבנק ישראל לפעול למתן אותו.
מה גורם להיחלשות השקל?
ראשית הדולר מתחזק בימים האחרונים מול סל המטבעות, זאת לאור הטון הניצי של הבנק הפדרלי וההערכות כי ימשיך בהעלאות הריבית בארה"ב. עם זאת ההתחזקות של הדולר מול סל המטבעות היא בשיעורים נמוכים יותר מאשר ההתחזקות שלו מול השקל, ולפיכך אינה יכולה להסביר את עיקר המגמה.
הסיבה השנייה והעיקרית לפיחות בשקל היא אי הוודאות שנובעת מהמצב הפוליטי בישראל. הלילה הושלמה ההצבעה הראשונה בכנסת בנוגע לרפורמה המשפטית ועל רקע ההצבעה התקיימו הפגנות נרחבות בארץ. החשש לגבי הפוליטיקה הישראלית מקרין לכלכלה ומייצר סנטימנט שלילי לגבי השקל, מה שמוריד את הביקוש למטבע הישראלי.
בסקירה השבועית של בנק הפועלים, כתב מודי שפריר, האסטרטג הראשי של הבנק: "בצד גורמי הסיכון לשנה הקרובה, נציין בעיקר את החשש מהמשך פיחות השקל, על רקע חששות ליציאת כספים של אזרחים ישראליים וקרנות זרות, במידה ולא תושג פשרה ברפורמה המשפטית".
בצל הרפורמה, משקיעים זרים וחברות ישראליות מתריעות מפני הוצאת כספים מהארץ, ואמנם לפי בנק ישראל הכסף שיוצא הוא עדיין בשיעורים קטנים מאוד וחסרי השפעה ברמת המקרו, אך השיח מגביר את הירידה בביקושים לשקל. כל אלו מורידים את ערכו של המטבע הישראלי, שעד לחודש האחרון נחשב מפלט כשהדולר ירד והיה מתואם עם שווקי המניות האמריקניים.
ביקשתי מחברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לגבש מתווה מול נגיד בנק ישראל להפסקת עליות הריבית. על רקע התמתנות האינפלציה, לא הייתה הצדקה להעלאת את הריבית היום, שממשיכה את ההתעמרות בבעלי המשכנתאות.
— אלי כהן | Eli Cohen (@elicoh1) February 20, 2023
אירוע נוסף שעלול היה לייצר חשש הוא הדרישה של שר החוץ, אלי כהן, משר האוצר בצלאל סמוטריץ' - לעצור את העלאות הריבית. "על רקע התמתנות האינפלציה, לא הייתה הצדקה להעלות את הריבית היום", כתב השר, על אף שהאינפלציה עלתה בינואר. שני גופי חדשות מרכזיים בעולם, רויטרס ובלומברג, דיווחו על כך ובבלומברג תיארו זאת כ"קריאה לא שגרתית של בכיר בממשלה לרסן את בנק ישראל". בתגובה כתב השר סמוטריץ', באנגלית ובעברית: "עצמאות בנק ישראל היא חיונית לכלכלה חזקה ומתפתחת, וכשר אוצר אעמוד על שמירתה כנגד אמירות פופוליסטיות".