בינואר 2023 הודיע שר המשפטים יריב לוין על המהפכה המשפטית - ובעקבותיה נפתחה מחאה ציבורית רחבה. ויכוח הקורע את העם, מחליש את הצבא ומוציא מאות אלפי אנשים לרחובות. יכול להיות שהכול היה יכול להיראות לגמרי אחרת אם רק הייתה לנו חוקה. "יש לי רק דברים רעים לומר על מעשיו של יריב לוין למעט דבר אחד - בזכותו יש התעוררות ציבורית", אמר פרופסור אהרן ברק, ממובילי המהפכה החוקתית, שהפכה לנקודת מחלוקת בשיח הפוליטי.
החוק לביטול עילת הסבירות שאושר השבוע בכנסת מנסה להחזיר את הגלגל לאחור ולצמצם את הכלים השיפוטיים של בית המשפט. זהו רק השלב הראשון במהפכה המשפטית שהממשלה מתכננת, שאם תעבור בשלמותה תשנה לגמרי את צביון המשטר בישראל.
החוקה בהקמת המדינה
בחודשים האחרונים מתרבים הקולות שאומרים "הגיע הזמן שלישראל תהיה חוקה כתובה". "חוקה מהווה מערכת נורמות שקובעת את המוסדות השלטוניים וזכויות האדם" הסביר פרופסור אהרן ברק. "היא מהווה מסמך מכונן, ה'אני מאמין' של המדינה. לרוב חוקה שכזאת מופיעה בהקמת מדינה", הוסיף ד"ר עמיר פוקס, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה . אז איך הגענו למצב שבו במשך 75 שנה המדינה מתנהלת ללא חוקה כתובה?
בהקמת המדינה החליטה האספה המכוננת, הכנסת הראשונה היא שקיבלה את המטלה של הקמת המדינה ויצירת חוקה לישראל, אך זה לא קרה. במקום זה נכתבה מגילת העצמאות. "היה אפשר לגמור עם זה אז, אני מאוד מאוכזב מההחלטה הזאת לא לחוקק חוקה. לפעול לפחות להניח את הבסיס", אומר אהרן ברק על הסוגיה.
"בן-גוריון ישב על הכיסא, רגע לפני ההכרזה וליטש פעם אחרונה את מגילת העצמאות. מהמקום הזה הוא נכנס למונית, נסע לשדרות רוטשילד - ואת יודעת מה קרה", סיפרה גלי מרקמן, מנכ"לית בית בן-גוריון בתל אביב.
מדוע בן-גוריון לא חוקק חוקה?
"הסיבה הראשונה היא שהוא מאוד רצה חוקה אך הוא אדם פרקטי. הוא הבין שאם ידחוף חוקה לתוך חברה שהיא מאוד מגוונת - הוא עלול ליצור שבר חברתי", הסבירה גלי מרקמן. "הסיבה השנייה קשורה לתפיסתו הדמוקרטית. בסופו של דבר חוקה היא קיבוע של יחסי כוחות מאוד מסוימים, הוא לא רצה לעשות את זה כי הוא הבין שרוב העם היהודי עוד לא נמצא בישראל והוא המתין להם".
החלטת הררי
בשנת 1950 כשעדיין אין חוקה בישראל הכנסת החליטה על החלטת הררי. פרשת הררי היא החלטה הקובעת כי הכנסת לא תחוקק חוקה בכללותה אלא תיצור חוקה על בסיס "חוקי יסוד" שיתאגדו לכדי חוקת המדינה בסופו של דבר.
במהלך 40 שנה נחקקו 9 חוקי יסוד שעסקו בהגדרת גופי השלטון השונים במדינת ישראל. רק בתחילת שנות ה-90 התחילו לקדם חוקי יסוד שיעגנו את זכויות האדם במדינה - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
בשנת 1988 התמנה דן מרידור לשר המשפטים מטעם הליכוד. "זו הייתה הזדמנות היסטורית - הייתה ממשלת אחדות לאומית, 97 חברי כנסת בקואליציה, אמרתי זה הזמן לתקן את השגיאה הנוראה של בן-גוריון", שיחזר מרידור. הוא הקים צוות שגיבש נוסח לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בשנת 1992 החוק אושר בנוכחות דלה של חברי כנסת. 32 חברי כנסת תמכו, לעומת 22 מתנגדים. מרידור סיפר על הרגע שבו עבר החוק: "זה עבר ברוב לא מספיק ובאמת לא ראוי, היה אז עידן פריימריז ולפני הבחירות כולם ברחו, אמרתי מעל הבמה 'תישארו כאן יש רוב גדול, תישארו כאן'".
על חוק היסוד שעבר - כשהמליאה ריקה אומר הפרשן עמית סגל: "זאת הייתה רשלנות. המעשה הרשלני הגדול בהיסטוריה". "אם היה אפשר לתבוע ח"כים - זאת תהייתה התובענה הייצוגית של מחנה הימין. אני גם חושד שאם היו יודעים חלק מחברי הכנסת שהאירוע כל כך היסטורי אולי הם היו דוחים את ההגעה שלהם לבר המצווה של הפעילה לקראת הפריימריז בשעה וחצי".
בשנת 1994 התווסף חוק יסוד: חופש העיסוק - שם ההצבעה היא בסביבות 75 חברי כנסת בעד ומעטים נגד. "היה לכך רוב עצום, לא הייתה בכלל בעיה. כועסים על האקטיביזם השיפוטי אך יש פה פאסיביזם של הפרלמנט. ברוך השם בית המשפט נכנס למקומות שהכנסת סירבה להיכנס אליהם - ועשתה את ישראל דמוקרטיה", הוסיף דן מרידור.
בשנים הללו מתחילה המהפכה החוקתית שבאה לידי ביטוי בפסק דין המזרחי שניתן בהרכב בראשותו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק. בית המשפט העליון קבע בהחלטה תקדימית שחוק של הכנסת בטל - אם הוא סותר חוק יסוד. פסק הדין פורסם חמישה ימים לאחר רצח יצחק רבין ולכן לא זכה לתשומת לב מיוחדת באותם ימים מטלטלים.
פסק דין "המזרחי"
"פסק דין המזרחי הוא לפי דעתי פסק הדין החשוב ביותר שניתן על ידי ביהמ"ש העליון עד עצם היום הזה", אמר אהרן ברק. "משום שהוא נתן ביטוי למה שהכנסת קבעה - בשנת 1992 נקבע שחוק יסוד הוא חלק מהחוקה והוא בעל מעמד חוקתי". על החקיקה באמצעות פסקי דין אמר ברק: "בנינו את הספינה החוקתית שלנו על הים הפתוח, במקום לבנות ספינה חוקתית במספנה - ככה לא בונים חוקה".
"המהפכה החוקתית כשלעצמה כשלעצמה כפי שאני תופס אותה הורתה בחטא", אמר ד"ר שאול שארף, מרצה במרכז האקדמי פרס. "בית המשפט העליון עשה מהלך מבריק יש לומר מבלי לעבור את המנגנונים הרגילים - הוא לוקח חוקי יסוד שלא תמיד ברור מעמדם ומשכנע אותנו שמדובר בחוקי יסוד בעלי מעמד חוקתי על-חוקי.
"בעיה עלתה עם כך שבית המשפט העליון בחר להכניס ערכים נוספים לתוך הביטוי 'כבוד האדם', ערכים שנויים במחלוקת שנמצאים בתוך שסע פוליטי ואין עליהם קונצנזוס. כמו למשל, איך מפרשים את הביטוי "שוויון"? האם שוויון, בשם השוויון, אני עוזר למיעוטים או אני מגייס בכוח מיעוטים?", הוסיף ד"ר שאול שארף. "הביטוי 'שוויון' שבדרך כלל בא לעזור ולסייע לחלשים, פתאום כשזה מגיע לחרדים, משמש ככלי כדי לפגוע בהם".
מיקי איתן, ניסה בשנת 2003 כיושב ראש ועדת החוקה, לגבש עקרונות לכתיבת חוקה בהסכמה עם נציגי המפלגות. אחרי שלוש שנים של עבודה מאומצת, הממשלה התחלפה ועבודת הוועדה הוכנסה למגירה. בוועדת החוקה שהוקמה בכנסת שלאחריה, הצליחו להסכים רק על דבר אחד, פה אחד - ששם המדינה יהיה ישראל. החרדים חששו שמא יפרשו את דבריהם לא כפי שהם התכוונו ונוצר חוסר אמון שהוביל לאי-גיבוש החלטות.
חוק יסוד: הלאום
האקלים הפוליטי השתנה והימין מנסה לחוקק את חוק יסוד: הלאום. שר החקלאות אבי דיכטר קידם ודחף את החוק. במשך שמונה שנים עבדו עליו עם אין-ספור שינויי נוסחים שהסעירו חלק מהמדינה ויצרו שבר עם אזרחיה הערבים והדרוזים.
"ראיתי שבחוקי היסוד אין שום חוק יסוד שעוסק בזהותנו כמדינה. צרם לי מאוד. ליבת החוק היא מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל", סיפר שר החקלאות אבי דיכטר. "היה גוף נוסף שעבד על חוק דומה, לימים הוא הפל להיות פורום קהלת. הצלחנו להעביר אותו ברוב של 62".
היום יותר קשה לכונן חוקה. "בעידן הפוליטי של היום אנשים לא מחפשים את המאחד, אלא את המפריד" אמר מרידור ואולי זו הנקודה הכואבת שהובילה אותנו לשבר הגדול של היום. אם פעם קיבלנו בשתיקה את הפערים בין המחנות השונים בחברה הישראלית, הלומדים בישיבות לעומת המשרתים בצבא, מתנחלים אדוקים מול חילונים שרוצים חופש מדת, היום גם על הסטטוס קוו הזה איש לא רוצה להסכים. נותרה שאיפה אחת - לנצח את הצד השני בכל מחיר. מה לזה ולחוקה בהסכמה?