דרמה פוליטית בהתהוות: נשיא המדינה יצחק הרצוג הציג הערב (רביעי) את מתווה הפשרה שלו למהפכה המשפטית, שאותו הוא מכנה "מתווה העם". את המתווה מפרסם הרצוג לאחר שמגעיו עם הקואליציה עלו על שרטון בעקבות מחלוקת על הוועדה לבחירת שופטים.
לקריאת "מתווה העם" - המתווה המלא של הנשיא: לחצו כאן
עיקרי המתווה
הוועדה לבחירות שופטים
הוועדה תכלול 11 חברים, 4 מהם יהיו חברי קואליציה, 2 יהיו חברי אופוזיציה, בנוסף יהיו 3 שופטים ו-2 נציגי ציבור שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיאת ביהמ"ש העליון. לא יהיה וטו לשופטים אבל גם לא רוב לקואליציה. פסילת חוקים תתבצע רק ברוב של 7 מ-11 שופטים.
חקיקת חוקי יסוד
- יחוקק חוק יסוד: החקיקה
- חוק יסוד יתקבל בארבע קריאות במליאת הכנסת
- שלוש הקריאות: בראשונה יידרש רוב של 11, בקריאה הרביעית יידרשו 80 חברי כנסת שיתמכו, בכנסת עוקבת - 78 חברי כנסת
- הוראות בעניין בחירות - ברוב של 80 חברי הכנסת בכל ארבע הקריאות
- חוקי יסוד קיימים ישוריינו
ביקורת שיפוטית
- ביקורת שיפוטית על חוקים בהרכב מורחב של 11 שופטים ברוב של שני שלישים
- אין ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד
- יגובש מתווה מוסכם לשירות צבאי או לשירות לאומי אזרחי, שיחוקק כחוק יסוד ויהיה חסין מביקורת שיפוטית
- ביקורת שיפוטית חוקתית תוסיף לחול על מלוא היקף הזכויות הנגזרות מהזכות לכבוד האדם
עיגון זכויות
- יעוגנו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הזכות לשוויון ואיסור הפליה; הזכות לחופש הביטוי,
הדעה, ההפגנה והאספה, ובמקביל, יותנע מהלך חוקתי רחב בשיתוף ציבור בבית הנשיא לגיבוש
והשלמה של מגילת זכויות יסוד מקיפה, בהסכמה רחבה
סבירות
- ביטול עילת הסבירות ביחס להחלטות הממשלה במליאתה, בענייני מדיניות ומינויים לשרים
- צמצום עילת הסבירות להחלטות של שרים בענייני מדיניות
- הלכת הסבירות תמשיך לחול ביחס ליתר רשויות המדינה ורשויות ציבוריות אחרות.
מעמד יועצים משפטיים
- מינוי יועצים משפטיים לתקופת של 1 שנים בדרך של מכרז כנהוג היום
- אפשרות להעברת יועץ משפטי מתפקידו אם קיימים בינו לבין השר חילוקי דעות מהותיים ומתמשכים המונעים שיתוף פעולה יעיל ביניהם, בכפוף לאישור ועדה מיוחדת
- חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל היועצים המשפטיים מחייבת
- שר יהיה זכאי לקבל ייצוג משפטי נפרד בפני ערכאות השיפוט
תוכנית רב-שנתית להפחתת העומס במערכת המשפט
- במטרה לייעל את עבודת מערכת בתי המשפט, להקל על העומס השיפוטי ולשפר את השירות הניתן לאזרח, יוספו מאות תקנים שיפוטיים.
- תאומץ תוכנית רב-שנתית להפחתת העומס במערכת המשפט בכפוף לעבודת מטה שתיערך בהנהלת בתי המשפט, לשיפור השירות הניתן לאזרח ולהפחתת העומס במערכת המשפט, ותיקבע תקינה מתאימה לשם כך.
הוראות מעבר ותוקף (ייכללו בחוק יסוד: החקיקה)
- בתקופת כהונת הכנסת ה-25, לא ייקבעו הסדרים נוספים במערכת היחסים שבין הרשויות, בשינוי מעמד הרשות השופטת או כללי הפעלתה, או בייעוץ המשפטי לממשלה וזרועותיה.
- יוקם מנגנון לבחינת הצורך בהעברת הסדרים ספציפיים המצויים כיום בהוראת חוקי היסוד לחוקי היסוד לחקיקה רגילה או לביטולם. במשך תקופה של 8 שנים, תהא הכנסת רשאית לבטל ברוב חבריה הוראה בחוק יסוד שהיה קיים ערב חוק-יסוד: החקיקה החדש, למעט הסעיפים המנויים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק-יסוד: חופש העיסוק, חוק-יסוד: הכנסת; חוק-יסוד: הממשלה, חוק-יסוד: השפיטה וחוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.
בפתח הצגת המתווה אמר הנשיא הרצוג, בהתייחס לאירוע הביטחוני בצפון: "האירוע הביטחוני החמור שהתפרסם לפני שעות ספורות הוא הוכחה מובהקת שאויבינו מזהים היטב את הפגיעה ביחד הישראלי. השבועות האחרונים קורעים אותנו - פוגעים בכלכלה, בביטחון ובמיוחד בלכידות הישראלית. ארוחות השבת הפכו לזירת מאבק, חברות ושכנים הפכו ליריבים, העימותים הולכים ומחריפים".
"הדאגות והפחדים מוחשיים מתמיד", המשיך הנשיא הרצוג. "אני רוצה להגיד לכם משהו מהלב - פגשתי בשבועות האלו אלפי אזרחים, את טובי בניה של המדינה, פטריוטים אמיתיים מכל צידי המחלוקת. בסיוטים הכי גרועים לא חשבתי שאשמע מילים, גם אם ממיעוט - 0 מילים כאלה. שמעתי רטוריקה מבהילה אמיתית".
"יש שאומרים: מי שחושב שמלחמת אחים של ממש היא גבול שלא נגיע אליו - אין לו מושג. בשנתה ה-75 של המדינה הטרור במרחק נגיעה. מלחמת אחים היא קו אדום, לא אתן לזה לקרות. צה"ל חייב להיות מחוץ לתחום. אנחנו בעיצומו של משבר עמוק וזו הזדמנות כבירה היסטורית להסדרה חוקתית מאוזנת ומוסכמת של יחסי הרשויות במדינה היהודית והדמוקרטית שלנו. אנחנו בצומת דרכים - משבר היסטורי או רגע חוקתי מכונן".
"קראתי לא פעם שנחוצים שינויים במערכת היחסים בין הרשויות ואני עומד מאחורי האמרה הזו - זו טובת האזרחים והמדינה", הוסיף הנשיא. "שינוי מהותי ועמוק יש לעשות בשכל ולוודא שהוא מביא ברכה וטוב להכי הרבה אנשים ולמכנה המשותף שישקף מנעד רחב של זהויות, אמונות, ותפיסות עולם - מכל גווני הפסיפס הישראלי, לרבות קהילות המיעוט".
"הסכמה מלאה ומוחלטת היא לא בת השגה, אבל הסכמה רחבה בסוגיות היא הדבר הנכון. הדמוקרטיה הישראלית היא נשמת אפינו, עלינו לשמור עליה מכל משמר. מקורתינו מצווים אותנו לרדוף אחרי הצדק ואחרי השלום, צדק צדק… בשבועות האחרונים שבהם עמלתי על מתווה מוסכם - רדפתי אחרי הצדק והשלום", טען הרצוג.
"שוחחתי עם קשת רחבה של מנהיגים, מכל שדרות העם. לא פסחתי על אף קבוצה", הוסיף הנשיא. "אחד הדברים שלמדתי הוא כמה גדול מרחב ההסכמה. רוב האזרחים רוצים מתווה שיביא צדק ושלום, מתווה מאוזן שיסדיר אחת ולתמיד את היחסים בין רשויות השלטון בישראל. הסכמה רחבה, חיים בטוחים וטובים. המתווה שאותו אני מציג הוא שביל זהב המכנס באופן ראוי ומאוזן את התפיסות האמונות והחששות".
"המתווה משקף את מרחב ההסכמות והמכנה המשותף הגדולים ביותר. לא 'מתווה הנשיא' - 'מתווה העם'. אם רק צד אחד ינצח, המדינה תפסיד. המתווה כולו ניצחון למדינה. מקומם של הליכי חקיקה הוא בכנסת, חשוב להדגיש בהמשך לנאומי מיום חמישי שהמתווה אמור להוות בסיס לחקיקה חדשה שתחליף את ההצעה הקיימת בהצעה בעקרונות כבסיס לדיון עמק ונכון שיוכרע בכנסת.
"המתווה הזה מחזק את הכנסת, מחזק את הממשלה, מחזק את מערכת המשפט, ומעל הכול מחזק את מדינת ישראל. המתווה הזה מגן על כל אחת ואחד מכם – אזרחי ישראל. המתווה הזה שומר על מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. זו לא פשרה פוליטית על סעיף כזה ואחר. זה לא מהלך בעד או נגד יוזמי החקיקה או חברי הקואליציה. בדיוק כשם שאין כאן כוונה נסתרת לחזק או להחליש את מתנגדי החקיקה או האופוזיציה. הדבר היחיד – היחיד! – שעומד לנגד עיניי הוא טובת עמנו. טובת הבית הלאומי שלנו. טובת אהבתנו הגדולה – מדינת ישראל".
"המתווה נותן מענה לצורך החשוב בגיוון מערכת המשפט כך שבין היתר קולותיו המרובים של העם בישראל יהיו חלק ממנה ויראו בה את ביתם; והוא מחייב את מערכת המשפט לשינויים הכרחיים שהגיע זמנם. המתווה המוצע מעגן מערכת יחסים הגונה ומאוזנת בין הרשויות, שמאפשרת לכל רשות למלא את תפקידה, ולפעול בגבולות הגזרה שלה בלי התערבות חריגה של רשות אחרת. המתווה מחויב באופן מלא לעקרונות הכרזת העצמאות; הוא מבצר את עצמאות מערכת המשפט ואי-תלותה; ומבסס את זכויות האדם והאזרח, גברים ונשים כאחד, לרבות המיעוטים בישראל.
כפי שהבטחתי לכם, אני מפרסם הערב את המתווה שאותו גיבשתי. אני מזמין אתכם – המנהיגים, המפלגות והציבור כולו – לקרוא וללמוד אותו לעומקו באתר אינטרנט הייעודי ששמו "מתווה העם", וכן בעמודים שלי ברשתות החברתיות.
אני מדבר כאן מתוך כבוד לכל הצדדים בוויכוח הציבורי הזה. כולם בעיניי פטריוטים אוהבי העם והמדינה. דווקא בגלל זה – על כולם החובה להבין את גודל השעה. אסור להחריב את המדינה. לא הגעתי לתפקידי בשביל לרצות את כולם, ולא נכנסתי לתוככי המחלוקת העמוקה הזאת בשביל לרצות את כולם. הרי ברור שכל אדם בעל אינטרסים יוכל תמיד למצוא איזה תת-סעיף, שבגללו אפשר לשמוט את הקרקע תחת רגלינו כחברה וכמדינה.
אני אדם מאמין, אבל אינני נאיבי. אני יודע שברגע שאסיים את דבריי, ואולי עוד לפני כן, יקומו מתנגדים מכל עבר. אני גם יודע שיהיו מי שיברחו מאחריות, ושיהיו מי שכבר הסכימו ולפתע יכחישו כל קשר, או ינסו לחזור בהם. אני אומר לכם באחריות: מתווה העם משקף מכנה משותף רחב, עצום. העם רוצה פתרון מוסכם, המדינה שלנו חייבת פתרון מוסכם, והיא חייבת אותו עכשיו.
המתווה שאותו תראו באתר "מתווה העם" מנצל את הרגע המכונן הזה, ומתניע פעולה היסטורית, מלכדת, ופורצת דרך, שממשיכה את מלאכת הקוממיות של הדור המכונן שלנו, ומוציאה אותנו סוף סוף ממחול השדים הנורא שאנו נמצאים בו כעת. זה לא מתווה הנשיא. זה מתווה העם!
אזרחיות ואזרחי ישראל, מתווה העם נשלח ברגעים אלה לנבחרי הציבור – לראשי הסיעות בכנסת. האחריות מוטלת עליהם, וזו אחריות כבדה. ברצותם – ידונו בו, ברצותם – ימשיכו במלחמת הכול בכול. יש לכם תפקיד חשוב. תפקיד קריטי וגורלי - עבורנו כעם וכמדינה. אני מאמין שהמתווה הזה – מתווה העם – יכול וצריך להביא לנו את שני הדברים: גם צדק וגם שלום.
אזרחי ישראל, אחיי ואחיותיי: אני מאמין בנו, בכל אחת ואחד מאיתנו. בואו נעשה את הצעד הזה. בואו נעשה אותו יחד.