בג"ץ דן הבוקר (חמישי) בעתירה נגד התיקון ל"חוק יסוד: הממשלה" - חוק הנבצרות. התיקון שאושר, קובע כי ראש הממשלה יוכל לצאת לנבצרות מטעמים רפואיים בלבד. לפי התיקון לחוק, מדובר בהחלטה של רה"מ עצמו, כאשר אם הוא אינו יכול לעשות כן - על הממשלה האחריות להודיע על כך (ברוב של 75%).
תיקון זה, אושר עקב חששו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תוציא אותו לנבצרות כיוון שעסק בחקיקת המהפכה המשפטית, בניגוד להסכם ניגוד העניינים שעליו חתם. מחוץ לבית המשפט, מוחים כמה עשרות בני אדם נגד החקיקה.
עמדת נציגו של רה"מ נתניהו
עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את רה"מ בנימין נתניהו, טען נגד האפשרות שבג"ץ יתערב בחוקי יסוד. המשנה לנשיאה פוגלמן: "אדוני מתעלם מהלכות מאוחרות יותר".
השופט עמית: "אם היטל ביוב יוגדר כחוק יסוד, לשיטתך ידינו כבולות מלעסוק בזה כי זה חוק יסוד?"
עו"ד ראבילו: "כן".
הנשיאה חיות שאלה את עו"ד ראבילו לגבי מה שנכתב בתגובה המקדמית של רה"מ על העתירות, ביחס לחובה לציית ("בלא סמכות עליונה לחוקי היסוד שמחוקקת הכנסת, אין יסוד לסמכותו של ביהמ"ש, אין יסוד לתוקפם של צווים מטעמו, ואין יסוד חובה לציית להם"). עו"ד ראבילו: "אם בית המשפט חורג מסמכות, הוא כורת את הענף שעליו הוא יושב".
המשנה לנשיאה פוגלמן: "יש הלכות ברורות בהרכב מורחב".
השופט עמית: "שופט תורן נתן החלטה טכנית לחלוטין, שגרתית, "לתגובה תוך 30 יום" (על עתירה הנוגעת לנבצרות) – וחברי הכנסת הסתערו בפאניקה מתוך חשש מדומיין. זה מה שהוביל לחוק הזה".
הנשיאה חיות: "הכול נולד בעקבות העתירה. נועד לחסום את העתירה".
עו"ד ראבילו: "אחרי שהחוק עבר זה לא שרה"מ בא ואמר שזהו אין יותר הסדר ניגוד ענייניים (מתייחס להצהרה של נתניהו ובה אמר שהוא "נכנס לאירוע")".
הנשיאה חיות: "אם אדוני יקרא (את הנאום), אז זה מה שפחות או יותר רה"מ אמר אחרי שהחוק עבר – 'קודם ידיי היו כבולות'".
עו"ד ראבילו: "מה שרה"מ אמר 'לצערי עד היום ידיי היו כבולות איימו להוציא אותי לנצברות'".
הנשיאה חיות: "ועכשיו יש חוק חדש".
עו"ד ראבילו: "יש פה זעקה. רה"מ אומר שהוא רואה את המצב של המדינה ולכן הוא רוצה לפתור את הבעיה. רה"מ לא אמר שהוא לא מחויב להסדר ניגוד העניינים".
עו"ד ראבילו: "ראש הממשלה לא צריך להתערב ברפורמה. יש שר משפטים ויו"ר ועדת חוקה עם משנה סדורה לגבי הרפורמה. אם כבר משהו קורה ברפורמה – אני רוצה להגיד בזהירות, זה בוודאי לא עוזר לרה"מ, המשפט שלו מתנהל כסדרו".
עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת
עו"ד יצחק ברט, הייעוץ המשפטי של הכנסת: "הייתה לקונה בחוק יסוד הממשלה. אנחנו חושבים שלא מדובר בהסדר חריג. היו הצעות בעבר, מאחורי מסך בערות, שדיברו על רוב גדול יותר, כן יש היבט פרסונלי שנתייחס אליו אחר כך".
הנשיאה חיות: "כל הטיעון של אדוני מנותק מהמציאות, בכל הכבוד. אדוני מדבר על מצב של תיקון לקונה, אבל בא חה"כ משה סעדה, ובשיח שהוא ניהל עם חה"כ רייטן הוא אומר 'אפרת זה פשיטא. מה את חושבת שתיקנו את זה כי חשבנו שהחוק לא ברור? עשינו את זה בגלל מר נתניהו'. יותר ברור מזה אי אפשר. אדוני מייצג את הכנסת, הוא צריך להתייחס למה שקרה בכנסת. לא הייתה שום כוונה לתקן אי־בהירות של הנוסח הקיים. זה נאמר בפה מלא".
נציג היועמ"שית: "דפוס פעולה שחותר תחת יסודות שלטון החוק"
נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן (מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות): "הנסיבות לשיטת היועצת המשפטית קיצוניות ביותר. הסמכות המכוננת שימשה נבחר ציבור כדי להתנער מחובות בתחום הטוהר המידות. זה תיקון יותר קיצוני מאשר תיקון דרעי. זה דפוס פעולה שחותר תחת יסודות שלטון החוק. הכותרת 'חוק יסוד' אינה יכולה לאפשר זאת".
הנשיאה חיות: "אולי כדאי להבהיר את העמדה שלכם. אמרתם שלא כל הפרה של ההסדר (ניגוד העניינים) תביא לנבצרות. היות ואתם מבקשים סעד כה קיצוני, אדוני צריך להסביר מדוע ההסדר מאפשר לראש הממשלה להפר את הסדר ניגוד העניינים. כי אתם אמרתם שהנבצרות בכלל לא על השולחן".
עו"ד הלמן: "דבריו של רה"מ לפיו 'עד עתה ידיו היו כבולות' (בהקשר למעורבות בחקיקת המהפכה המשפטית), הם ראיית זהב. אנחנו מדברים על משפט פלילי תלוי ועומד עכשיו. הרשות המכוננת עושה חוק פרסונלי שבא לעקוף הליכים משפטיים מתנהלים".
"הכנסת הזו כבר חוקקה שני חוקים פרסונליים והעובדה הזו הופכת לשיטה, ואת זה צריך לעצור. הפרסונליות היא כל כך חמורה – ולא יכול להיות צידוק לזה. התכלית היא לסייע לענייניו האישיים של ראש הממשלה, אז מה הצידוק? מדובר במקרה קיצוני של שימוש בסמכות המכוננת, וכאן בית המשפט צריך לעצור את הסחף שאנחנו רואים בחודשים האחרונים. עצם העובדה שיודעים שקיים הסדר פרסונלי כחלק מחוקי היסוד של מדינת ישראל – היא בעיה משטרית חמורה ביותר".
הנשיאה חיות: "יש מצב של הפרת הסדר ניגוד העניינים שהיועצת המשפטית לממשלה תוכל להכריז על נבצרות לשיטתכם, שעכשיו החוק לא מאפשר זאת?".
עו"ד הלמן: "היועצת המשפטית לממשלה השיבה לראשי הקואליציה – לא קיימתי ישיבות בנושא הנבצרות".
הנשיאה חיות: "אותה יועצת הודיעה לרה"מ מיד שבנאום שבו הוא 'נכנס לאירוע' הוא הפרה של הסדר ניגוד העניינים".
עו"ד הלמן: "בדיוני הכנסת הובהר שהיא (היועמ"שית) לא סבורה שיש להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. לפני חודש וחצי הגשנו תגובה באותו תיק של ניגוד עניינים. כתבנו במפורש שסעד של הוצאת ראש ממשלה מתפקיד הוא סעד מרחיק לכת. מה יותר מזה צריך להגיד?".
הנשיאה חיות: "איך אתם מחברים את הפרסונליות של התיקון להפרה של הסדר ניגוד העניינים?".
עו"ד הלמן: "זה לא אנחנו מחברים. מי שחיבר זה ראש הממשלה וחברי הכנסת".
טיעוני העותרים
את הדיון בטענות העותרים פתח עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון. שרגא הפנה אצבע מאשימה כלפי בית המשפט: "הזהרנו שהמבצר ייפול, אתם שלחתם אותנו הביתה אפילו בלי אדוויל", וביקש להרחיב את ההרכב שדן בעתירה ל-15 שופטים, בדומה להרכב התקדימי שעתיד לדון בחוק לביטול עילת הסבירות.
עו"ד שרגא פנה לשופטים: "אם החוק לא ייפסל...".
הנשיאה חיות (קוטעת את דבריו): "אדוני לא יזהיר, ולא ישתמש בשפה של אם. אדוני יטען טיעון משפטי? או שימשיך בנבואות הזעם". לאחר שעו"ד שרגא המשיך בדבריו, חיות העירה לו בשנית - "אדוני מתבקש להתחיל בטיעון משפטי כי אנחנו בבית משפט. ללא טיעון משפטי מבוסס אי אפשר להתקדם".
בהמשך הדיון, התייחס שרגא לנבצרות בריאותית, והזכיר את הקושי שעלה בוועדת הכנסת לאחר שנתניהו אושפז בבית החולים שיבא: "מה היה קורה אילו ראש הממשלה היה חלילה בנבצרות שבועיים?".
הנשיאה חיות (מעירה לו שוב): "צריך לדייק. מה שהיה בוועדת הכנסת היה שחברי האופוזיציה התנגדו".
עו"ד אורי הברמן (מייצג את ישראל ביתנו, אחת העותרות): "אנחנו עדים לאחרונה לתיקונים תכופים בחוקי היסוד שהפכו פרסונליים. זה לא שאנחנו בפני מדרון חלקלק, אנחנו במורד המדרון".
הנשיאה חיות על טענותיו של עו"ד הברמן: "אם יש דברים שצריך לשפר זו לא עילה לביטול חוק יסוד. זה חייב להתחבר לדוקטרינה של סעד קיצוני של ביטול חוק יסוד".
סיקור N12
- חוק הנבצרות עבר בקריאה שנייה ושלישית
- חוק הנבצרות והמשמעות: למי מותר לקבוע כי נבצר מראש הממשלה לכהן?
- לקראת דיונים גורליים: ההכרעות הדרמטיות של בג"ץ אחרי "חוק טבריה"
- בג"ץ הנבצרות: הצוות שידון בעתירה נגד נתניהו
היועמ"שית בהרב-מיארה, הגישה חוות דעת תקדימית לבג"ץ, לפיה עליו לפסול תיקון לחוק יסוד. בתשובתה לעתירה, אמרה בהרב-מיארה כי התיקון שאושר עולה לכדי "שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". כלומר, לפי עמדת היועמ"שית "חוק הנבצרות" אינו מתאים להיחשב כחוק יסוד, כי לא מדובר בתיקון עקרוני, אלא בצורך פרסונלי שנועד לסייע ספציפית לראש הממשלה נתניהו בשל מצבו המשפטי.
יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, הציגה עמדה נגדית - לפיה על בג"ץ לדחות את העתירות, ובשל כך פנתה באופן חריג לבג"ץ. אפיק ביקשה מבג"ץ להשלים את חוות הדעת של הכנסת בנוגע לעתירה בשל התקדימיות שבחוות הדעת של היועמ"שית בהרב-מיארה.
בעבר, קיבל בג"ץ שתי עתירות נגד תיקון לחוק יסוד. הפעם האחרונה שבה קיבל עתירה כזו, הייתה בעתירות שהוגשו נגד "פשרת האוזר". ההבדל הוא שבאותה הזדמנות היה מדובר בתיקון זמני לחוק יסוד, והוא ממילא פקע לפני פסק הדין, כך שבפועל - התיקון לא בוטל. הדיון היום, נערך בהרכב של שלושה שופטים: נשיאת העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית.