החלטת הקואליציה לדחות שלושה חוקים "כדי לאפשר הידברות" הפיחה את התקווה של רבים בציבור הישראלי שאולי מדובר בהתחלה של קידום מתווה פשרה במהפכה המשפטית. אלא ששעה קלה לאחר ההחלטה נדמה שהמצב לא השתנה כל כך, וששני הצדדים נותרו בעמדה דומה לזו שאחזו בה קודם לכן. מה בדיוק קרה, ומה המשמעות? N12 עושה סדר.
מה ההתפתחות האחרונה?
כדי לקיים הידברות, הקואליציה הסכימה לדחות העלאת שלושה חוקים שהיו אמורים לעלות היום להצבעה במליאה. אלה הם החוקים שהקואליציה הסכימה לבלום כרגע:
- "חוק דרעי 2": תיקון לחוק יסוד: הממשלה שימנע מבג"ץ להתערב בכל החלטה של הממשלה בנוגע לכשירות שרים. החוק נועד לאפשר ליו"ר ש"ס דרעי לחזור להיות שר לאחר שזה נפסל מלכהן בתפקיד בבג"ץ ברוב של 10 שופטים מול 1.
- חוק פסקת ההתגברות: הצעת חוק פרטית של יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן לפסקת התגברות שתאפשר לכנסת להתגבר על החלטות בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת.
- "חוק מח"ש": החוק של חבר הכנסת מהליכוד משה סעדה שיכפיף את המחלקה לחקירות שוטרים לשר המשפטים, ויעניק לה סמכויות נוספות, בין היתר את האפשרות לחקור פרקליטים.
שלושת החוקים הללו אינם נחשבים לאלה שבליבת המהפכה המשפטית. החוקים שעברו ביום שני האחרון בוועדת חוקה לקריאה ראשונה, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול מוחלט של האפשרות של בג"ץ לפסול חוקי יסוד, לא נדחו. הם צפויים לעלות לקריאה ראשונה במליאת הכנסת ביום שני הבא.
איך הגיבו בקואליציה?
בקואליציה מההתחלה ציננו את תחושת ההתפתחות הדרמטית שהתקבלה, למשל, מהציוץ בטוויטר של ראש האופוזיציה יאיר לפיד. ראש הקואליציה אופיר כץ הדגיש לגבי "חוק מח"ש" לדוגמה, שדחייתו "לא מהווה דחיית חקיקת הרפורמה המשפטית". כלומר, בקואליציה מנסים מצד אחד להראות שהם הולכים לקראת הידברות, אבל לא רוצים לצייר תחושה ש"התקפלו".
איך הגיבו באופוזיציה?
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב בתחילה לדחיית החוקים כאל התפתחות של ממש. "הצלחנו, הבאנו לעיכוב החוקים שדורסים את הדמוקרטיה", כתב בציוץ בטוויטר בין היתר. אלא ששעה קלה לאחר מכן, הדגיש שלא תהיה הידברות ללא עצירה מלאה למשך חודשיים של החוקים. זאת, לאחר שגורמים באפוזיציה, בהם גם יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, דרשו עצירה מלאה של החקיקה על מנת לאפשר משא ומתן לפשרה.
"נקודת הפתיחה היא הודעה על עצירת החקיקה ל-60 יום לפני הקריאה הראשונה, כדי לאפשר לנשיא להוביל את התהליך", אמר לפיד במליאת הכנסת לפני זמן קצר. "60 יום זה הרף עין בחיי הדמוקרטיה. 74 שנה חיכינו, לא יקרה שום דבר אם זה ייקח עוד כמה שבועות שבזכותם נציל את עם ישראל ממשבר נורא".
לקריאה נוספת בנושא ב-N12:
- נשיא המדינה הבוקר: "איני יכול להבטיח שיושגו תוצאות"
- הסעיף שבלב המחלוקת: מאחורי חוק יסוד החקיקה
- רוטמן וסמוטריץ' בשידור בפייסבוק: "על חלק נתקשה להתפשר"
איך הגיבו מארגני המחאה?
מארגני המחאה מהרגע הראשון הזהירו את האופוזיציה מהמהלך. "קוראים ללפיד ולגנץ לא לבלוע את הפיתיון הזה, מדובר בניסיון שקוף לצנן את המחאה", אמר נדב גלאון, ממובילי המחאה. "זה מסך עשן שנועד לאפשר לקואליציה להמשיך להתקדם בחלקים אחרים של המהפכה המשפטית ובמקביל, לקרוא להידברות ולהראות לציבור איזושהי מראית עין של מחוות ורצון להידברות".
במטה מאבק ההייטקיסטים יצאו במסר דומה: "אין הידברות עד לעצירה מוחלטת של החקיקה. אין מערכת משפט רבע עצמאית, אין חצי דמוקרטיה. מי שרוצה לדבר, שיעצור, יקפיא, וישב לשולחן הדיונים, ולא יאיים עלינו עם מהלכי חקיקה וחניקה של הדמוקרטיה. לא רוצים לעצור? נתראה ברחובות".
מה השורה התחתונה?
למרות הכותרות על אפשרות של פריצת דרך, השורה התחתונה היא שלמעשה לא חלה התקדמות משמעותית במשא ומתן. כאמור, בקואליציה הסכימו לדחות רק חוקים שאינם ב"ליבת" המהפכה המשפטית, והאופוזיציה נשארה איתנה בדעתה - ודרשה עצירה מלאה של החקיקה. כך שבמידה רבה, המצב שהיה טרם דחיית שלושת החוקים דומה מאוד למצב שאחריה.