אצל רובנו הלילה שבו מחליפים את השעון מקיץ לחורף או ההפך מסתכם בשאלה - "אז ישנים שעה יותר הלילה?". אבל מסתבר שלפעולה הטכנית שגם אותה הטלפונים החכמים שלנו עושים בכוחות עצמם, יש השפעות יותר גדולות ממה שחשבנו. אז לפני שאתם מבררים כמה שעות נישן הלילה, הנה כמה דברים שכדאי לכם לדעת.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בעבר המטרה העיקרית של הזזת השעון הייתה חיסכון באנרגיה והתאמת שעות העבודה לשעות האור ואף התאמת השעון לשעות השמש. אבל בשנים האחרונות, בעיקר עם השימוש הגובר בטלפונים החכמים ועלייה בשעות העבודה, הבינו שמדובר בחיסכון זניח באנרגיה שלא שווה את הטרחה. לכן באיגוד הבריאות של ארצות הברית הוציאו נייר עמדה לפיה יש לבטל את החלפת השעון. גם באירופה שוקלים זאת.
אז איך ההחלפה הטכנית של השעון משפיעה עלינו? מסתבר שממש ברמה המיידית. "בימים שאחרי החלפת השעון אנחנו עדים ליותר אירועים מוחיים וליותר תאונות דרכים", מסביר פרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור בהדסה ובאוניברסיטה העברית. "יש פיק של אירועים בעיקר אצל אנשים מעל גיל 65. זאת לא רק עייפות אלא חוסר התאמה בין מה שאנחנו רגילים אליו למציאות החדשה. יש שינוי שגורם למתח".
אבל הדבר לא מתבטא אצל כולם באותו אופן כפי שמסביר פרופ' לוין: "מי שיש לו יותר מנגנוני ויסות, וזה בעיקר אצל צעירים, פחות מושפע מהשינויים. בבוקר יש הפרשות הורמונליות ויש להחלפת השעון השפעה על זה. לוקח לגוף זמן להתרגל להפריש אותם בשעה אחרת וזה יכול ליצור מתח. אנשים נוטים להיות עצבניים יותר בימים שאחרי החלפת השעון וזה לא קשור רק באיבוד שעת שינה".
פרופ' לוין שגם שימש כיו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור ממליץ להשתמש בשעות האור שאנחנו מקבלים במתנה עם החלפת השעון ובוא הקיץ: "היינו הרבה בבתים בשנה האחרונה ויש תופעה כללית של עלייה בהשמנה וירידה בפעילות הגופנית. עכשיו יש לנו הזדמנות לחזור לחיים ולנצל את שעות האור. צריך לצאת לטבע ולהיות פעילים. כדאי להיחשף לאור שמש כמה שיותר מוקדם אחרי שקמים בבוקר".
אבל יש גם יתרונות למעבר שעון הקיץ. "בני אדם מתנהגים באופן שונה ובהתאם לשעות האור", אומר פרופ' לוין. "יש הרבה מחלות עונתיות שמושפעות משעות האור. יש מחלות חורף ומחלות קיץ. למשל דיכאון שקשור בחורף ומצב הרוח של מי שסובל ממנו יכול ממש להשתפר כשיש יותר שעות אור".