כשנתיים אחרי שמליקה דה פרננדז הכירה את פיטר ריין ברדט היא נעלמה מעל פני האדמה, זה היה בשנת 1959. מליקה הייתה אמנית וחובבת טיולים ופיטר עבד בחברת תעופה. ארבעה ימים אחרי שנפגשו לראשונה הוא שכנע אותה להתחתן. זה לקח כמה חודשים והיחסים בין השניים החלו להתערער והם נפרדו, ואז פרננדז נעלמה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בעלה לשעבר הפך לחשוד המרכזי בהיעלמות שלה ולמרות סריקות יסודיות, כולל חפירות בגינת ביתו שבעיר צ'יישר באנגליה, אך החוקרים לא מצאו שום זכר לגופת האישה. התפנית הראשונה בסיפור הגיעה כמעט עשרים שנה מאוחר יותר כשבביצה סמוכה לביתו של פיטר אותרו חלקי גופה. אחרי חקירה לא ארוכה הוא הודה במעשה ומאז הוא נמצא במאסר.
הסבר קצר על כיצד הצליחו לאתר גופה עשרים שנים אחרי. הקרקע הבוצית מכילה הרכב של חומרים שמסייעים מאוד בשמירה על גופות אדם ובעלי חיים באמצעות פירוק של חומרים אורגניים, בעיקר בעזרת הטחב שמצטבר. החומרים שהיו באותה ביצה שימרו כל כך את הגופה שניתן היה לחשוב שהיא נרצחה בימים האחרונים. אבל כאן מגיעה התפנית המשמעותית ביותר בעלילה. מבדיקה מדוקדקת של הממצאים, התגלה לתדהמת החוקרים כי בכלל לא מדובר במליקה דה פרננדז אלא באישה שמתה למעלה מ-1,600 שנים לפני כן – עוד מהתקופה הרומית. כ-400 שנים אחרי הספירה.
בשל העובדה שהגופה לא נמצאה שלמה, החליטו החוקרים לשלוח את ראשה לבדיקת מעבדה ובניתוח שנעשה באוניברסיטת אוקספורד הם גילו את זהותה האמיתית. "הגולגולת נשמרה במשך מאות שנים וברור שאין לה שום קשר למליקה", אמר התובע מרטין תומס לבית המשפט. "האירוניה היא שהיא שהגופה הובילה להודאתו של הנאשם ברצח".
בחקירתו אמר ברדט כי הוא חשש שפרננדז תחשוף את היותו הומוסקסואל ולכן גמלה בליבו ההחלטה לרצוח אותה: "משהו בתוכי התבשל, תפסתי אותה וחנקתי אותה עד שהיא מתה. רק אז עצרתי. הייתי מבועת מעצמי ורק חשבתי איך אני יכול להסתיר את הגופה אז חתכתי אותה בעזרת גרזן וניסיתי לשרוף אותה וזה לא עזר. אז החלטתי פשוט לזרוק אותה לביצה הסמוכה".
לא ברור מה קרה במציאות ולמה ברדט נתן את אותה עדות בחקירה אך בוודאות גמורה הוא לא השליך את גופתה של פרננדז לביצה ליד בית מגוריו. פיטר ריין ברדט עוד ניסה לשכנע את בית המשפט כי הוא לא באמת אשם וכי הוא שיקר בחקירתו אך השופטים לא התרשמו מהניסיונות וההרשעה נותרה בעינה.