קרחון פיין איילנד החל להפשיר באופן מואץ לפני כארבע שנים. אז העריכו מדענים שיעברו מאות שנים עד שהוא יקרוס לים אבל מחקר חדש מציג תמונה עגומה ומבהילה, לפיה מדף הקרח שעליו יושב הקרחון ומונע את קריסתו, נשבר במהירות גדולה יותר ממה שחשבו.
מדף הקרח משמש כפקק שמונע ממסה אדירה של קרח לזרום לים ולשנות את פני היבשת הקפואה. המדף נסוג ב-20 קילומטרים בשנים 2020-2017, שבהן התרחשו שלושה אירועים גדולים של שבירת קרח שמעידים על מצבו העגום. האירועים יצרו קרחונים באורך 8 קילומטרים וברוחב של 36 קילומטרים שהתנתקו מהקרחון וצפים היום במי האוקיינוס. אך בשנים האחרונות גם הם נמסו והפכו לאיי קרח צפים קטנים יותר, וגם הם בסבירות גבוה יימסו בעתיד הקרוב. "מאוד סביר שהמדף הגדול יישבר ויתפרק בשנים הקרובות", אמר מחבר המחקר איאן ג'והין. "אפשר ממש לראות את החומר שניתק ממנו".
"עד כה איבדנו כ-20% מהמדף הראשי", אמר ג'והין. "שתי נקודות של הקרחון נעות במהירות גדולה ב-12% החל משנת 2017 ופירוש הדבר ש-12% מהקרחון מגיעים לאוקיינוס. זה קרח שלא היה שם קודם". פיין איילנד הוא אחד משני קרחוני ענק בחלק המערבי של אנטרקטיקה. פיין איילנד העצום בגודלו מכיל כ-180 טריליון טונות של קרח וכרבע מאיבוד הקרח ביבשת אנטרקטיקה נובעים מהמסתו.
הקרחון השני הוא תווייטס, הוא ופיין איילנד מדאיגים מאוד את החוקרים. "הם מתפרקים וכל הקרחונים האחרים במערב היבשת עלולים ללכת בעקבותיהם", מסבירה חוקרת הקרחונים איזבלה וליקוניה מאוניברסיטת קליפורניה. "זה מה שאנחנו רואים כמעט בכל המודלים והמחקרים שלנו".
כל כמות הקרח באנטרקטיקה מכילה מים קפואים שיכולים להעלות את מפלס פני הים בעוד 58 מטרים. ממחקרים שפורסמו בשנים האחרונות עולה שהיבשת הקפואה איבדה במהלך 25 השנים האחרונות כשלושה טריליון טונות של קרח והעלו את המפלס הים בשמונה מ"מ. בפאנל שנערך באו"ם לפני כשנתיים צפו כי מפלס פני הים יעלה ביותר ממטר עד סוף המאה. המשמעות היא שמקומות מועדים כמו המלדיבים באוקיינוס ההודי או האיים קיריבאטי וונואטו באוקיינוס השקט יכולים לסבול מהצפות גדולות. גם העיר מיאמי בפלורידה סובלת מהמצב וקניית בתים בקרבת החוף כבר לא אטרקטיבית כבעבר.