למרות שהן נמצאות על כדור הארץ יותר מ-600 מיליון שנים, החוקרים עדיין לא יודעים מספיק על המדוזות, הסיבות להתרבותן, מסלולי הנדידה שלהן ועוד. המדוזות הפוקדות את חופי הארץ במספרים הולכים וגדלים בשנים האחרונות הן בעלות ממדי גוף גדולים אשר אינם אופייניים לבעלי חיים במזרח הים התיכון אשר חלקם אף מאופיין במידות גוף קטנות מהרגיל. מה הן אוכלות? כיצד הן מגיעות לגדלים כאלה עם מעט כל כך אוכל בסביבתן? מחקר מעבדתי שנערך בבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה ופורסם לאחרונה בכתב העת Diversity מצא תשובות.
המדוזה הנפוצה בישראל, החוטית הנודדת (Rhopilema nomadica), היא טורף יעיל המותאם היטב לסביבתו, שאוכלת במהירות של פי חמש בהשוואה למדוזות אחרות. "הטרף המונגש למדוזות מועבר למערכת העיכול דרך חריצי פיות רייסניים זעירים בקוטר של 200-100 מיקרון. מנגנון הטריפה מאופיין בהיעדר פתח פה מרכזי, מה שממלא תפקיד מרכזי בבחירת המזון אותו היא מסוגלת להכניס למערכת העיכול שלה. למרות המגבלות המבניות, מסוגלת המדוזה לטרוף במידת מה גם טרף הגדול יותר מקוטר פתחי הפיות שלה", אמר ד"ר צפריר קופליק מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.
במחקר הנוכחי, ביקשו ד"ר קופליק מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, וד"ר דני כרם ופרופ' דרור אנג'ל מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, לבדוק את הצרכים המטבוליים וקצב הטריפה בתנאי מעבדה של החוטית הנודדת, המדוזה הנפוצה ביותר בחופי ישראל. במהלך המחקר, בכדי למדוד קצבי צריכת חמצן בסיסית, השתמשו החוקרים בכלים אטומים בהם הוחזקו המדוזות ונעזרו במערכת מדידת חמצן המבוססת על מדידת בליעת אור במכלים. ערכי החמצן שנמדדו הומרו ליחידות של פחמן דו-חמצני והושוו לתכולת הפחמן של המדוזות. קצבי הטריפה של המדוזות נמדדו אף הם במכלים בעלי נפח ידוע לפרקי זמן מוגדרים, עם מספר פרטי טרף מתוכנן. התוצאות שהתקבלו הושוו לתוצאות מחקרים דומים במיני מדוזות אחרים.
מתוצאות המחקר עולה, כי החוטית הנודדת היא טורף יעיל המסוגל בזמן קצר יחסית לספק את תצרוכת האנרגיה הבסיסית שלה ליום: פרטים צעירים מסוגלים בתנאי המעבדה לספק את תצרוכת האנרגיה הבסיסית שלהם במהלך 50-20 דקות של טריפת מזון פלנקטוני (צבר של אורגניזמים נודדים ונסחפים, שאינם מסוגלים לשחות נגד הזרם). קצת הטריפה של החוטית הנודדת גבוה בהשוואה למיני מדוזות אחרים. לדוגמה: בריכוז של 25 ארטמיות (סרטנים זעירים) לליטר מי ים, מדוזות מסוג חוטית נודדת בקוטר של 20 מ"מ הצליחו לטרוף 78 פרטי טרף בשעה, בעוד שמדוזות Pelagia noctiluca באותו קוטר ובאותו ריכוז ארטמיות טרפו רק 15 פרטים, יחס של 1:5 ל"טובת" החוטית.
"בהשלכה לסביבה הטבעית, שהיא סביבה מאוד ענייה במזון, נראה שהחוטית הנודדת מסוגלת לצרוך ביעילות גבוהה 'כתמי' מזון פלנקטוני נדירים בהם היא עשויה להיתקל. הרכב המזון, שנבדקו במחקר קודם, וקצבי הטריפה הגבוהים של החוטית הנודדת מצביעים על כך שהיא טורפת יעילה המאופיינת בניצול הזדמנויות. בנוסף לטריפה מרוכזת בכתמי מזון, היא מסוגלת לתור נפחי מים גדולים וללכוד ביעילות אורגניזמים שונים הבאים איתה במגע, גם בריכוזים המאוד נמוכים בהם הם נמצאים בין הכתמים, דבר המצביע על התאמתה לסביבה ענייה כמו זו של מזרח הים התיכון", אמרו החוקרים.
ממחקרים שנערכו בעבר, נמצא כי השפעת המדוזה על מארג המזון בתקופת חודשי הקיץ כנראה אינה משמעותית. לדברי החוקרים, תוצאות המחקר הנוכחי מדגישות את הצורך בהמשך עבודה על שלבי ההתפתחות המוקדמים של המדוזה. "מחקר עתידי שכזה, בשילוב ניסיון להתחקות אחרי מסלול תנועתה של המדוזה במזרח הים התיכון, משלב שחרור הרפרפת ועד למדוזה בוגרת, יסייע רבות להבנת תפקידה והשפעתה של המדוזה על מארג המזון בקנה מידה אזורי", סיכמו החוקרים.