שנת הקורונה הוכיחה את החשיבות של המדע והמידע המחקרי בהתמודדות של מקבלי החלטות עם אתגרים לאומיים. אבל לא תמיד זה מצליח ולכל אחד ואחד מהחוקרים והמדענים הבכירים ביותר יש את הטעות שלו, זאת שהוא יזכור תמיד. ביוזמת קהילת EcoScience של משרד המדע והטכנולוגיה, האקדמיה הצעירה הישראלית ו-Fuckup Nights ת״א, נערך השבוע (ראשון) בגן העיר בת״א ערב שכולו למידה מכישלונות של אנשים מצליחים
פרופ' סדצקי סיפרה על השתתפותה במחקר משנת 1998, שנוהל בארגון הבריאות העולמי, שמטרתו להעריך את הקשר בין שימוש בטלפונים סלולריים לבין התפתחות גידולי מח: "המחקר התחיל בשנת 2000 ותוצאותיו היו אמורות להתפרסם בשנת 2005 - כשכולם חיכו לתוצאות ולמענה על השאלה שהעסיקה את כולנו – האם טלפונים סלולריים מסרטנים?"
"לבסוף התוצאות לא היו חד משמעיות - בעיקר עקב בעיות מתודולוגיות (שרובן לא נפתרו עד היום) - והשורה התחתונה המליצה על מחקרי המשך", סיפרה. "לא זו בלבד שהתשובה לשאלה החשובה לא הובהרה, אלא שהכישלון המדעי עמוק עוד יותר לאחר 2 מחקרים בינלאומיים נוספים. אין אפשרות לענות על השאלה שהוצגה ולא תהיה אפשרות כזאת; המחקר מורכב ומסובך מדיי, והוא מעבר ליכולתו של מחקר אפידמיולוגי. לכן, אין טעם לבזבז עוד משאבים על אי הצלחה". היא הוסיפה: "נאלצתי להתפשר על נושאים מהותיים שפגמו באיכות המחקר. הכישלון הזה עורר שאלות רבות, עקרוניות ופרקטיות, בנוגע למחקר ויישומו. בהיבט אחד, זהו כישלון אובייקטיבי משותף לקהילת מדענים שלמה".
פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן גוריון סיפרה על הצעת המחקר שהגישה, יחד עם דר' רותי פרברי, למפות את הגן למחלה בשם TAS (שיקופית): "בשנת 1992 קיבלנו את המענק ותוך פחות משנה אכן מצאנו ופרסמנו את מיקומו של הגן ל TAS. נשאר לזהות את הגן ולמצוא את השינוי בגן (מוטציה) שגורם למחלה. בשנה שלאחר מכן המשכנו לצמצם יותר ויותר את המרחב בו שוכן הגן על פני כרומוזום X ואפילו פרסמנו מאמר נוסף, בו הראינו עד כמה המרחב הזה קטן. אוטוטו אנחנו מוצאים את הגן לתסמונת החדשה הזו. כל סמן גנומי חדש שפורסם באזור מיקום גן ה TAS, גרם לי דפיקות לב מואצות, כל טכניקת מיפוי חדשה שהתגלתה - הייתי בטוחה שעולים על הגן. ולשווא".
"איזה הסבר יכול להיות לכך שהפרויקט הפשוט והכל כך מובן מאליו לא בא על סיומו המוצלח?", שואלת פרופ' כרמי. "הייתי מתוסכלת ואף אחד מחברי החוקרים המצוינים, לא יכול היה לתת לי תשובה או רעיון. היום, 30 שנה אחרי, אפשר להכתיר את כל המאמצים המחקריים הסיזיפיים לאיתור גן ה TAS, ככישלון מפואר בהחלט".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן התייחסה אף היא לנושא: ״כדי להמשיך ולייצר הצלחות- חובה ללמוד גם מכישלונות. מהמקומות שבהם חוקרים ויזמים נתקלו בקשיים- צומחים הפתרונות הבאים. כיום, "כלוא" באקדמיה ידע רב ופוטנציאל מסחרי משמעותי שלא ממומש. הדרך לקדם את התעשייה וליצר מנועי צמיחה הוא לפרוץ את המחסום ולהעביר ידע מהאקדמיה לתעשייה. שיתוף הידע שאנחנו מובילים מייצר חיבור בין חוקרים, מפצחים, יזמים, אנשי הייטק, תעשייה וגם אנשי ממשל ורגולציה- כדי ללמוד מהניסיון של כולם. ככל שנשתף ידע, כך נצמח״.
באירוע השתתפו גם איש העסקים ומראשוני יזמי ההייטק בישראל ד"ר יוסי ורדי ומנכ״לית משרד המשפטים לשעבר ושופטת תוכן מטעם פייסבוק העולמית עו״ד אמי פלמור. קהילת EcoScience מייצרת חיבורים בין אנשי מדע וטכנולוגיה מהאקדמיה, התעשייה והממשל, הפועלים יחד להנגשת ידע מדעי למקבלי ההחלטות ככלי לסיוע בפיצוח אתגרים לאומיים.