שנים שישראל נמצאת מאחור בכל הנושא בטיפול משבר האקלים אך היום נראה שהיא צועדת צעד אחד בכיוון הנכון. הממשלה אישרה היום (ראשון) כי עד 2050 תעבור ישראל לכלכלה דלת פחמן. על פי ההחלטה, ישראל תפחית את פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015. ההחלטה מגיעה אחרי חודשים רבים של וויכוחים בין משרדי הממשלה. בעצם קיום ההחלטה, ישראל מיישרת קו עם מדינות העולם החברות בהסכם פריז. למרות זאת, בארגוני הסביבה מותחים ביקורת על ההחלטה וטוענים כי היא איננה מספיקה.
"ישראל עולה היום מדרגה במאבק במשבר האקלים" אמרה שרת הגנת הסביבה תמר זנדברג. "החלטת הממשלה מתווה לראשונה יעדים וכן אסטרטגיה כלל משקית להתמודדות ישראל עם משבר האקלים המאיים על עתידנו בישראל ובעולם כולו. היעדים והאסטרטגיה שגיבשנו מאפשרים לישראל ליישם את מחויבויותיה הבין-לאומיות כמדינת OECD ולהתחרות ולשגשג בעולם דל פחמן".
עיקרי תוכנית הביניים
- הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת המוצקה עד לשנת 2030 בהיקף של 47% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 5.5 מיליון טון. הפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת העירונית המוטמנת עד לשנת 2030 ביחס לכמות הפסולת העירונית שהוטמנה בשנת 2018, אשר עמדה על כ-4.5 מיליון טון.
- הגבלת כמות פליטות גזי החממה מרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם החל משנת 2030, לכמות השווה לעד 5% מכמות פליטות גזי החממה הממוצעת לרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם בשנת 2020. החל משנת 2026, כל האוטובוסים העירוניים החדשים אשר ירכשו יהיו רכבים נקיים.
- הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בייצור החשמל עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 37.6 מיליון טון. קביעת יעד שלפיו עד לשנת 2030 תעמוד העצימות האנרגטית המושקעת בהפקה של תוצר לאומי גולמי בסך 1 מיליון שקל על 122 מגוואט שעה.
- הפחתת פליטות גזי חממה מסקטור התעשייה עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות בשנת 2015, אשר עמדו על 12 מיליון טון.
יעד מרכזי נוסף שמקדמת הממשלה היא הפחתה של 96% בפליטת גזי החממה מתחום התחבורה עד שנת 2050, 85% מהחשמל ו-92% מהפסולת העירונית. עוד נקבע, כי שרת האנרגיה תפעל לקביעת יעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2050 בתוך כשנה מאישור החלטה וכן קביעת מנגנון שמטרתו להבטיח שמדיניות הממשלה תהיה בהלימה ליעדי האקלים הלאומיים של ישראל ולפיתוח יעיל ודל פחמן של המשק.
למרות שההחלטה יכולה לעשות שינוי בהתייחסות של ישראל לנושא האקלים, לדברי הארגונים הסביבתיים, זה ממש לא מספיק: "בלי חוק לא עשינו כלום. למה אירופה וארה"ב יכולות להתחייב לאפס פליטות ואנחנו לא", אומר עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין. "לממשלת ישראל יש כוונות טובות, אבל נוח לה לא לספר לציבור הישראלי ולביידן את האמת, לפיה מבחינה משפטית החלטות ממשלה אינן מחייבות אותה להוציאן לפועל ובוודאי שאינן מחייבות את הממשלות הבאות. מאז העשור השני של שנות האלפיים, אנו עדים לאינספור החלטות ממשלה בדבר קידום אנרגיות מתחדשות, הפחתת פחמן ועמידה ביעדי הסכם האקלים, שמעולם לא כובדו. מדוע? מכיוון שאין חובה חוקית לקיימן. חוק חייבים לקיים ושר וממשלה שלא יקיימו חוק אקלים שאפתני, יאלצו לתת דין וחשבון לבית המשפט העליון, שעתירה שתוגש לו תדרוש לדעת מדוע הפרה הממשלה את החוק שחוקקה הכנסת".
יוני ספיר יו"ר עמותת "שומרי הבית, מאוכזב מאוד: "מדהים לראות את הנגיסות הגסות של משרדי האוצר והאנרגיה ביעדי הצעת ההחלטה המקורית, עד כדי סירוסה המוחלט. מדהים לא פחות לראות את הכוחניות בה משתמש משרד האוצר, משל היה רגולטור על, כשהוא מעז לשנות על דעתו החלטות שהתקבלו על דעת 7 משרדים, לרבות משרד ראש הממשלה. לא ברור את מי משרת משרד האוצר. לצערי, היעדים המקוצצים עלובים ברובם. הן אינם כוללים יעד של הגעה לכלכלה מאופסת פחמן כפי שנוהגות מרבית מדינות העולם, במקום להגדיר כלכלה דלת פחמן כיעד. הם אינם כוללים יעדי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, עם יעדי ביניים נמרצים. הם אינם כוללים מנגנון מיסוי פחמן. הם אינם כוללים מנגנון בעל סמכויות שיבחן את הפרויקטים התשתיתיים המתכוננים לאורה של החלטה זו, כדי שלא תהפוך אות מתה כמו מרבית החלטות ממשלות ישראל לדורותיהן. התוצאה הינה עצובה וכואבת עבור מדינה שהייתה צריכה ויכולה לבצע פריצת דרך בתחום זה, בהיותה ממוקמת באזור שיסבול יותר מאחרים ממשבר האקלים ובהיות הכלכלה שלה תחת סכנת לחץ בין-לאומי כבד בסוגיית מיסוי הפחמן".
מאיה יעקבס מנכ״לית עמותת צלול תומכת במהלך ומקווה שאכן הוא יצא לפועל: "להחלטת הממשלה על הפחתת פליטות של 85% עד 2050 יש סיכוי אמיתי להתמודדות ראשונה של ישראל עם משבר האקלים העולמי אולם, החלטה זו תישאר בגדר הצהרה בלבד אם לא תוצמד אליה תוכנית ממשלתית סדורה של צעדים אופרטיביים מיידים שתושלם עד 2030, ותכלול בין היתר את: חיזוק המשרד להגנת הסביבה, השקעות באנרגיות מתחדשות, מעבר לתחבורה ירוקה, הפסקת תמיכה בפרויקטים מזהמים, עצירת קידוחי הנפט והגז מול חופי ישראל ועוד".
"כל הצהרות ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים בנושא צימצום פליטות גזי החממה עלו בעשן של דלקים מזהמים. הבטחות ריקות מתוכן שהביאה את ישראל לפיגור דרמטי מול שאר מדינות העולם שלקחו על עצמם להיאבק בהתחממות כדור הארץ. אסונות השיטפונות וגלי החום האחרונים הם קצה הקרחון בהשפעות תהליכי ההתחממות על בני האדם והסביבה. הגיע הזמן לתוכנית אמיתית בשילוב כל משרדי הממשלה ומהמגזר העסקי. כל עוד אין תוכנית כזו אז ממשלת ישראל מביאה עלינו את האסונות הללו במו ידיה".