בשנים האחרונות נדמה שכולנו נמצאים במעין הפרעת קשב קבועה: אם פעם היו כועסים על ילדים שמכינים שיעורי בית בזמן שהטלוויזיה דולקת, היום אנחנו נדרשים להפגין כישורי מולטי-טאסקינג כבר בריאיונות העבודה ואחר כך ללהטט בין דבר לדבר לאורך כל שעות היום. בעוד אצל רובנו מדובר בתכונה שניתן להתמודד איתה במשימות כאלה ואחרות, ולפעמים היא אף מסייעת לנו, ההתמודדות של הלוקים ב-ADHD, כמו הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, היא הרבה יותר מורכבת. זה ניכר אצל ילדים, שחלקם בשיעור המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז הוא גדול יותר משל המבוגרים.
כדי לנסות ולהקל על החיים של הילדות והילדים שלוקים ב-ADHD, מחקרים שונים מנסים להבין כיצד תזונה משפיעה על הפרעות הקשב. מחקר ישראלי חדש מעמיד במרכז הבמה את שומן הטראנס – שומן תעשייתי שלא קיים בטבע, והוא נמצא בעיקר במזון מעובד ובמזונות מטוגנים. בין היתר ניתן למצוא אותו בשניצלים תעשייתיים, בורקסים, ג'חנון, קרואסונים ובחלק מקינוחי הפרווה.
ד"ר הדר נוימן, חוקרת בחוג למדעי המעבדה הרפואית במכללה האקדמית צפת, סיפרה ל-N12 כי המחקר מצא שהרכב חומצות השומן בתאי הדם של ילדים עם ADHD שונה מזה של ילדים בלי הפרעות קשב וריכוז, ומכיל יותר שומן טראנס. ד"ר נוימן הסבירה: "כשהתאים שלנו מתחדשים הם מקבלים חומצות שומן מהמזון ומשלבים אותם כחלק מהמעטפת שלהם. מה שהראנו במחקר זה שכשמסתכלים על ההרכב של השומן של המעטפת, אז בילדים שיש להם ADHD - יש יותר שומן טראנס".
יחד עם ד"ר נוימן, הובילו את המחקר ד"ר איילת עומר-ערמון ודוקטור אורי יצקר מבית החולים זיו בצפת, שניגשו לחקור דווקא את הרכב השומנים בדם כדי לשפוך אור על מה שנעשה במוחם של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. "אותה מעטפת שומנית היא גם זו שעוטפת את תאי המוח", סיפרה ד"ר נוימן. "החשיבה היא שאם זה קורה בדם, אז יכול להיות שזה מה שקורה במוח, ואולי במוח יש השפעות יותר ישירות על ADHD".
כדי להבין טוב יותר מאילו מזונות כדאי להימנע ואילו כדאי דווקא לצרוך יותר, שאלנו את ד"ר סיגל סופר, התזונאית הראשית של מאוחדת, איזה אוכל כדאי לקנות ולהכין ועל מה כדאי לוותר בבית שבו גרים ילדות וילדים עם הפרעות קשב וריכוז
