העשור האחרון היה החם ביותר שנמדד אי פעם בארצות הברית, הטמפרטורה הממוצעת עלתה במעלה וחצי מאז שנות ה-50. ארצות הברית גם בראש טבלת המדינות המזהמות ביחס לאוכלוסייה, היא במקום הראשון מבחינת פליטת גזי חממה, והתופעות הקיצוניות נהיו תכופות יותר ויותר. פרק 1 בסדרת הכתבות - השפעות ההתחממות הגלובלית על ארה"ב.
במערב ארצות הברית זו כבר שנה שנייה של בצורת, 2021 היא השנה החמה ביותר בקליפורניה במאה האחרונה – 94% מהמדינה בבצורת. מנגד, כמויות הגשמים הופכות לקיצוניות באזורים אחרים, מפלס הים ממשיך להעלות וגם יש יותר סופות. בשנת 2020 נרשם שיא של הוריקנים באמריקה - שמונה בעונה אחת.
הטמפרטורות הגבוהות והיובש הקיצוני גורמים גם ליותר שריפות: דליקות הענק בקיץ האחרון בקליפורניה בערו במשך שישים ימים, וכילו 4,000 קילומטרים רבועים. העיירה גרינוויל שבצפון המדינה מייצגת את השילוב של הבצורת. החום הכבד והרוחות לא הותירו לעיירה סיכוי, והיא נחרבה בתוך פחות משעה.
"אף קיר לא שרד – זה אגרוף בבטן בכל פעם מחדש"
ארבעה חודשים חלפו מהיום שבו גרינוויל נחרבה - כמעט ואין זכר לעיירה הציורית, מוקפת הרים ירוקים ושמורות טבע, רק השם מסגיר את הנופים שהקיפו אותה. אבל השרפה שכילתה את כל מה שעמד בדרכה נוכחת מאוד. 11 שנים שכן משרדה של העיתונאית ג'יין ברקסטון ליטל במבנה בעיירה. אין אחד שלא מכיר אותה בגרינוויל, והיא מכירה את הסיפורים מאחורי כל אבן ומבנה בעיירה. במשך שנים היא מסקרת נושאי סביבה ואת שינוי האקלים - הפעם היא הייתה הסיפור.
"אני עוצרת כאן כמעט בכל פעם שאני עוברת בעיירה, רק כדי להסתכל ולהיזכר", סיפרה ברקסטון ליטל. "אני חושבת שזה חלק מתהליך האבל. צריך לגרום לזה להרגיש אמיתי בכל דרך שאפשר. הספרים הם הדבר שאני הכי מתאבלת עליו. זה פשוט רובד נוסף של ההסתגלות לאובדן של משרד, לאובדן של עיירה, של עיירה שלמה".
במזל, איש לא נהרג בשרפה בעיירה – אך 75% מהמבנים בה נשרפו לחלוטין. היתר נפגעו חלקית, בודדים שרדו לגמרי. צמוד למשרדה של ג'יין היו בנק ובית מרקחת, תחנת משטרה ואולם המעצרים. זה היה הלב הפועם של העיר שלא הרבה נותר ממנה.
אחרי שבועות של שריפות באזור, כולן חלק משרפת הענק "דיקסי", בארה"ב כולם דיברו על הלהבות שהגיעו לגרינוויל. "זה נורא לראות בניין שעלה באש", סיפרה ברקסטון ליטל. "אף בית בחלק הזה של גרינוויל ואף קיר לא שרדו, זה אגרוף בבטן בכל פעם מחדש".
קל יותר להתבונן בגושים מפוחמים שלא מזהים מה הם היו מאשר בשאריות המוחשיות - ארובות האח שניצבות באמצע מגרשים מרוקנים, אוסף מכוניות עתיקות שכאילו נצבע במיוחד באפור ושחור. עדיין מנטרים את האזור לשאריות של חומרים מסוכנים. בכמה בתים שנהרסו ציירו על הקירות כדי להוסיף קצת אומנות וחיים לנוף העגום של העיירה.
43 שנים גרה קרול "קורקי" פורטפילד בביתה בעיירה. "קנינו את הבית הזה ב-1978, גידלתי בו את הבת שלי ואז 100 ילדי אומנה", סיפרה קרול. "רבים מהם התקשרו אליי מיד כדי לברר אם אני בסדר. אחד מהם פתח עבורי עמוד למימון המונים - זאת הייתה הפעם הראשונה שבה בכיתי".
כשהאש החלה להגיע לבית של קורקי - הכול היה מהיר ודרמטי. "כולנו עמדנו במרעה ואפשר היה לראות את העשן הלבן נהפך לשחור", תיארה קורקי. "אפשר היה לשמוע מכלי גז מתפוצצים. זה נראה כמו שדה קרב, יצאנו למרעה בחווה וצפינו בעיירה בוערת. אני מבוגרת מספיק כדי לזכור - השנה הזאת הייתה כל כך שונה. היו לנו ביוני טמפרטורות שבדרך כלל אין לנו עד אוגוסט וספטמבר. שינוי האקלים אמיתי, והאנשים שלא מאמינים שזה קורה - הם הוזים. זה אמיתי מאוד".
יש מספר גורמים שגרמו לדלקות הראשוניות, אבל להיקפים של הבערה, לעובדה שהשריפות נהיות חמורות יותר עם השנים - יש קשר ישיר למשבר האקלים. הטמפרטורות שעולות בתקופה היבשה, החום הקיצוני שנרשם במדינה והבצורת שהופכת את האזורים המיוערים לחומר דלק.
שרפת הענק "דיקסי" היא השנייה בגודלה בהיסטוריה של קליפורניה ומהחמורות בשנים האחרונות. סך הכול נשרף שטח של כ-4,000 קמ"ר. זה שטח ששווה לגודל הערים ניו יורק, שיקגו, דאלאס ולוס אנג'לס ביחד. השרפה החלה ב-13 ביולי ובערה במשך חודשיים. 4,600 כבאים השתתפו במאמצי הכיבוי בקליפורניה, מתוכם 725 רק בגרינוויל.
בוב אורנג' היה מפקד תחנת הכיבוי בגרינוויל, גם ממנה לא נשאר כמעט דבר. כל חייו היה כבאי ועסק בשמירת טבע. מבחינת תנאים, יש מקומות מועדים יותר לשריפות מגרינוויל, אבל אחרי כמה שנים של בצורת וחום חריג, ביום ההוא, הלהבות היו הקיצוניות ביותר שפגש. "הרוח הגיעה והתחילה לנשוב על הלהבות ועל הגחלים, ועם הרוח שנשבה לא היה לנו סיכוי, פשוט לא היה לנו סיכוי", סיפר. "היא המשיכה לשרוף והמשיכה להתפשט ולהתפשט. אתה מתמודד עם אזור אחד, ואז אתה מסתכל אחורה ומתחילה שרפה חדשה 30 מטר ממך".
כשאנשים ברחו מהבתים הם פתחו את ברזי ההשקיה. מפלס המים בעיירה שמגיע מבארות צנח בבת אחת. "כשהשרפה הגיעה לעיירה לא היו לנו מספיק מים בשביל ברזי כיבוי האש שלנו כי מתזי המים הופעלו בכל מקום ולא נותרו מספיק בשבילנו", סיפר בוב. "אין ספק שההתחממות הגלובלית משפיעה עלינו כאן. כלומר, כמות המים שיש לנו לא מתקרבת לזו שהייתה לנו בעבר".
חברות הביטוח גם לא מוכנות לבטח תושבים שגרים באזורים כאלה אז חלקם נותרו פשוט ללא כלום. מעט מאוד הצליחו להתחיל מחדש. אחד מהם זה קיילי בנץ שמנהל את עסק הבשר המיובש המשפחתי שסבא שלו הקים לפני 40 שנה ונשרף עד היסוד. "ישבנו שם ופשוט צפינו בעיירה נשרפת", סיפר. "שומעים אנשים שאומרים: 'נשרפתם לגמרי, אתם לא צריכים לדאוג לגבי זה ב-20 השנים הבאות'. אז תסתכלו סביב, יש הרבה ירוק למעלה בהרים, וכן, אני מבועת מהמחשבה שאזור המגורים החדש יישרף או שבשנה הבאה הבית שלנו יישרף".
כל האזור הזה נחרב לחלוטין, עוד לא סיימו אפילו לפנות את הכול. פה ושם רואים בנייה מחדש, אבל ייקח עוד שנים עד שישקמו את גרינוויל. העיירה פרדייס בקליפורניה לא רחוק משם נחרבה בשרפת "קמפ" ב-2018. שלוש שנים עברו, מעט מאוד שוקם ממנה. התושבים בגרינוויל חוששים שזה יהיה גם הגורל שלהם. בכבישים המפותלים שמובילים לגרינוויל, העצים הירוקים מחליפים את צבעם לחום ושחור. הגזעים העירומים ניצבים במורדות ההר כמו תזכורת כמה אכזרית האש, כמה מהר היא התפשטה לכאן.