האנושות פוגעת בטבע ובבעלי החיים. הפעולות היומיומיות שלנו גורמות למאות ואלפי מינים של בעלי חיים להיכחד מהעולם. כדי לעצור מגמה מטרידה זו, צוות מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב זיהה מיני בעלי חיים באזורים ברי שיקום, על מנת לגבש מדיניות שימור לשם הצלתם. המועמדים הטובים ביותר לשימור אלו בעלי חיים המוגבלים לאזור גיאוגרפי קטן וכן, מיני בעלי חיים ייחודיים מבחינה אבולוציונית שהכחדתם תהיה אובדן של מיליוני שנות אבולוציה. חשיבות השימור שלהם תאפשר את קיומו של המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Science Advances.
צוות המחקר אסף נתונים על התפוצה הגיאוגרפית והקשרים האבולוציוניים של 84% מבעלי חוליות יבשתיים - כ-30,000 מינים של דוחיים, ציפורים, יונקים וזוחלים - ומיפו את 'הנקודות החמות' על פני הגלובוס בהם הם חיים, בכדי להבין את התנאים הייחודיים, ההגנה והאיומים עליהם. הנקודות החמות הללו סובלות משלל איומים מעשי ידי אדם, בעיקר באזורים טרופיים הרריים ובחצי כדור הארץ הדרומי, לאורך רכסי הרים ואיים כמו: האיים הקריביים, מרכז אמריקה, מזרח מדגסקר, סרי לנקה וכיוצא בזה. "הממצאים שלנו תומכים ברעיון שלהרים טרופיים יש תפקיד חשוב ביצירת המגוון הביולוגי ושמירה עליו", מסביר החוקר הראשי ד"ר גופל מורלי.
"יש לנו הזדמנות לעצור את תהליך ההכחדה של בעלי חיים רבים, לזהות אזורים ומינים הזקוקים ביותר למאמצי השימור שלנו ולהציל אותם", אמר החוקר הראשי ד"ר מורלי, פוסט-דוקטורנט של ד"ר אורי רול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. החוקרים עקבו גם אחר הפעילות האנושית ושינויי האקלים המאיימים על אזורים אלו ובאופן מדאיג הם גילו שבאזורים אלו ישנן השפעות על החי הנובעות מתהליכים כמו: בינוי מואץ של בניינים וכבישים, הסבת שטחים טבעיים לשימוש עירוני וחקלאי, צפיפות אוכלוסייה גבוהה ושינויי אקלים מהירים.
"המחקר שלנו מדגיש שמינים נדירים וייחודיים שעשויים למלא תפקידים משמעותיים במערכות האקולוגיות שלהם, צפויים להיות בין הראשונים להיכחד", מזהיר ד"ר אורי רול. "עד כה, רוב אסטרטגיות השימור התמקדו באזורים עתירי מינים, אולם מדיניות זו עלולה להחמיץ אזורים עם מינים נדירים במיוחד. המחקר שלנו מדגיש את הצורך במדיניות ואסטרטגיית שימור של אלפי מינים המייצגים מיליוני שנות היסטוריה אבולוציונית ייחודית באזור גיאוגרפי מוגדר".
צוות המחקר כלל גם את: ד"ר ריקי גומבס מהמחלקה למדעי החיים, באוניברסיטת אימפריאל קולג' לונדון והחברה הזואולוגית בלונדון וד"ר שי מאירי מאוניברסיטת תל אביב. המחקר נתמך על ידי הקרן הישראלית למדע (ISF) .