משבר האנרגיה שפוקד את אירופה בעיקר בגלל המלחמה באוקראינה והסנקציות על רוסיה – אחת מספקיות הגז המרכזיות בעולם – היה במרכז השיח בכנס של סוכנות האנרגיה הבין-לאומית (IEA) בפריז. הצורך לתמוך באוקראינה לצד הרצון האירופי להתנתק ככל שניתן מהתלות בגז הרוסי, אשר הוכיח את עצמו עוד קודם למלחמה כמשענת קנה רצוץ, חידדו את החיפוש אחר אלטרנטיבות. גורם המעורה בפרטים: "דיברנו על שני סוגי הסכמים שבמסגרתם אפשר כבר להתחיל לייצא גז".
ישראל אמנם נמצאת בשלבי קבלה לארגון האנרגיה של מדינות ה-OECD, אך כבר עכשיו נקרתה בדרכה הזדמנות לקחת חלק משמעותי יותר בהתנהלות משק האנרגיה העולמי. ולראשונה השתתפה הנציגה הישראלית שרת האנרגיה קארין אלהרר.
במהלך פגישה בין השרה אלהרר למקבילתה באיחוד האירופי, קדרי סימסון, פנתה האחרונה בבקשה מישראל לסייע באספקת הגז לאירופה. על מנת לממש, בצעד חסר תקדים, הזרמה של גז ישראלי לאירופה, הסכימו השתיים על הקמתן של קבוצת עבודה שתורכב מנציגי האיחוד ומנציגי משרד האנרגיה הישראלי שיבחנו את מגוון הסוגיות והתנאים הנדרשים לביצוע. "בשנה האחרונה מתמודדת יבשת אירופה עם משבר אנרגיה חסר תקדים", אמרה ל-N12 השרה אלהרר. "המשבר רק החריף מאז תחילת הלחימה באוקראינה. בשיחות שקיימתי עם מקביליי ובייחוד עם נציבת האנרגיה של האיחוד האירופי הם העלו חשש ממחסור באנרגיה, על כן החלטנו להקים את הצוות המשותף שיבחן את תחילתו של ייצוא גז טבעי של ישראלי ליבשת אירופה".
גורם שמעורה בפרטים אמר ל-N12: "דיברנו על שני סוגי הסכמים שבמסגרתם אפשר כבר להתחיל לייצא גז. אבל אנחנו רוצים לדעת שיש לנו סיבה לפתח תשתיות, שבשביל זה אנחנו צריכים ודאות שירצו את הגז שלנו בכמות גובהה גם עשור קדימה. שלגז הישראלי יהיה אופק באירופה גם עוד עשור. גז הרבה פחות מזהם מפחם. זה אינטרס עולמי".
אירופה והגז הרוסי
הדבר קורה אחרי תקופה שבה מחירי הגז באירופה מאמירים, בהמשך לסנקציות שהחליטו באיחוד האירופי להטיל על רוסיה. רוסיה מספקת לאירופה 40% מהגז שלה, ו-30% מהנפט, ובכל זאת, בתחילת החודש, לצדן של סנקציות על משק האנרגיה הרוסי שהוכרזו על ידי ארה״ב ובריטניה, הכריזה אירופה על סנקציה משל עצמה: ביטול שני שלישים מהייבוא של גז רוסי עד סוף השנה, וסיום הייבוא של מקורות אנרגיה מרוסיה כליל עד שנת 2030. בשבוע הראשון ללחימה עצרה גרמניה את פרויקט הענק להזרמת גז דרך צינור נורד-סטרים 2. הוא עתיד היה להזרים כמויות גדולת מאוד של גז מרוסיה.
אז הרוסים עצמם הצביעו במידת מה של זחיחות כי משמעות הדבר עלולה להיות בעייתית עד מאוד עבור הכלכלה האירופית. אלכסנדר נובאק, סגן ראש הממשלה הרוסי, אמר בתחילת החודש כי מחיר חבית עלול להגיע ל-300 דולר במקרה כזה, והוסיף: "דחיית הנפט הרוסי תוביל להשלכות קטסטרופליות עבור השוק העולמי".
בעניין הגז הישראלי, ההנחה היא שמדובר בסופו של דבר בכמות לא מבוטלת כלל, וכי האירופאים מעוניינים בשיתוף פעולה ארוך טווח, לא כזה אשר ייגמר בתום כשנתיים עם הירגע הרוחות. אמנם מדובר בשלב מקדמי, ואפילו מזכר הבנות עדיין לא על השולחן, אך סביר שהדברים יבשילו לכדי מיסוד הקשר בהמשך. "הבטחת אספקת אנרגיה לישראל בשגרה ובחירום היא המטרה החשובה ביותר שלי כשרת אנרגיה, שעליה לא אתפשר", מבהירה השרה אלהרר. "בטווח הארוך, חיזוק קשרים עם מדינות העולם דרך חתימה על הסכמים הוא חיוני להשגת מטרה זו".
אחת מהסוגיות שלה יידרשו בקבוצת העבודה המשותפת היא סוגיית ההולכה. כיום, כידוע, אין צינור שיוכל להעביר גז מישראל לאירופה. מדובר בפרויקט תשתיתי שעשוי לקחת שנים. אולם בהינתן שבאירופה זקוקים לגז הישראלי עכשיו, אחת האפשרויות שנשקלות היא הרחבת ייצוא הגז למצרים, הנזלתו והעברתו לאירופה במכולות, כפי שקורה כיום בהיקף קטן יותר.
מה לגבי אנרגיה ירוקה?
לצד התקוות שנתלות בגז הישראלי, רבים עדיין סבורים כי ההתנתקות מהגז הרוסי תביא בהמשך גם הישענות מאסיבית יוצר של אירופה, ושל העולם כולו, על אנרגיה ירוקה. יקי נוימן, מנכ״ל קבוצת דוראל אנרגיה טוען כי כבר שנים שחל ברחבי העולם תהליך של דה-גלובליזציה, אולם "לאחרונה החלה המגמה להאיץ. זה קרה כבר עם התפרצות הקורונה, והתעצם עם המשבר הנוכחי באוקראינה - בעוד שפעם חיפשו להתייעל ולהגיע למחיר הטוב ביותר, היום יש עדיפות לבסס עצמאות בהקשר האנרגטי". הדבר קורה כי מדינות נזכרות שוב כיצד יכול שוק האנרגיה להפוך לסוג של כלי נשק במלחמה גיאו-פוליטית, ובד בבד עם ההעדפה של זרמים אקולוגים בחברה, מבינים שמשק חשמל מבוזר של פאנלים סולאריים למשל, עשוי לבטל את התלות הזו בצורה מיטבית.