אם שנת 2020 הוכתרה בתור שנת הקורונה, שנת 2021 היא כנראה השנה של משבר האקלים. זה אולי נשמע חגיגי ופומפוזי, אבל התואר הזה הוא משהו בין אות קלון לבין אזהרה עבור האנושות. כמות אירועי האקלים הקיצוניים שהציפו הייתה כל כך גבוהה עד שגם הטובים ביותר בעצימת עיניים לא הצליחו לחמוק מהמציאות המתדפקת על דלתנו.
זו הייתה השנה של ועידת האקלים בגלזגו, בה המשלחת הישראלית הייתה השנייה בגודלה; אבל זו גם הייתה שנה של דוח מבקר חריף על הטיפול הלוקה במשבר האקלים. שנה שבה המומחים מתריעים מפני נקודת אל-חזור: "משבר האקלים הינו אחד המשברים הדרמטיים שידעה האנושות. השנה, אולי יותר מתמיד, ישנה הבנה שנדרש לבצע שינוי מיידי בהרגלי הצריכה שלנו".
בכל רחבי הגלובוס
זו הייתה שנה של גלי חום במקומות קרים, של שיטפונות שהגיעו בפתאומיות וסחפו הכול, שנה של שרפות שכילו יערות שלמים, הרסו בתים, שכונות ויערות. שנה שבה היה נדמה – כדור הארץ השתגע. התמונות שחושפות את הסדקים שיצרנו במרוצת השנים באיזון העדין של כוכב הלכת בו אנו חיים, מדברות בעד עצמן.
את הניצנים הראשונים לעתיד לבוא בשנת 2021 ראינו בספרד, כשבחודש ינואר נשבר שיא מאז 1917 וגל הקור שהתארח במדינה הביא עימו שלג כבד לעיר הבירה מדריד. באיטליה, התמונות מכיכר סן מרקו המוצפת בוונציה הן מראה שנחרט בזיכרון, אך בעוד שלהן אחראים כמה גורמים - הם כולם מחריפים כתוצאה משינויי האקלים. יוון, שרק החלה להתאושש מהשרפות של הקיץ האחרון, בהן נשרפו כ-300 אלף דונמים של יערות בעקבות הגעתו של גל החום הקשה ביותר שראתה המדינה ב-30 השנים האחרונות, נאלצה לראות איך גשמים כבדים מציפים את הנהרות, הדרכים, הכבישים והבתים ברחבי המדינה. גם בבלגיה משבר האקלים התארח, כשפיפינסטר, עיירה שקטה ומרוחקת במזרח המדינה, סבלה מהצפות קשות שהרסו עשרות מבנים, מה שגרם למותם של 41 אנשים. יותר מ-100 בני אדם קיפחו את חייהם מהשיטפונות באירופה. בנוסף לבלגיה, גם גרמניה, אוסטריה, הולנד, לוקסמבורג, וצרפת חוו אבדות בנפש.
בארצות הברית, משבר האקלים הביא עימו כמה אירועים קיצוניים. בחודש פברואר, תושבי טקסס החמה בדרך כלל, חוו לראשונה מהו ציקלון ארקטי ומהי מערבולת קוטבית עוצמתית שהביאה לניתוק קווי החשמל ומערכות המים של המדינה, ניתוק שהותיר מיליונים ספונים בבתיהם. גם בקליפורניה מוכת השרפות, התמודדו בסתיו עם סופות וגשמים קיצוניים. בספטמבר, הוריקן "איידה" היכה בחוף המזרחי, כשחלקים גדולים בעיר ניו יורק כמעט ונבלעו אל תוך השיטפון, בהם אחד מסימני ההיכר של העיר - הרכבת התחתית. בחודש דצמבר האחרון, קרעו סופות טורנדו את קנטקי וגבו את חייהם של 77 אנשים. העיירה מייפילד הייתה מבין אלה שספגו את האובדן הקשה ביותר. ”זה פשוט נורא. זו ההגדרה של גיהינום עלי אדמות. אנשים איבדו הכול, זה פשוט נורא“, סיפר ריד גירי, שאחד מחבריו איבד את ביתו בסופה.
דרומה משם, ביבשת השכנה, טמפרטורות שוברות שיאים הביאו עימן שרפות שחרכו כ-30 אלף דונמים בפטגוניה שבארגנטינה. בסיביר, השריפות בקיץ היו כה עוצמתיות שהעשן שלהם כיסה את הקוטב הצפוני. 2021 היא השנה שבה לראשונה אי פעם בהיסטוריה המתועדת - עשן שרפות הפר את שלוות הקרח הצחור בקוטב הצפוני. באסיה, אחד מהאירועים שמגלמים בצורה המובהקת ביותר את טביעת ידו של האדם התרחש בסין. במהלך חודש מרץ, השמיים בבייג‘ינג נצבעו בצבע צהוב בעקבות אובך שנוצר על ידי שרפת דלקים מאובנים. לא רחוק משם, רוחות עזות וגשמים כבדים הסעירו את טוקיו, כשהתקרב אליה הטייפון "מינדולה". בהודו החליטו להקפיץ את כוחות הצבא כדי לסייע בחילוץ בשיטפונות. במחוז קרלה, 22 אנשים נהרגו בעקבות הגשמים החזקים.
גם לאפריקה משבר האקלים הגיע, כשסופת הציקלון הטרופית "אלואיז" היכתה ביבשת בתחילת השנה וגרמה למותם של לפחות 27 אנשים. את נזקיה הרגישו גם במדגסקר, מוזמביק, זימבבואה, בוטסואנה ובדרום אפריקה. לפי סוכנות הפליטים של האו“ם, בדרום סודן, שרוב תושביה מתמודדים גם ככה עם מציאות קשה בחיי היומיום, יותר מ-700 אלף אנשים נפגעו מהשיטפונות שהכו השנה במדינה.
חלק מבעיית האקלים שעימה צריך להתמודד העולם הוא שיש מקומות שבהם המשבר קשה וקטלני יותר מבאחרים. את המציאות הבלתי שיווניות הזו חווים אנשי מדגסקר על בשרם. ”משהו השתנה במשך שלוש השנים האחרונות. כבר אין יותר גשם, אין שדות ותבואה בגלל הבצורת. אני יכול להעביר ימים שלמים מבלי לאכול", מספר טסימאמורקם עלי, אזרח המדינה. כמה סוכנויות של האו“ם הזהירו זה מכבר מפני ”רעב של משבר אקלים“ במדינת האי, בה חצי מיליון ילדים צפויים לסבול מתת תזונה, יותר מ-10 אלף מתוכם באופן חמור. המשמעות: עיכובים בגדילה, תחלואה ותמותה.
מהן המשמעויות?
החודש האחרון של השנה הביא עימו תזכורת כמעט סימבולית למצב כדור הארץ, עם דוח שמזהיר: ”קרחון יום הדין“ באנטארקטיקה קרוב מאי פעם לממש את השם שניתן לו. לצד זה, הביא חודש דצמבר גם תזכורת באשר לשאננות - לפי דוח שפרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית, הביקוש לפחם עומד לשבור שיא של כל הזמנים ב-2022, מה שמחייב אותנו להכיר את העתיד לבוא.
הקרחונים ימשיכו להפשיר, מפלס המים ימשיך לעלות ולאיים על מגוריהם של מיליונים ברחבי העולם. המשקעים יהפכו ליותר אגרסיביים ויביאו להרבה גשמים בפרקי זמן קצרים שיציפו את הערים הנמוכות. הבצורות יהפכו תכופות וקשות יותר והביטחון התזונתי של מיליונים ימשיך להידרדר. שרפות, רעב והרס תשתיות - כל מה שכבר ראינו ב-2021 ימשיך להיות מנת חלקה של האנושות גם בשנה הבאה ובשנים שאחרי.
דוח של הפאנל הבין‑ממשלתי לשינוי האקלים, שפורסם בנובמבר, קבע כי רק צמצום מיידי ומשמעותי בפליטות גזי החממה יאפשר לנו להימנע מעליית הטמפרטורה הממוצעת ב-2 מעלות – מה שמחייב את מנהיגי העולם לפעול בכדי להגשים את היעדים הגלובליים.
הפתרונות, לדיפלומטיה או למומחים?
ועידת האקלים בגלזגו, ועידה אליה שלחה ישראל את המשלחת השנייה בגודלה בעולם, נערכה באוקטובר האחרון. בוועדה השתתפו מרבית מדינות העולם ולמרות שהיא הייתה רגע שיא של מיקוד תשומת לב חסר תקדים, מהתקשורת ומהציבור - היא בעיקר אכזבה. כפי שטענו כבר רבים מפעילי האקלים, נדמה שהוועידה בגלזגו הביאה אותנו ליכולת מוגברת לחמוק מעבודה אמיתית בשטח, בעיקר עקב המנהג לאמץ הסכמות שאינן מחייבות משפטית, רבות בזכות שימוש יתר במונח החמקמק "הבטחה".
ד"ר אור קרסין, מומחית למדיניות סביבתית מהאוניברסיטה הפתוחה, חושבת כי אמנת האקלים שמעניקה לכל מדינה קול שווה - היא מסגרת שלא מסוגלת להביא להסכמה בין 6 המדינות המזהמות ביותר: "נרשם כישלון חרוץ ברתימת המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה, אלה שאחראיות על 75% מהפליטות בעולם. בלי גיוסן לבצע צעדים מרחיקי לכת - אין באמת סיכוי לחולל שינוי. מתוך 191 החתומות על הסכם פריס, רק 12 התחייבו בחקיקה להפחתת פליטות בטווח הבינוני והארוך. סביר להניח שגם חלק ניכר מהמדינות הללו לא יממשו את הצהרותיהן, הדבר תקף גם לגבי ישראל".
פרופ' חיים קותיאל, מומחה אקלים וסביבה מאוניברסיטת חיפה, טוען כי גם אם ישראל תעמוד ביעד של נטו אפס פליטת גזי חממה עד 2050, זה לא ישנה הרבה. זאת מאחר שישראל תורמת רק פחות משני פרומיל לסך הפליטות. אבל זה לא אומר שצריך לעשות פחות, אלא יותר: ”לכן, בנוסף לצעדים שננקטים על ידי המשרד להגנת הסביבה לצמצום הזיהום הסביבתי, עלינו לנקוט בצעדים משמעותיים לצמצום ההשלכות של ההתחממות הגלובלית עלינו, כמו למשל נטיעות מסיביות של עצים, בעיקר בסביבות העירוניות“. עורך הדין גידי פרישטיק, שותף וראש מחלקת קיימות ואיכות סביבה במשרד מיתר מסכים עם גישתו העקרונית של פרופ' יקותיאל. "עיקר התרומה של ישראל יבוא מפיתוחים טכנולוגיים, ומאופן התמודדותה עם בעיית המים והבצורות“.
על אף האכזבה מוועידת האקלים בגלזגו, יש מי שמצליחים לראות בה גם תרומה. ”בין אם יתממשו יעדיה ובין אם הייתה זו קריאת השכמה בלבד, ועידת האקלים בגלזגו הייתה פורצת דרך“, טוען עוזי ברזילי, מנכ"ל הקרן לשמירת הטבע והמורשת בישראל. ”ההבנה כי אנחנו עומדים בפני מציאות חדשה כבר מחלחלת אלינו ועל החברות השונות לאמץ אחריות תאגידית ולתת את תשומת הלב לטבע שלנו“.
ערן אורן, מייסד וטכנולוג ראשי בחברת High Hopes Labs, השתתף בוועידת האקלים בגלזגו ומוביל בימים אלה מיזם חדשני להורדת רמת הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. מנקודת מבטו, העולם הטכנולוגי יכול לגשר על הפער בין המחיר הכלכלי שבהישענות על פתרונות ירוקים, לבין המחיר האתי שבהימנעות מפתרונות שכאלה. לפי משה ארדר, מנכ"ל אלקטרה מערכות אקלים ואנרגיה: "קיימת אחריות כבדה על החברות המובילות את המשק המקומי והגלובלי. שינויים רבים ומשמעותיים מתחילים במגזר העסקי ואנחנו צריכים להתגייס למאבק הזה".
ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים באוניברסיטה הפתוחה, טוען כי הפעולה החשובה ביותר לבלימת משבר האקלים היא להיפטר משימוש בדלקים 'פוסיליים'. הדרך לשיטתו, היא לייצר חשמל באמצעות כורים גרעיניים. ”בעלי האינטרס בתעשיית הנפט יוכלו לקבל את הזיכיון להפקת החשמל מהכורים הגרעיניים, כך הם לא ייצאו נפסדים ולא ילחמו נגד המגמה“, הוא מציע. ד"ר לירון שני, אנתרופולוג וכותב הספר "שיטת הערבה“, מחדד את אחת ההבנות שנחוץ שיבינו מקבלי ההחלטות שלנו כאן בישראל.
”לפי התחזיות הצפויות, מה שיקרה בערבה בשנים הקרובות, יקרה בחלק גדול בארץ בעתיד הלא-מאוד רחוק. אירועי הקיצון האקלימיים, האופייניים לשינוי האקלים, מערערים את היכולת לחזות ולהתכונן לפגעי מזג האוויר".
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל, טוען שמשבר האקלים ילך ויחריף, בשל עלייה מתמדת בריכוז גזי חממה באטמוספירה. "אנחנו עדיין רחוקים מלהשיג את ירידת הפליטות הנדרשת כדי לשמור על אקלים סביר בו עליית הטמפרטורה לעומת העידן הטרום תעשייתי קטנה ממעלה וחצי". עם זאת, יש לו גם חדשות טובות. "הדרך לשמור על האקלים היא גם הדרך לשיפור איכות החיים, מכיוון שמה שעוזר לאקלים משפר את איכות החיים: לגור בדירות איכותיות יותר, להתנייד ללא פקקים, לנשום אוויר נקי ולאכול מזון יותר בריא. מדובר בשינויים אפשריים מבחינה כלכלית וטכנולוגית. אבל לזה צריך מוכנות פוליטית וראייה מעבר לאינטרסים הצרים".
כפי שמתחוור מהסקירה שלפנינו, שגם היא ייצוג חלקי בלבד של השיגעון האקלימי ב-2021, העולם לא זקוק לעוד סימנים שיבהירו כי זוהי שעת חירום. גם מומחים עם רעיונות ופתרונות לא חסרים. השאלה היא האם מקבלי ההחלטות ישכילו לעשות שימוש במידע אל מול המציאות במשאבים מול האסונות - כדי למנוע את הימשכותה של הספירלה המסוכנת הזו שרק הולכת ומתעצמת.