האם הישראלים ימצאו את הפתרון למזון בחלל? הערב (שבת) שוגרו 28 גרגרי חומוס "זהבית" ישראלים לחלל. השיגור הגיע כחלק מניסוי ישראלי נרחב, לקראת שיגורו לחלל של האסטרונאוט הישראלי השני בהיסטוריה, איתן סטיבה, בסוף מרץ, כחלק ממשימת "רקיע".
סטיבה יגיע לתחנת החלל הבין-לאומית, שם יקדיש חלק נרחב מזמנו לביצוע ניסויים שונים, במטרה לבחון את השפעות הסביבה בחלל על מגוון תחומים, ולהדגים שימוש בטכנולוגיות לקידום המדע. מדובר ב-35 ניסויים של טכנולוגיות "כחול לבן" שייערכו בשבוע אחד בלבד.
החוקרים והמהנדסים יקוו לפריצות דרך בתחומיהם השונים, ומשקפים שנים של מחקר באסטרופיזיקה, מכשור רפואי, חקר מחלות, תקשורת, אופטיקה, קרינה, רפואת עיניים, נוירולוגיה וחקלאות. "לחלק המדעי של משימת 'רקיע' משמעות עצומה מבחינתי", אמר סטיבה. "הניסויים שאבצע יסייעו לעשרות חוקרים ישראלים לקדם את העשייה החשובה שלהם. לצד התמיכה במחקר ובפיתוח של התעשייה, אני מקווה להשפיע גם על בני ובנות הדור הצעיר – המדענים לעתיד, בתקווה לעודד בהם השראה לעשייה מדעית".
אחד הניסויים שבהחלט מעורר עניין רב, בין היתר בזכות תרומתו האפשרית לעתיד האדם בחלל, עוסק כאמור באוכל –חומוס. נאס"א הכריזה כבר לפני שנתיים על מספר מודלים להקמת מושבות על הירח, בפרויקט שאמור להתחיל בשנת 2024. "חומוס בירח" הוא מחקר שבוחן גידול של גרגירי חומוס בתנאי חוסר כבידה, בפעם הראשונה מחוץ לכדור הארץ.
28 הגרגרים הישראליים שישוגרו הערב לחלל מאפשרים מספר מדויק לקבוצת ביקורת וקבוצת ניסוי, תוך ויסות קצב הגדילה באמצעות טכנולוגיה מיוחדת. "נעשה שימוש בטכנולוגיה של Pillcam, גלולת המצלמה שפותחה בישראל ונרכשה על ידי חברת מדטרוניק, שתאפשר לנו לעקוב אחר הנבטת הגרגרים בזמן אמת", אמר סטיבה. "את האדמה יחליף מצע של ג'ל ייחודי, המכיל חומר דישון מתקדם בפיתוחה של קבוצת חיפה, ובו כל הוויטמינים והרכיבים החיוניים לצמיחתו של החומוס בתנאים המאתגרים של החלל והירח".
השלבים מהשיגור ועד להנבטה המיוחלת (אם הכל יעבוד כמו שצריך)
- שיגור הגרגרים בתוך קופסת ניסוי על גבי טיל מבסיס נאס"א ב-Wallops היישר לתחנת החלל
- התקנה של קופסת הניסוי בתחנת החלל הבין-לאומית ע"י האסטרונאוטים
- הפשרה של "זהבית" לקראת תחילת הניסוי (הקופסה תישלח בקירור כדי למנוע נביטה מוקדמת)
- "זהבית" מתחילה להצמיח שורשים ראשונים לכיוון מצע הג'ל הייחודי (האתגר הוא שהשורשים אכן יצמחו לכיוון הנכון בגלל אתגר היעדר כוח הכבידה)
- "זהבית" מצמיחה גבעול ויתבצע ניסוי שליטה בקצב הגדילה של הגבעול
- "זהבית" מצמיחה עלים
- "זהבית" מתרבה וגדלה וממלאת את כל חלל קופסת הניסוי. הניסוי מסתיים בהצלחה
את הניסוי יזם ומוביל הישראלי, ד"ר יהונתן ויינטראוב, אשר נבחר לאחד מבין עשרת המדענים שקיבלו מענק תמיכה מממשלת ארה"ב להקמת מעבדה באוניברסיטת סטנפורד. ד"ר ויינטראוב הוא ממייסדי עמותת SpaceIL, שעמדה מאחורי פיתוח ושיגור החללית "בראשית". "חשבנו על מאכל שהוא מזין, בבחינת 'סופר פוד', וגם בעל יכולות חמצון - ומצאנו שהחומוס הוא עתיר חלבון, ולכן בעל ערך תזונתי רב שגם משחרר חמצן לאוויר - שני אספקטים חשובים שיהוו בסיסיים להקמתה של מושבה חקלאית ראשונה על הירח", הסביר ויינטראוב.
במקביל לניסוי שייערך כ-400 ק"מ מעל פני האדמה מחוץ לאטמוספירה, ייערכו ניסויים דומים גם כאן ב-1,000 כיתות ברחבי ישראל. כעשרות אלפי תלמידים בכ-200 בתי ספר יקבלו ערכה דומה מאוד לזו שתשוגר לחלל, ויערכו ניסוי מדעי של הנבטת גרגירי החומוס – שיהוו מעין קבוצת ביקורת לניסוי המשוגר.