מלכודת הבומרנג של שוק האנרגיה: מדינות ברחבי העולם הטילו סנקציות על רוסיה במהלך השבוע האחרון. אבל, עד כמה שהן חשובות – הן חסרות את אחד האלמנטים העיקריים שיכולים להפעיל לחץ של ממש על רוסיה - והעומד בראשה.
"אירופה כל כך תלויה בגז רוסי וזה מקור הכנסה משמעותי עבור רוסיה ועבור פוטין. הכסף הזה משמש בין היתר כדי לשנע כוחות רוסיים לגבולות של אוקראינה", אומר סרגיי, חבר בסניף האוקראיני של תנועת Extinction Rebellion, המתגורר בקייב.
כ-40% מהנפט והגז באירופה מיובאים מרוסיה. גרמניה היא מבין המדינות היותר תלויות ברוסים מבחינה זו בתוך האיחוד. אולם בשבוע בעבר הודיעה על ביטול הפעלתו של צינור הגז החדש נורדסטרים 2, פרויקט שעלותו כ-10 מיליארד אירו.
הפגיעה ברוסיה כתוצאה מזה לא תהיה מהירה, כי גם כך מדובר בצינור שלא פעיל עדיין. עכשיו כשמחיר הנפט כבר עולה על 100 דולר לחבית, לראשונה מאז 2014, וכשמחירי הגז הטבעי גם הם נוסקים - ממשלות מנסות לעשות כל שהן יכולות כדי למצוא אלטרנטיבות אנרגטיות ככל שהמלחמה מסלימה.
לפני שעות אחדות הודיעו בבית הלבן כי הם בהחלט רואים בסנקציות על נפט וגז של רוסיה כאופציה, אבל שנכון להיום הגבלה שכזו עלולה לעבוד דווקא לטובת הרוסים. ממשל ביידן רואה לנגד עיניו את מחירי הנפט שנמצאים בשיא ואת ההשלכות שיהיו לצעד כזה על משק האנרגיה העולמי.
"אין לנו אינטרס אסטרטגי בהורדת היצע האנרגיה העולמי, זה יעלה את המחירים במשאבות הדלק עבור האמריקנים", אמרה הדוברת קארין ג‘ין פייר בתדרוך בבית הלבן. "האופציה הזו בהחלט על השולחן, אבל אנחנו צריכים לשקול את כל ההשלכות", אמרה דוברת הבית הלבן ג‘ן סאקי ל-MSNBC.
בסופו של דבר, בתור צעד שישפיע לרעה על האזרחים האמריקנים ואזרחי העולם המערבי כולו, ברור למה ארצות הברית ממאנת להטיל סנקציות גם על מקורות האנרגיה שמגיעים מרוסיה. והרי סביר שהעלייה במחירי האנרגיה בכל העולם תביא גם לעלייה במחירי הנפט והגז הרוסי, מה שיימכר ביוקר למי שאינן חלק מהגוש המערבי (מונח מימי המלחמה הקרה שחזר לחיינו באופן שהולם את המציאות).
סגן היועץ לביטחון לאומי, דאליפ סינג, אמר ל-CNN כי הממשל מתמקד בדרכים שייאפשרו להפסיק את צריכת הנפט הרוסי תוך שימור ההיצע הגלובלי של מקורות האנרגיה. "יש יצרניות נוספות בעולם שיוכלו למלא את החוסר של אותו נפט רוסי שנבחר שלא לייבא", ציין סינג.
על אף שעד כה בממשל האמריקני בוחרים שלא להטיל סנקציות כאלה, חברות פרטיות רבות העדיפו שלא לעשות שימוש בנפט ובגז הרוסי שמגיע מצינורות ובמיכליות, כדי לא להיראות כמי שתומכים בפועל בפלישה. ההימנעות הזו גרמה ללא מעט הפרעות בשוק ובעיקר לבעיות עבור מי שעובדים בשרשראות האספקה. בנוסף, ישנם מחוקקים ברחבי ארה"ב שהצליחו להעביר סנקציות ברמה המדינתית, מה שעשוי גם כן לדחוף את מחירי הנפט והגז מעלה.
אכן, שבוע אל תוך הפלישה הרוסית לאוקראינה, מחירי הנפט בארה"ב בשיא שלא נראה כמותו מאז 2011, ואילו מחיר חבית חזר למחיר שנמדד לאחרונה רק ב-2014. נכון לאתמול מחיר חבית נפט בארה"ב עמד על $110.60 והעולמי - $112.93.
באירופה בינתיים מנסים להתכונן לבאות. ביום שני התכנסו שרי האנרגיה של מדינות האיחוד בבריסל, כדי לדון בדרכים לשבור את התלות ולהתמודד עם ירידה בהיצע הנפט והגז כתוצאה מסנקציות על רוסיה. בתום הדיון נרשמו כמה חלופות, והן רחוקות כמובן מלהיות אופטימליות.
"התכוננו לכל התרחישים", טענה שרת האקולוגיה של צרפת, ברברה פומפילי. היא ציינה כי לאיחוד האירופי יש מספיק רזרבות כדי לעמוד בשיבושים קצרי הטווח לאספקת מקורות האנרגיה "אולם, ישנה בעיה עם האספקה לטווח ארוך". הצעה שעלתה במהלך הדיונים הייתה תמיכה בהתפתחות סקטור האנרגיה באוקראינה, על ידי האצת הקישור המתוכנן בין רשת החשמל האוקראינית לבין זו של אירופה, מה שיהפוך את אוקראינה לפחות תלויה ברוסיה.
פעילי סביבה רבים כמו סרגיי מבקשים להזכיר בייחוד בימים אלה לעולם עד כמה חשוב להיפטר מהתלות בגז, בתור דלק פוסילי, וגם המנהיגים מבינים שמדובר בצעד חיוני בדרך להגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות בלבד עד סוף המאה (בהשוואה לרמות שלפני המהפכה התעשייתית). הם מנצלים את המומנטום ומסבירים כי צמצום התלות בדלקים פוסיליים מיובאים היא לא רק אינטרס סביבתי אלא גם ביטחוני.
אז מהן האפשרויות?
גז טבעי נוזלי (LNG)
באירופה, גז הוא בעיה גדולה יותר מאשר נפט, וזאת למרות שהחורף עומד להסתיים. עדיין יש ביקוש רב לגז מיובא. נורווגיה, ספקית הגז השנייה בגודלה אחרי רוסיה לאירופה, כבר פועלת בקיבולת מקסימלית. אם רוסיה תפסיק את האספקה, מדינות אירופה כנראה יצטרכו להסיט ממסלולן יותר ספינות של גז טבעי נוזלי שמגיעות מארה"ב. LNG הוא אמנם דלק נקי, אבל הוא עדיין דלק פוסילי ותורם באופן בלתי הפיך לנזק אקלימי.
בעוד שהגז הנוזלי עשוי למלא את החוסר בטווח הקצר, מומחים סבורים כי הוא לא יספיק כדי למלא אחר כל הצרכים האנרגטיים של אירופה. בארה"ב, אכן מנסים לקנות עוד ועוד גז נוזלי מחלקים אחרים בעולם כדי להתמודד עם המחסור בגז רוסי.
גרמניה מתמקדת בניסיון לייבא גז נוזלי מקטאר וממדינות אירופיות אחרות. הכלכלה הגדולה באירופה עשויה אף לבנות שני טרמינלים לגז נוזלי טבעי משלה. איטליה מנסה לייבא גז מאלג'יריה, שלה יש צינורות המובילים לספרד ולאיטליה – וגם טרמינל גז נוזלי טבעי בעיר סקיקדה, שהעלתה את הייצוא שלה ב-5% בשנה האחרונה. ייתכן שיצליחו להשתמש באותם הקווים כדי להעביר מעט גז גם למדינות נוספות באירופה.
פחם
חלופה בעייתית אף יותר מבחינה סביבתית היא פחם. אם האיחוד האירופי יחתוך לגמרי את הקשרים עם רוסיה, יש מי שאומרים שלא תהיה ברירה אלא לחזור לחלופה הישנה והמזיקה.
פחם נחשב לדלק הפוסילי הגרוע ביותר, המלוכלך מכולם. אחראי על יותר מ-0.3 מעלות צלזיוס מהממוצע של מעלה אחת בהתחממות הגלובלית, הגורם שתרומתו להתחממות היא הגדולה ביותר. חזרה לפחם היא לא פחות מקטסטרופית עבור עתידו של כדור הארץ. "ייתכן שבתור אמצעי חירום לטווח הארוך - נצטרך לשמור את תחנות הפחם שיהיו מוכנות לשימוש, וייתכן שגם נעשה בהן שימוש", אמר שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק לתחנת הרדיו Deutschlandfunk.
מדובר בצעד דרסטי למדי בהתחשב בעובדה שבמהלך השנים האחרונות מדינות אירופה פועלות כדי להשבית את כל מערך הפחם כחלק מהמעבר לאנרגיות ירוקות יותר, ולעתיד נטול פליטות פחמן. עבור גרמניה למשל, צעד שכזה יהווה הפרת ההבטחה שלה עצמה להיפטר לגמרי ממפעלי הפחם עד שנת 2030. אבל, כפי שמציין קארלוס טורס דיאז, ראש יחידת המחקר של שווקי האנרגיה והגז בחברת הבינה העסקית Rystad Energy, ככל שמשבר האנרגיה מחריף "פחם הופך להיות מרכיב קריטי יותר בשילוב האנרגטי, בייחוד כאשר שאר מקורות האנרגיה נתפשים ככאלה שקשה לבנות עליהם".
בינתיים, מדינות אופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) ששריהן נפגשו אתמול נחושות להמשיך בגישתן - להגדיל את ההיצע העולמי בהדרגה ובאיטיות, רווחה קטנה וצנועה בלבד לשוק החנוק ולצרכנים.
ביום שלישי החליטה ארה"ב יחד עם בעלות בריתה לשחרר לשוק 6 מיליון חביות נוספות כדי לסייע בביטול ההפרעות. "אנחנו רוצים למזער את ההשפעה השלילית על השוק ואת ההשפעה של המחירים הנוסקים על האזרחים האמריקנים", ציינה ג‘ן סאקי, בהתנסחות שברור כי מכוונת להרגיע את האמריקנים שסבלנותם למעורבות בסכסוכים ידועה כמעטה מאוד בימים אלה. שלא כמו הסנטימנט הציבורי בימי המלחמה הקרה הראשונה, היום האזרחים האמריקנים אינם מגוייסים תודעתית למאבק הגיאו-פוליטי כפי שהיו בין שנות השישים לשנות השמונים. "אנחנו לא מנסים לפגוע בעצמנו, אנחנו מנסים לפגוע בנשיא פוטין ובכלכלה הרוסית", הבהירה סאקי.
יש גם חדשות טובות
יש מי שמאמינים, בהם גם מנהיגים באירופה, כי הפלישה הרוסית תהווה זרז לתהליכי המעבר לאנרגיות מתחדשות, מה שכולל כורים גרעיניים. ההשקעה הכלכלית שנדרשת כדי להתמודד עם הגמילה ממקורות אנרגיה רוסיים, עשויה בהחלט להיות מנותבת לעבר פיתוח שיטות ותשתיות של אנרגיה סולרית, טורבינות רוח - וחידוש כורים גרעיניים שהגיעו לקצה חייהם.
יש לקוות אולם, כי נזכה לראות את ההשקעה באנרגיות ירוקות ואת המאמצים בתהליכי המעבר האלה - לא רק בעתות משבר, אלא גם ואף יותר בעתות שלום ורווחה.