מדינת ישראל הפכה בשנים האחרונות לאומת הסטארט-אפ, נדמה שמכל כיוון וכל פינה צצות חברות של צעירים ישראלים שרוצים לשנות את העולם. גם אם רוב החברות לא מצליחות בסופו של דבר לפרוץ דרך ונסגרות מסיבות שונות ומשונות, יש לא מעט שמצליחות איפה שאחרות נכשלו. אספנו עבורכם ארבעה סטראט-אפים שאולי יהפכו לדבר הבא.
Wilk
וילק היא החברה היחידה בעולם המפתחת טכנולוגיות לייצור חלב מתורבת; הן חלב אם אנושי והן חלב פרה. החברה שהשיקה את פעילותה בשנת 2020, מחזיקה בפטנט על תהליכי ייצור במעבדה המשכפלים את התאים מייצרי החלב של בני אדם ויונקים אחרים ליצירת 100% חלב ורכיביו.
החברה נבחרה מתוך מאות חברות, להציג את הישגיה עד כה ב-Food Innovation and Investment Summit שתתקיים החודש בסן פרנסיסקו, בירת ההייטק העולמית.
נורית ארגוב ארגמן, המדענית הראשית וממייסדי החברה אשר נבחרה בתור המייצגת של האוניברסיטה העברית בשבוע המצוינות של מאקו, נרגשת לקראת האתגרים שעוד נכונו לחברה פורצת הדרך, "המטרה היא להוביל את תחום ייצור החלב בתנאי מעבדה כך כך שרכיביו ישתלבו בעתיד במוצרי המזון אותם אנו צורכים. יש לדור שלנו אחריות לשמור על כדור הארץ.
"פריצת הדרך עליה בישרנו השבוע מציגה לא רק פתרון נקודתי, אלא פיתוח שיאפשר שלל אפשרויות לצרוך חלב מתורבת ויענה על הצרכים המשתנים בתחום התזונה וההעדפה האישית, זאת תוך שמירה על משאבי הטבע והסביבה".
Electreon
חברת אלקטריאון הישראלית, מובילה בפיתוח ויישום של טכנולוגיית טעינה אלחוטית לרכבים חשמליים. באמצעות הפיתוח הייחודי שלה, ניתן להטעין רכבים חשמליים לא רק באופן סטטי, אלא גם תוך כדי נסיעה.
החידוש מחליש את החסמים והאתגרים אשר כיום מונעים במידה רבה את חשמול התחבורה הפרטית והציבורית. הוא מפחית את עלות התפעול של צי חשמלי, מונע חרדת טווח נסיעה, מפחית את הצורך בנדל"ן לתחנות הטעינה ומפחית את הצורך בסוללה גדולה.
אמנם מדובר בחברה ישראלית, אבל החזון הוא בינלאומי. "המשימה של אלקטריאון היא הפחתה בפליטת הפחמן העולמית. היום כולנו מבינים שהעולם זקוק לפתרונות יצירתיים וסביבתיים יותר, על מנת לאפשר חישמול ציים מסחריים, נסיעה לטווחים ארוכים ועלויות נמוכות", מסביר אורן עזר, מנכ"ל אלקטריאון.
ZOOZ
"זוז" הישראלית מפתחת ומשווקת מערכות אגירת אנרגיה קינטית המאפשרות הטענה אולטרה-מהירה של רכבים חשמליים, ללא תלות בהספק החשמל של תשתית הרשת המקומית. המוצר שפיתחה החברה מבוסס על טכנולוגיה ייחודית ומוגנת בפטנטים, לאגירת אנרגיה קינטית בגלגלי תנופה, והוא ניתן לשילוב בכל אתר שבו תשתית החשמל חלשה ומוגבלת בהספק.
גם הטכנולוגיה של זוז מהווה פתרון לחסם המרכזי המעכב תפוצה נרחבת של רכבים חשמליים – חסם "חרדת הטווח" (חשש של בעלי רכבים שלא יצליחו לעשות שימוש ברכבם בנסיעות לטווח בינוני וארוך, לאור מגבלת הטווח של סוללת הרכב ומשך הזמן הארוך הנדרש לטעינת הסוללה). תחנת הטעינה המהירה של זוז מאפשרות פחות מ-15 דקות של עגינה, גם במיקומים בהם רשת החשמל לא מסוגלת לספק את ההספק הנדרש.
החודש קיבלה זוז אישור ומימון מרשות החדשנות להתקנת והרצת פיילוט לתשתית טעינה אולטרה-מהירה לרכבים בישראל.
Brenmiller Energy
ב"ברנמילר" פיתחו מתקן לאגירת אנרגיה תרמית על ידי שימוש בסלע מרוסק כחומר האגירה. הטכנולוגיה שלה מאפשרת אגירת אנרגיה תוך קבלת ביצועים גבוהים ותחזוקה נמוכה לאורך זמן, מה שאומר שהיא ידידותית במיוחד לסביבה.
יחידת האגירה מתאפיינת ברב שימושיות מבחינת פריקת האנרגיה שלה, ויכולה לספק אנרגיה בצורה של קיטור, מים חמים, אוויר או חשמל. "אגירת אנרגיה תרמית היא טכנולוגיה רוחבית שתתרום למערכת אנרגיה ירוקה ובת קיימא", מסביר ניר ברנמילר, משנה למנכ"ל ברנמילר אנרג'י. "האפשרות להשבת חום מבוזבז כיום בתהליכים תעשייתיים", הוא מוסיף.
