הממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעת חוק האקלים, שהובאה מטעם המשרד להגנת הסביבה לשולחנה. אחרי ההצבעה שהתקבלה פה אחד בוועדת שרים לחקיקה, יידרש החוק לעבור לבחינה ולאישור הכנסת, מה שצפוי להיות מאתגר.
"עיגון יעדי צמצום הפליטות בחקיקה מאפשר ודאות למשק כדי לתכנן קדימה, לפתח חדשנות וצמיחה חכמה ונקייה״, ציינה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בהודעה לעיתונות. "משבר האקלים הולך ומחריף, ומסכן את הכלכלה העולמית. מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל כבר חושף אותה ליותר סיכונים הנובעים מהמשבר, על הבריאות, התעשייה, הסביבה, התשתיות, החקלאות והביטחון״.
החוק, המייצר לראשונה בישראל מתווה לייעול התהליכים הממשלתיים לגיבוש מדיניות אסטרטגית בתחום ההתמודדות עם משבר האקלים, כולל יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, בהתאם להצהרת ראש הממשלה והתחייבותה של ישראל בוועידת גלזגו. החוק מציב יעד לאומי של כלכלת נטו אפס פליטות עד 2050.
"הבטחנו וקיימנו״, הצטרף למברכים ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, "תזכיר החוק מהווה נדבך משמעותי במאבק של ישראל במשבר. ישראל מיישרת קו עם מדינות ה-OECD באופן שבו היא מזהה ומתמודדת עם משבר האקלים. זו החובה המוסרית שלנו כלפי הסביבה בה אנו חיים וכלפי הדורות הבאים", ציין לפיד.
השלב הבא, כאמור, הוא הבאת החוק לשולחנה של הכנסת, להליך חקיקה. החוק אמנם נועד לייצר מסגרת ארגונית ותהליכית להתמודדות עם משבר האקלים, אך הסיכויים להשגת מטרה חשובה זו אינם גבוהים במיוחד.
הקשיים - והביקורת
עיגון הייעדים בחוק הוא חלק חיוני, אך בו בזמן מהווה גם את נקודת המחלוקת מול המתנגדים. היום פורסם ב"הארץ" כי במשרד האוצר דורשים את ריכוכם של אותם הייעדים, ואילו לפני כחודשיים, שרת האנרגיה צוטטה בתדרוך עם N12 כשהיא מסבירה את התנגדותה העקרונית להכללתם של ייעדים כלשהם כחלק מחוק אקלים.
כמו כן, היכולת של השרה זנדברג להפעיל את הלחצים הנדרשים בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, היא נמוכה למדי במסגרת הקואליציה השברירית. לכך, כמו גם לוויתורים שכבר נעשו כדי להעביר את הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, מודעים הפעילים הרבים בארגוני הסביבה השונים. לצד ברכתם על ההישג, הארגונים מותחים בעקורת על הנוסח הנוכחי לחוק.
"אנחנו מחוייבים להמשיך ולפעול עם המשרד לשיפור יעדי הביניים להפחתת פליטות במסגרת הליך החקיקה, בין היתר באמצעות קידום הצעת חוק אקלים הפרטית שניסחנו, ביוזמת ח״כ יוראי להב הרצנו, בכדי שהכנסת תאשר בסופו של דבר חוק אקלים אחד עם יעדים שאפתניים״, מסביר עו"ד עמית ברכה, מנכ״ל אדם טבע ודין.
"תזכיר חוק האקלים, אינו אופטימלי מזווית הראייה הסביבתית. הוא מציב יעדים נמוכים בהרבה מהיעדים שמציבות מדינות העולם, הוא אינו מחייב את משרדי הממשלה להכין תכניות שאפתניות להפחתת פליטות והוא אינו קובע יעדים לטווח הקרוב, שלפני שנת 2030 ובינה לבין שנת 2050, באופן שיבטיח שהעבודה לקראת היעדים, תתחיל כבר מחר בבוקר״, מציינת ד"ר תמרה לב, מנהלת מדיניות האקלים, בחברה להגנת הטבע.
בדיון שקיימה ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור של הכנסת בשבוע שעבר, טען בייחס להצעת החוק יו"ר הוועדה, ח"כ אלון טל כי כגודל הציפיה - גודל האכזבה. ״אין אפילו סעיף שמחייב אישור הכנסת לשינוי היעדים. תכניות להפחתת פליטות של משרדי הממשלה נשארות וולונטריות. יתחשק לשר להכין תכנית אקלימית – יבורך לא ירצה – לא נורא״. באותו הדיון ח״כ מוסי רז אמר כי היה רוצה לראות חוק אקלים משמעותי יותר, ואף הוסיף: ״אני בספק אם החוק יעבור מפני שגם ביעדים שהצבנו בעבר לא עמדנו. אנחנו צריכים להיערך ברצינות בנושא זה״.
גם ב’מחאת הנוער למען האקלים׳ ובארגון מגמה ירוקה כלל לא מרוצים מהחוק שבו מתגאים חברי הממשלה. "פקידים מאגף התקציבים במשרד האוצר פעלו עד הרגע האחרון להפקיע מהציבור את היכולת להשפיע על חוק האקלים, ולסרס את הסמכויות הקיימות בחוק אוויר נקי. הם כנראה לא שמעו על האזהרות של ה-IPCC על מצב חירום אקלימי״, נמסר מטעמם. ״זהו לא רגע היסטורי. חוק בו היעדים ניתנים לשינוי בהחלטת ממשלה הוא ישראבלוף. חוק שאינו מחייב את משרדי הממשלה להכין תוכנית הפחתת פליטות, ושאין בו יעדים ספציפיים לסקטורים השונים, הוא לא יותר מבדיחה גרועה על חשבון עתידנו״. פעילי הסביבה הצעירים לא רואים בעין יפה את הפשרות המגולמות בנוסח הנוכחי, וטוענים כי כל כזו מהווה כניעה של השרה להגנת הסביבה לפקידי האוצר. ״למרות האכזבה מהחוק, זהו עדיין צעד ראשון וחשוב בדרך״.