מחקר חדש שפורסם ב"ניו-אינגלנד ג'ורנאל אוף מדיסין" בחן את השפעות שינויי האקלים על ילדים ועוברים. על פי הממצאים, ההתחממות הגלובלית ותופעות כמו שריפת פחם, שמנים מסוימים וגז טבעי גורמים נזק לעוברים מבחינה מנטלית ופיזית, עוד כשהם נמצאים ברחם של אימם, ואף לאחר לידתם - ובהמשך חייהם.
הנזקים מתבטאים בכמה היבטים של בריאות הילדים: מנזק בהתפתחות הריאות שלהם, יכולתם האינטלקטואלית - ועד לבריאותם המנטלית. ילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך יותר חשופים יותר לכך, אך כל הילדים נמצאים בסכנה. "זה לא דובי קוטב שנמצאים על קרחונים שנמסים", הסבירה שותפה למחקר פרדריקה פררה, מנהלת מרכז קולומביה לבריאות סביבתית לילדים. "ישנו נזק ישיר, עכשיו, לבריאותם של הילדים שלנו – וכמובן שישנה סכנה ממשית לעתידם".
אחת הדרכים שתסייע לבריאותם של הילדים היא המדיניות שבה כבר נוקטים חלק מהמדינות - והיא מעבר לאנרגיות מתחדשות במקום שימוש בדלקים פוסילים, קובעים מחברי המאמר. החוקרים סימנו שלוש בעיות מרכזיות וגדולות הנובעות משינויי האקלים ומציבות סכנה לילדים ברחבי העולם.
זיהום אוויר
בחשיפה לאוויר מזוהם, ילדים נושמים חומרים הנפלטים מאגזוזים של מכוניות, מפעלים ומקורות נוספים ששורפים דלק פוסילי. כמו כן, נמצא קשר בין חשיפה של העובר לאוויר מזוהם דרך האם ולמשקל נמוך בלידה, לידות מוקדמות ואף לידות שקטות.
"זיהום אוויר עלול לגרום לדלקת שמביאה לכך שהתזונה לא עוברת כמו שצריך מהאם לילד", מסביר ד"ר אהרון ברנשטיין מבית הספר לבריאות הציבור של הארווארד. "חלקיקי זיהום אוויר הם גורם למוות של עוברים, וזה כולל לידה שקטה או מוות של פעוטות". זיהום גם עלול לגרום נזק להתפתחות ותפקוד הריאות של ילדים ומגביר את הסיכון שלהם ללקות בזיהומים נשימתיים, ברונכיטיס או אסתמה.
מחקר נוסף מציע כי חשיפה של האם לזיהום אוויר עלול לפגוע בהתפתחות המוח של העובר. "חלקיקי הזיהום עלולים לחדור את השליה", מסבירה פררה. מאמר שפורסם בכתב העת נוירולוגיה קוגניטיבית והתנהגותית בשנת 2020 כלל עשרות מחקרים, המוצאים קשר בין זיהום אוויר ליכולת קוגניטיבית נמוכה בקרב ילדים. מחקר אחר מצא קשרים בין חשיפה למזהמים בקרב ילדים לבין סימפטומים של חרדה ודיכאון.
אוכל לא מזין
שינויי האקלים מזיקים גם לגידול האוכל הבריא. אירועי אקלים קיצוניים שהורסים את הגידולים כמו בצורת, הצפות וחום קיצוני הופכים ליותר ויותר נפוצים. אלו גורמים לעליית מחירי המזון, ומביאים לכך שבחלק ממקומות העולם קשה להשיג אוכל מזין עבור ילדים.
צריכת קלוריות באופן תקין ומזונות מזינים החיוניים לגוף הם דבר מרכזי להתפתחות הילדים וגדילתם התקינה. "אם תזונת הילדים לא מספיקה, המוח שלהם לא מתפתח באופן תקין", אמר ד"ר ברנשטיין, "זה משפיע על כל איבר בגוף".
טראומה
שינויי האקלים גורמים לתופעות כמו רעב, בצורת ומזג אוויר קיצוני. מה שגורם בחלקים מסוימים בעולם לקונפליקטים ועימותים אלימים בעקבות אותם אסונות. לדוגמה, חוקרים סבורים כי הבצורת שהייתה בסוריה ערב מלחמת האזרחים ב-2011 הייתה אחד הגורמים המרכזיים לפרוץ המלחמה. בנסיבות כאלה, ילדים חשופים יותר לטראומות ולתלישה שלהם מבתיהם.
בשנת 2021 בלבד, 2.4 מיליון ילדים בעולם עזבו את ביתם בעקבות אסונות טבע. נטישה כזו גורמת לטראומה בקרב ילדים ומקושרת לרוב לתופעות כמו דיכאון ומחלות פיזיות כמו סרטן, אסתמה ושבץ. כמו כן, סטרס ולחץ של אימהות בהיריון הוכחו כגורמים לפגיעה בעובר ובהתפתחותו הקוגניטיבית.
מחקר דומה בישראל
מחקר חדש מטעם המשרד להגנת הסביבה בדק כיצד משפיעה חשיפה למזהמים סביבתיים על היריון ולידה. בין השאר נבחנה חשיפת נשים הרות למזהמים סביבתיים באזור מפרץ חיפה וההשלכות על הילודים. המחקר נעשה בביצוע המרכז הרפואי רמב"ם, המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
במחקר נמצא, כי רמות של חלק מן המתכות וחלק ממרכיבי ה-BTEX (תרכובות בנזן, טולואן, אתילבנזן וקסילן) בשתן גבוהים משמעותית בדגימותיהן של אימהות ממפרץ חיפה בהשוואה לאימהות ממרכז הארץ. יחד עם זאת, הרמות שנמדדו במחקר במפרץ חיפה נמוכות לאין שיעור מרמות שדווחו באזורים מזוהמים בעולם, ונמוכות מהרמות המוגדרות כמזיקות על-ידי ארגון הבריאות העולמי.
בשנים האחרונות פורסמו עדויות משמעותיות המציעות כי נשים בהיריון ועובריהן המתפתחים מהווים קבוצת סיכון לפגיעה מרעלנים ומזהמים סביבתיים, הגורמים להשלכות שליליות בעוברים. המחקרים מצאו קשרים בין רמת החשיפה למזהמים לבין שינויים תוך רחמיים בעוברי האימהות שנחשפו למזהמים.
עם זאת, המידע הקיים על רמת החשיפה היה מוגבל ולעיתים שנוי במחלוקת. עד כה לא בוצע במפרץ חיפה מחקר מקיף שבחן את הקשר שבין החשיפה למזהמים סביבתיים במהלך ההיריון לבין תוצאות בלתי רצויות בילודיהן של האימהות.