קשה למצוא קשר ישיר בין המחבלים שביצעו את שורת הפיגועים הקטלניים בשבועות האחרונים. הם משתייכים לארגונים שונים אם בכלל, חלקם היו מוכרים למערכת הביטחון וחלקם לא. אחדים פעלו לבד והאחרים נעזרו בסייענים. דבר אחד כן מקשר בין כולם ובעצם שומט את הקרקע מתחת לתזה לפיה מצב סוציו-אקונומי והיעדר השכלה הם סיבה לביצוע פיגועים. "מי שמשתמש בתזה שנבערות והשכלה מביאים טרור – טועה", אומר ל-N12 ד"ר הראל חורב מומחה לפלסטינים וטרור.
"באינתיפאדה הראשונה והשנייה היה מתאם בין הדירוג החברתי-כלכלי בין המפגעים", מסביר ד"ר חורב ממרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א. "אחוז הפליטים מבין המפגעים היה גבוה מאוד. אבל בטרור הסכינים ב-2015 הנתון הזה איבד כל ערך. היו פחות מפגעים פליטים ביחס למשקלם באוכלוסייה. הרבה מהם באו מרקע אמיד מאוד ולא התאימו לפרופיילינג".
ד"ר לירז מרגלית, מומחית לפסיכולוגיה חברתית מסכימה: "תחום המחקר שמנסה לאפיין משתנים אישיותיים כדי לנסות לצייר תמונה של אנשים בעלי מועדות לפורענות קיים כבר עשרות שנים. הבעיה היא שתחום זה מתרכז לרוב במודל אחד יחסית בנאלי על פיו אנשים שעשויים לבצע פיגוע הם אנשים שאין להם מה להפסיד, בעלי אמונה פנאטית או אידאולוגיה דתית, אין להם סיבה לקום בבוקר והם בעלי אגו חלש ולכן בעלי נטייה מוגברת ״לקנות״ סיפורים ומעשיות על שהידים ועל העולם הבא. אך אנחנו רואים שישנם מבנה אישיות נוספים שעשויים לצייר אנשים בעלי נטייה לבצע פיגוע. ראשית הם יכולים להגיע ממשפחות מבוססות, יכולים להיות בעלי אינטליגנציה גבוהה ואף בעלי התנהגות נורמטיבית. ראינו שלרעד חאזם שרצח שלושה בני אדם בדיזנגוף אין רקע ביטחוני או שייכות לארגון טרור".
לדברי ד"ר חורב יש שני מאפיינים שמקשרים בין המחבלים בשנת 2015, מאפיינים שניתן להשליך גם על גל הטרור הנוכחי: "בכיר ברשות הפלסטינים אמר לי בעבר, שפעם מי שרצה להתאבד היה זורק את עצמו מצוק – עכשיו הם עושים פיגוע. מה שמשותף לרוב המפגעים זה שיש להם נטיות אובדניות. הם עושים את זה בידיעה שהם לא יצאו בחיים".
"אני כמובן לא מתכחש לשאר הסיבות, אבל כולם זה רק ההקשר. ברור שיש שנאת ישראל ויש את ההתנגדות לכיבוש. יש כמובן גם אנטישמיות שנובעת מדה-הומניזציה שעושים ליהודים וישראלים", מוסיף ד"ר חורב. "באסלאם – כמו ביהדות – אסור להתאבד. זה אסור בתכלית האיסור. אבל אם אתה הופך את ההתאבדות למקום של הקרבה ולמען מטרה נעלה אז זה ממצב את האירוע למשהו אחר. פוגעים ביהודים רק כי הם חלק מהקבוצה שעשתה לך משהו רע".
תת זהות לאומית
המחבל שביצע את הפיגוע בבני ברק, כמו זה שביצע את הפיגוע בדיזנגוף – ומפגעים אחרים, כולם גרים באזור ג'נין והכפרים הסמוכים. את ד"ר חורב זה לא מפתיע: "יש את העניין הקולקטיבי. הפגיעה במי ששייכים לאותו אזור ולקבוצה שלנו. בפיגועי הסכינים בשנת 2015 הרבה מאוד מהמחבלים הגיעו מחברון – אחוז גדול באוכלוסייה".
ד"ר מרגלית אומרת כי ניתן בכל זאת למצוא סימנים מוקדמים שיכולים לאותת לנו על נטיות אבנורמליות: "גל הפיגועים הנוכחי הוצת בשני פיגועים שונים שבוצעו על ידי ערבים ישראלים בהשראת דאעש. ואז תפנית - מפגעים תושבי הגדה המערבית שכמעט כולם מגיעים ממחוז אחד- ג'נין. כל מי שמתגורר בג'נין הוא קודם כל "איבן אל-מוחיים'' (בן המחנה) - הרבה לפני שהוא פתח או חמאס".
"בג׳נין מתקיים סוג של כור היתוך שדומיננטי יותר מזהות אידיאולוגית כזו או אחרת. הזהות הקבוצתית והשיוך למחנה מהווה כר פורה להתססה והקצנה. עבור אנשים השייכים למחנה - ההשתייכות מהווה עבורם תחושת ביטחון, שייכות וזהות", מסבירה מרגלית. אנשים אלו, לו היו נולדים או גדלים בסביבה אחרת, ייתכן שחייהם היו מסתיימים אחרת אבל ניתן לראות במחנה הפליטים ג׳נין טריגר משמעותי שיכול להצית את האש באותם אנשים".
"יש בג'נין את היחסים הפנים-פלסטינים. יש כאן קריאת תיגר על הרשות. אתה יכול למצוא שם את כל הארגונים אבל הם לא נלחמים אחד בשני. הם קודם כל ג'נינים", אומר ד"ר חורב. "יש לכידות יותר גבוהה לשיוך המקומי מאשר לתנועתי. כולם שם אנטי רשות פלסטינית. כל הדברים האלה ממלאים תפקיד. כל העיר ג'נין היא סוג של חמולה. זהות תת לאומית. הם היו תחת לחץ ותוך אחדות שורה וללא הבדלים בין הארגונים השונים. ההשראה עובדת על הטריגר של לצאת עכשיו ולא עוד חודש. כי כולם ישימו לב אליי ולפיגוע שעשיתי".
"המושג 'פרה-דיספוזיציה' מתייחס לכך שלאנשים מסוימים יש נטייה מוקדמת לפתח מחלות או הפרעות נפש. אדם יכול להסתובב כל חייו עם נטייה גנטית לחלות בסכיזופרניה, אבל בהעדר התנאים שמעוררים את הנטייה הזו, כמו גורמי לחץ או סביבה משפחתית, הוא יכול לחיות חיים שלמים ללא התפרצות המחלה", מסבירה ד"ר מרגלית. "אותו הדין לגבי מפגעים. לכל אחד מן האנשים שביצע פיגוע יש אגו חלש, תלותי ונטייה הקצנה אם רק ייווצרו התנאים המתאימים כמו התעוררות לאומנית או הסלמה נקודתית".