אם גם אתם חווים בימים האחרונים התעטשויות בלתי פוסקות, נזלת או קוצר נשימה - אתם לא לבד. מדובר באלרגיות שרבים חווים בתקופה הזו של המעבר בין העונות. כיצד זה נגרם, מה ההבדל מאלרגיה כרונית - וכיצד ניתן לטפל בזה? עשינו סדר.
מהן אלרגיות?
אלרגיות מופיעות כאשר המערכת החיסונית מגיבה ל"אלרגן" - בדרך כלל חומר זר לגוף, כמו אבק, אבקנים, קשקשים של חיות, או מזון. המערכת החיסונית מגיבה לאלרגנים בכך שמנסה להילחם בהם כפי שהייתה נלחמת בחיידק או וירוס, וזה גורר סימפטומים אופייניים כמו למשל עיטוש, גירוד, פריחה וקוצר נשימה.
אלרגיה היא למעשה מחלה כרונית שנגרמת מתגובה בלתי רצויה ולא נורמלית של המערכת החיסונית לאותם חומרים, שבמצב רגיל לא היו מעוררים תגובה. המערכת החיסונית מזהה עצם זר כפולשני, ומגיבה על ידי יצירת נוגדנים ייחודיים מסוג אימונוגלובין E. אלה מפעילים תאים שונים של מערכת החיסון, וגורמים להם לשחרר חומרים שונים - כמו היסטמין, לויקוטריאינים וציטוקינים - שמעוררים את התגובה האלרגית. הנוגדנים מסוג E ייחודיים לאלרגן מסוים, ולכן יש מגוון של סוגי אלרגיות בקרב האוכלוסייה.
התגובה וחומרתה תלויים ברקמה בגוף שנחשפת לאלרגנים. חשיפה לאלרגנים של דרכי נשימה עליונות תגרום לנזלת, עיטושים, דמעות וגרד של הפנים והלוע; מעורבות של דרכי הנשימה התחתונות עלולה לגרום להתקף אסתמה; מעורבות העור תגרום לתפרחת וגרד אלרגנים המגרים את דרכי העיכול יגרמו לכאבי בטן, ואילו מעורבות הלב וכלי הדם תגרום לתגובה אנפילקטית. מנעד החומרה רחב, ובעוד שאלרגיות עונתיות רלוונטיות לריריות וגורמות לסימפטומים קלים בדרך כלל, אלרגיה לסוגי מזון שונים עלולה להביא למעורבות של מערכת הדם והיא כוללת אפשרות של תגובה אנפילקטית מסכנת חיים.
אלרגיה עונתית
בשונה מאלרגיה למזון ולתרופות, אלרגיה עונתית היא נשימתית, כלומר התגובה האלרגית לחומרים מתרחשת בשל חשיפה דרך מערכת הנשימה. לכן חלקי הגוף המושפעים ביותר הם העיניים, האף, הסינוסים ודרכי הנשימה; הסימפטומים הנפוצים כוללים את דלקת הלחמית, נזלת אלרגית, קוצר נשימה ואף אסתמה.
בעוד שאלרגיות יכולות להימשך לאורך כל השנה, אלרגיה עונתית נגרמת בשל רגישות לאבקנים של עצים, עשבים או דשאים - מה שמעורר תסמינים רק בעונות הפריחה של אותם צמחים. אלרגיה עונתית, המכונה לעיתים קדחת השחת, מתרחשת בדרך כלל בעונות האביב או הסתיו. מסוף פברואר ועד מאי - ואלה הם אבקני עצי הזית, הפקאן והדשאים שפורחים בקיץ שגורמים לאלרגיות. בסתיו ובחורף אלה הם הלענה ועץ הברוש שעלולים להטריד את מי שאלרגי.
מדוע יש יותר אנשים אלרגיים ככל שעובר הזמן?
אלרגיה היא מחלה שכיחה. כ-40% מאוכלוסיית ישראל סובלת מאחת המחלות האלרגיות, כאשר הנפוצה ביותר הן נזלת אלרגית, אסתמה ודלקת עור אטופית. שיעור הלוקים באלרגיה נשימתית (עונתית) באוכלוסייה הוא כ-30%.
ד"ר יובל טל, מנהל היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, באגף לרפואה פנימית בבית החולים הדסה עין כרם, מסביר כי חלה למעשה עלייה בדיווחים על אלרגיה בקרב האוכלוסייה, "זה לא בדיוק אותו הדבר, אבל זה קשור בין היתר לעלייה בשכיחות". העלייה בדיווחים נובעת הן מעלייה אובייקטיבית במספר האנשים האלרגיים, והן מעיסוק גובר בתופעה.
"שכיחותן של האלרגיות אכן הולכת ועולה בעשורים האחרונים", מציין ד"ר טל, "וחלק מהסיפור הוא גנטיקה". קשה לומר מדוע המערכת החיסונית של אנשים מסוימים מגיבה לחומרים שהם למעשה בלתי מזיקים, אולם ברור שלגנטיקה יש יד בדבר. סביר שילד להורים אלרגיים יהיה אלרגי בעצמו, אולם סוג האלרגיה, התלויה בחומרים שמעוררים תגובה, לא מועברת בתורשה.
נוסף על כן, מציין ד"ר טל, כי לעלייה ברמת החיים בעולם המערבי באופן כללי יש השפעה על העלייה בדיווח, "כשאתה לא רעב, כשאתה בריא סך הכל, וכשאין אתגרים מסכני חיים שאתה נדרש להתמודד עמם - יש פניות לשים לב ולפנות לטיפול באלרגיות. הצרות היום פוחתות, והבעיה הקטנה יחסית הזו - הופכת גדולה".
מה הקשר למשבר האקלים?
מחקר חדש מראה שעונת האלרגיה עומדת להתארך ולהפוך לאינטנסיבית יותר. על פי הממצאים, בארה"ב צפויה עלייה של עד 200% בהפצת האבקנים במהלך המאה הנוכחית. בהינתן שנמשיך בקצב והיקף פליטת גזי החממה, עונת האלרגיה תחל עד 40 יום מוקדם יותר, ותסתיים עד 19 ימים באיחור. "ככל שיש יותר גזי חממה, האקלים חם יותר, והפרחים פורחים מהר יותר. משמעות הדבר היא תפוצת האבקנים באוויר מוקדם יותר בשנה, ולאורך יותר זמן", מסביר ד"ר טל. לפי החוקרים, מנגנון נוסף עשוי להחריף את ריכוז האלרגנים באוויר. הפחמן הדו-חמצני מניע את תהליך הפוטוסינתזה, וכלל שיש יותר ממנו באוויר, כך הצמחים ויחד איתם הפרחים - יהפכו גדולים יותר ומלאי אבקנים.
אולם, לא רק התחממות עומדת מאורי הפצה נרחבת יותר של אלרגנים. גם מזג אוויר קיצוני באופן כללי, שהוא מאפיין של משבר האקלים. סופות ורוחות נושאות חול ואבק שמעורר תגובה בקרב האלרגיים להפרשות קרדית האבק, ואילו סופות רעמים המלוות באחוזי לחות גבוהים ועלייה בלחץ מביאים לפירוק מבנה האבקנים שבאופן כזה משחררים אף יותר מולקולות אלרגניות, ובכלל מביאים לריחוף רב של האלרגנים באוויר. "גם הברקים מוסיפים לתהליך הזה", מציין ד"ר טל, "החשמל באוויר פוגע ברצפה ועשוי לשנות את מבנה החלבונים באותם האבקנים, כך שייפתחו אתרים חדשים במבנה החלבוני שהגוף מזהה לראשונה, מה שיעורר גם כן תגובה אלרגית שיתכן שאלמלא תהליך זה לא הייתה קורית".
איך מטפלים?
הטיפול באלרגיה עונתית מבוסס בדרך כלל על שיכוך של פעילות מערכת החיסון על ידי נטילת אנטי היסטמינים. הטיפול המתוחכם והמתקדם יותר באלרגיה הוא אימונותרפיה. זוהי שיטת טיפול חיסוני הכוללת חשיפה הדרגתית לאלרגן תוך פיקוח על התגובה הביולוגית לאחר החשיפה. הטיפול מבוצע באמצעות זריקות, ברמות ריכוז שונות ובתכיפות משתנה, הכל בהתאם למצבו של המטופל. מדובר בתהליך יעיל, שעשוי לפתור את המטופל מהתגובות האלרגיות כמעט לגמרי, ולאורך זמן.
ד"ר יובל טל מדגיש כי קיים צורך בהרחבת הטיפול מהסוג הזה. "כרבע מאובדן ההכנסה בעולם המערבי נובע מנזלת אלרגית. יכולים וצריך לטפל בזה. אבל אנטי היסטמינים שהם טיפול מהדור הישן גורמים ללא מעט בעיות בעצמם, כמו למשל עייפות, שאחראית ליותר תאונות דרכים, פי 6, ולירידה של כמחצית בהישגים האקדמיים". ד"ר טל אף מציין כי בעוד שהעזרה הצפויה מטיפולים שכאלה עשויה להיות משמעותית ביותר, אתגר כוח האדם מגביל גם בתחום הזה, "יש חוסר משמעותי במומחים לאלרגיה. היינו יכולים לעזור למיליונים אילו היו יותר".