החרקים המעופפים ארוכי הרגליים נקראים טיפולות, והם ממשפחת הטיפולתיים. יש מגוון אדיר של המינים במשפחה הזו, כ-15 אלף, ובישראל קיימים כ-25 מינים, כאשר הנפוצה ביותר היא הטיפולה המזרחית.
ורד שפירא, ביולוגית במכון דוידסון, מבהירה כי גם אם זה מרגיש ככה, לא נרשמה נוכחות מוגברת של הטיפולות השנה, בהשוואה לשנים קודמות. "אנחנו מתחילים לראות אותם כשמגיע האביב, עד לחודש יוני בדרך כלל, כאשר יש מינים שנוכחים גם עד ספטמבר". למעשה, כפי שקורה עם מינים אחרים, ההתחממות הגלובלית צפויה להשפיע על מועד הופעתם שיהיה מוקדם יותר ויותר, "הם אוהבים את מזג האוויר החמים", מסבירה שפירא.
האם הם מזיקים, ואיך אפשר להימנע מהמפגש עמם?
"לא, הם בלתי מזיקים. הם לא מוצצים דם ולא עוקצים כלל", מציינת שפירא, ומוסיפה כי הנזק היחיד שהם עלולים לגרום לו הוא עבור צמחייה, כי חלק מהם ניזונים מפרחים, "זה כל כך מינורי, שהייתי אומרת שזה ברוב המקרים בלתי מורגש".
למעשה, שלב החיים שבו הטיפולות פורשות כנפיים ומעופפות בכבדות (לא בכדי הן זכו לשם "הליקופטרים"), הוא השלב הקצר ביותר במהלך חייהן. "הן מטילות ביצים באדמה, בדרך כלל באזורים רטובים, ואחרי הבקיעה מהביצה, הזחלים שמשקיעים מאמץ וזמן בלגדול ולהשיל את עורם אוכלים טחב ועלים. בסיום השלב הזה הם הופכים לגולם, ואז יוצאים החוצה, ומבלים לא יותר משבועיים בתור חרקים מעופפים, כאשר כל גלגול חייהם אורך כשנה". בשלב השיא הזה המשימה העיקרית של הטיפולות היא להזדווג כדי לייצר מחזור חיים חדש.
ניתן להבדיל בין הזכרים לנקבות לפי החלק האחורי של גוף הטיפולות. חלקו האחורי של הזכר הוא עבה יחסית, ואילו של הנקבה דקיק, ויעיל בהחדרת הביצים באדמה לחה. "זה יהיה לא סביר להפסיק להשקות צמחייה בבית ובסביבתו כדי להימנע מהם, והדרך הטובה ביותר לשמור עליהם במרחק סביר מכותלי הבית היא שימוש ברשתות בחלונות ובדלתות".